הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהנלמד מה החשיבות במצוות ביקור חולים וכמה מדיניה של מצווה זו. השיעור מבוסס על סעיפים מהקיצור שולחן ערוך, על פי תכנית הלימודים בתושב"ע.
הקדמה למורה: שיעור זה הוא שיעור ראשון מתוך מערך של שני שיעורים בנושא ביקור חולים.
פתיחהנפתח בכתיבת רשימת חולים על הלוח. נרכיב את הרשימה יחד עם התלמידים. נשמע ממי שרוצה לספר, על המחלה איתה מתמודדים כמה מהשמות שרשמנו על הלוח.
לאחר שלב זה, נחשוב יחד עם התלמידים על "איך זה להיות חולה?". נכוון את התלמידים לחשוב על חוויות אישיות שלהם כשהיו חולים ועל דברים שהם שמעו מסביבתם בנושא זה. תוך כדי הדברים נבחין עם התלמידים בין "מחלות בריאות" מחלות שכולנו חולים בהם מדי פעם והם סך הכל חלק מהחיים, לבין מחלות קשות יותר, שמלוות אנשים לאורך תקופה וההתמודדות איתן לרוב קשה יותר.
"איך זה להיות חולה?":
לאחר פתיחה זו נציג את המצווה שנעסוק בה היום, מצוות ביקור חולים. נשוחח עם התלמידים על החשיבות של המצווה ונאמר שעל אף שחשיבות המצווה מובנת לנו, בשיעור הקרוב נחדד אותה.
סיפורכחלק מהניסיון להעמיק בשאלת חשיבות המצווה, לא נלמד את המקור על פי הסדר בו הוא מופיע. אלא נפתח תחילה בסיפור על רבי עקיבא ותלמידו שחלה ומה שדרש ר' עקיבא בעקבות כך על מצוות ביקור חולים (מופיע בסעיף ב'. אפשר לספר בע"פ או לחלק כבר בשלב הזה את המקור ולקרוא מתוכו). את הסיפור לא נקרא ברצף, אלא בשלבים כאשר את קריאתו תלווה משימת כתיבה בה נבקש מהתלמידים בכל פעם לכתוב על המחשבות והרגשות של המשתתפים בסיפור:
שלב א:
מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, ולא נכנסו חכמים לבקרו.
- נבקש מהתלמידים לכתוב איך לדעתם מרגיש החולה, ומדוע הם חושבים שלא נכנסו חכמים לבקרו.
שלב ב:
נכנס רבי עקיבא לבקרו ובשביל שכיבד וריבץ לפניו חיה. אמר לו: רבי, החייתני.
- נבקש מהתלמידים לכתוב איך הרגיש החולה לאחר הביקור של ר"ע.
שלב ג:
יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים... וכל המבקר את החולה גורם לו שיחיה... וכל המבקר את החולה, מבקש עליו רחמים שיחיה.
– נבקש מהתלמידים לבאר מה אמר ר' עקיבא, ולנסות להבין עם איזה תחושות יצא מביקור החולים שעשה.
לאחר שקראנו את הסיפור, נדגיש שני מרכיבים בדבריו: האחד, הדאגה לצורכי החולה. והשני, התפילה עליו. נסביר, ששני אלו חיוניים לרפואתו של החולה ועשייתם מתאפשרת יותר כשאדם מבקר את קרובו או חברו שחלה. עד כדי כך אומר רבי עקיבא שמי שאינו מבקר כאילו שופך דמים!
כעת, נשאל את התלמידים בעקבות הדברים שראינו שתי שאלות שיעזרו לנו להבין קצת יותר:
על מנת להשיב לשאלות נכוון את התלמידים להיעזר ברשימה שעשינו קודם על הלוח המתארת איך זה להיות חולה.
נסכם יחד עם התלמידים- כשאדם מבקר את החולה הוא יכול לראות למה הוא זקוק מבחינה גשמית ולדאוג לכך. כמובן שחשוב הדבר יותר לאור העובדה כי בשעת חולי מתקשה האדם לדאוג לצרכיו על מנת להבריא כי אין בו את הכוח לכך. נעיר שגם שחולה מאושפז בבית חולים ולכאורה יש מי שידאג לצרכיו הפיזיים עדיין הביקור חשוב כדי לדאוג שאכן הטיפול ייעשה על הצד הטוב ביותר וכן עדיין נותר לספק לו את צרכיו הנפשיים שהנקודה הבאה מתייחסת אליהם.
עצם הביקור, הדאגה והישיבה המשותפת לצד החולה נותנים מענה נפשי לחולה שחשוב גם כן מאוד לרפואתו ולעיתים לא פחות חשוב שהתמיכה הפיזית לה הוא זקוק.
לגבי התפילה לרפואתו. ביקור החולה וראיית הקושי שלו מעוררים את המבקר להתפלל עליו מתוך יותר רגש, כוונה ורצון. לתפילה כזו בוודאי יש יותר סיכוי להתקבל.
עתה נוכל להבין את דברי רבי עקיבא יותר, שכל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך את דמו. כי כשלא מבקרים את החולה הוא פחות מקבל את מה שהוא זקוק לו כדי להתרפא וזה גורם לו לא לחיות. אי חיים כאן הם לאו דווקא מיתה ממש אלא שעדיין נותר האדם במחלתו או שהיא נמשכת בשעה שאם היו דואגים לו יותר, היה מבריא כבר.
לאחר שהבנו עוד את חשיבות מצוות ביקור חולים נציף שאלה כללית על המצווה, האם יש הדרכה כיצד לקיימה. כגון:
נפנה למקור כדי לבדוק את הדברים. (אפשר להעלות השערות לתשובות יחד עם התלמידים לפני קריאת המקור).
מפגש עם המקורנקרא את סעיפים א' ו ג', נלמד את ההלכות שבהם וננסה להבין את ההיגיון העומד מאחוריהן.
סעיף א' -
נבחין בין שני מצבים של חולי. זה הבא בפתאומיות וזה שלא.
בזה שלא בא פתאום - הקרובים והחברים באים מיד, והרחוקים אחרי שלושה ימים. אולי כדי למנוע עומס מבקרים בהתחלה וכן לפזר את הביקורים כדי למנוע מצב שבהתחלה יש ביקורים ואחר כך לא.
ובזה שבא בפתאומיות - הרחוקים והקרובים באים מיד. אולי כי ייתכן והפתאומיות שבה באה המחלה מעידה על הידרדרות אפשרית במצב החולה ודווקא ביקורים אינטנסיביים עשויים לסייע להבראתו.
גם גדול מצווה לבקר חולה שהוא קטן ממנו.
לגבי מס' הפעמים. כמה שיותר הרי זה משובח בתנאי שזה לא מטריח את החולה.
סעיף ג' -
כיצד להתפלל על החולה.
כוללים אותו בתוך שאר חולי ישראל, ע"פ נוסח מעין זה: " המקום ירחם עליו בתוך חולי ישראל"
בשבת למרות הבעיה לבקש בקשות יש לבקש בכל זאת בגלל חשיבות הדבר אך לפני כן לומר: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". פירוש האמירה הזו היא מעין התנצלות על כך שאנו מבקשים בשבת ובקשת רשות לעשות כן בגלל חשיבות הזעקה לרפואה.
התבוננות
הצעה להפנמה
שתי אפשרויות:
האחת, עיצוב לוח כיתתי למצוות ביקור חולים של חולים מהכיתה או אחרים. נחשוב ביחד עם התלמידים מה חשוב שיהיה בלוח. נתחשב במה שלמדנו (להלן כמה נקודות: שם החולה ושם אמו, הקשר שלו אלינו, מחלתו, היכן נמצא כעת, תורנות ביקורו במידה ושייך, רעיונות לדאגה לצרכיו הפיזיים והנפשיים - משחקים, לימוד משותף, אוכל אהוב וכיוצב')
השנייה, הצגת כתבה מהעיתון על מישהו מעם ישראל שנפצע או חלה, חיפוש והצגת מידע עליו, ארגון תפילה לרפואתו ותכנון מס' ביקורים אצלו במידה ומתאים והגדרת מטרתם (התלמידים שנבחרו לבקר יתארו לאחר מכן את התרשמותם מהביקור)
סיכום שהוא פתיחהלסיכום, פתחנו בניסיון להבין מדוע מצוות ביקור חולים כל כך חשובה. דרך תיאור מצבו של החולה וסיפור על רבי עקיבא ותלמידו שחלה הבנו שישנן שתי מטרות עיקריות למצווה: האחת, דאגה לצרכיו הפיזיים והנפשיים של החולה, והשנייה, תפילה לרפואתו. לאחר מכן פנינו ללימוד כמה מדיני המצווה.
לסיום, נאמר ולאחר מכן נשאל, עד כה דיברנו על מה שעלינו לעשות כדי שחולה שקשור אלינו יבריא אולם, יש לשאול האם יש איזה שהיא אחריות וחיוב על החולה עצמו או שלא בגלל אי יכולתו לתפקד כל כך או מהסיבה שעליו להסתפק בתפילה ובציפייה לישועה ואינו צריך להשתדל מעבר לאלו. נציין שבשיעור הבא נעסוק בזה.
שיתוף
הדפסה
ייצוא