יום ירושלים

פתיחה

נשב במעגל, ונשאל את התלמידים, האם קרה להם פעם שמשהו שהם אהבו מאד הלך לאיבוד. נאזין לסיפורים של כל מי שירצה לשתף, נשאל: 

• איך הרגשתם כשהוא אבד?
• התייאשתם, או האמנתם שתמצאו אותו?
• מה עשיתם? וכו'.

נמשיך ונשאל:

• מי כאן מצא את האבדה שלו, בסופו של דבר?
• ואיך הרגשתם אז?

נאסוף את תשובות התלמידים, נתייחס לדבריהם, ואז נקשר את פתיחת הדברים לנושא השיעור שלנו.

נספר להם שירושלים היתה שלנו לפני שנים רבות מאד. כיון שבעוונותינו ירושלים חרבה, וגלינו ממנה, עם ישראל היה בעל אבידה גדולה מאד. אבל מעולם לא הפסקנו להתפלל ולקוות לשוב אליה, לא התייאשנו ולא וויתרנו.

נספר להם בקצרה על מלחמת ששת הימים, על גבורתם האדירה של  חיילי צה"ל, ועל הנס שעשה לנו הקב"ה. את השיעור הקרוב נקדיש למתנה הגדולה הזאת, שקבלנו לפני X שנים, בכ"ח באייר, שמאז ועד היום אנחנו מציינים בו את יום ירושלים.

העמקה ויצירה

נשאל את התלמידים: 

• מה אנחנו מרגישים כלפי מי שאנחנו אוהבים?
• כיצד האהבה שלנו אליו מתבטאת במעשים שלנו?

 כשאנחנו אוהבים משהו או מישהו, אנחנו מבקשים לשמור עליו מכל משמר ונעשה הכל כדי להציל אותו, ולהגן עליו. אנחנו רוצים לתת לו מתנות, חושבים עליו רבות, רוצים לתקן מה שטעון תיקון אצלו, לייפות, לחזק ולשמח אותו ועוד.

 כעת  נזמין  את התלמידים להכין יחד מתנה יצירתית ומלאת מחשבה לירושלים.

כיוון שירושלים היא עיר מוקפת חומה, נחלק לכל קבוצה גוש חימר גדול, ונבקש מהתלמידים לעצב לבנה משלהם שתתווסף לחומת העיר. עליהם לתת את הדעת לדברים רבים:

• מה היו רוצים לתת לירושלים במתנה?
• האם היו רוצים שזו תהיה אבן בצורה וחזקה, או דווקא כזאת המוסיפה יופי, או שמחה, או אחדות וכו'.

כל תלמיד צריך לבחור ערך או בחינה מסוימת שהיה רוצה להעניק לירושלים בעזרת האבן שלו, ולחשוב על דרך יצירתית וחופשית לבטא את המתנה שלהם בתוך הלבנה שהם יוצרים. (לחרות עליה, לפסל אותה, לצבוע, לכתוב, לשלב עם חומרים אחרים, וכו') נזכיר שהלבנה שהם מכינים היא מתנה לכבוד יום ירושלים, וצריכה להיות חגיגית ומיוחדת.

נקדיש ליצירה כ-25 דקות של מחשבה ועבודה משותפת. נסתובב בין התלמידים ונסייע למי שמרגיש "תקוע" וזקוק להשראה וכיוון.

סגירה שהיא פתיחה

בתום העבודה, נתכנס שוב במעגל, ונבקש מכל תלמיד להניח בתורו את האבן שלו במרכז המעגל. נבקש לשמוע מהם הדברים שביקשו לבטא בעזרת הלבנה שלהם, וכיצד עשו זאת. נגיב לרעיונות ולביצוע ונשבח את התלמידים על עבודותיהם.

כעת נזמין את התלמידים להניח את לבניהם זו געל גבי זו, כך שתיווצר לנו התחלה של חומה.. נתבונן במה שנוצר, ונסכם את הדברים:

נתתם לירושלים ביום החג שלה מתנות מופלאות מאד, של אהבה. כל אחד מכם בנה קצת מחומת העיר, וכך חיזק את האחיזה הפנימית שלנו בה, וקירב אותנו אליה במשהו.

יהי רצון שנוסיף לחזק את האהבה שלנו לירושלים, ולהיקשר אליה בקשרי נצח, ונוסיף להודות על האבדה הגדולה שחזרה לידינו, אחרי 2000 שנה... חג שמח!