אשת הלל הזקן - לימוד זכות

רקע למורה:

אשת הלל עלתה עם הלל ארצה מבבל, היא חיה בארץ תחת שלטון הרומאים, כמאה שנים לפני חורבן הבית השני. בתחילה הלל היה חוטב עצים ובני הזוג חיו בעוני ומחסור, לימים הלל התמנה לנשיא ישראל. סיפור זה מופיע במסכת 'דרך ארץ', שם הלל אומר לאשתו לאחר שעות בהן היא לא יוצאת מן המטבח לקראת האורח:  "גם אני לא דנתי אותך לכף חובה – אלא לכף זכות". בחרנו להתמקד בשיעור זה בנושא כף הזכות בו דנה אשת הלל את החתן העני. 

פתיחה: דמיינו לכם סעודה חגיגית בבית, השולחן ערוך, אימא התחילה לבשל כבר משעות הבוקר, ריח של לחם טרי ומרק חם ממלאים את הבית, צלי מתבשל לו לאיטו על הכיריים, כולכם יושבים ומחכים שהסעודה תתחיל, אבל אימא לא באה, עוברות עשר ועשרים דקות, ואימא לא מגיעה. 

• מה תחשבו? 
• מה תעשו?

מקרה דומה לזה, ארע בביתו של הלל הזקן, [נזכיר לתלמידים את השיעור על הלל הזקן, שהיה חוטב עצים עני, השתוקק בכל מאודו ללמוד תורה ומשלא היה לו כסף לשלם לשומר בית המדרש, עלה על הגג והקשיב ללימוד עד ששלג כיסה אותו והוא התעלף. לימים חוטב העצים העני התמנה לנשיא הסנהדרין] נקרא סיפור על אשתו של הלל שמופיע בגמרא במסכת דרך ארץ:

 סיפור:

הלל הזקן היה בתחילה עני מאוד, ואפילו לחם לשובע לא היה לו, רק מאוחר יותר כשנעשה נשיא ישראל, הפך לעשיר, אבל גם אז נהג בפשטות ואשתו בעצמה הכינה את האוכל בביתם.

פעם אחת בא אורח חשוב אל הלל הזקן. רצה הלל לכבד את האורח בסעודה חגיגית ומיוחדת ולכן ביקש מאשתו: "הכיני נא לנו סעודה".

מיהרה אשתו של הלל, ולשה בצק כדי לאפות לחם (ומדוע היא לא קנתה את הלחם? מכיוון שבאותם ימים לא היו מאפיות וכל אישה אפתה את הלחם בביתה) הדליקה את התנור ואפתה את הבצק, אחר כך, עמלה  והכינה בשר, ירקות, אורז ולא שכחה להכין גם לפתן. והנה אחרי שעות של עבודה, הארוחה הייתה מוכנה לתפארה.

הגיע הערב, האורח הגיע, והלל הזמין אותו לשבת לצדו סביב השולחן הערוך. 

אשתו של הלל כבר התכוננה להביא את המאכלים לשולחן, כאשר היא שמעה דפיקה בדלת. פתחה אשתו של הלל את הדלת וראתה איש עני עומד בפתח, עצוב ומודאג.

"שלום לך, במה אוכל לעזור לך?" שאלה אשתו של הלל.

השיב העני:

"היום הוא יום חתונתי, הכלה והאורחים כבר מחכים, אבל זה זמן רב שלא הרווחתי כסף, וגם כלתי עניה. אין לנו דבר כדי להכין בו את הסעודה לכבוד האורחים שבאו לחתונה, ואני מתבייש לבוא לחופה בידיים ריקות".

התבוננות:

בשלב זה נעצור את קריאת הסיפור ונשאל את התלמידים:

•  מה הייתם עושים במקום אשת הלל? 
• האם החתן העני נהג כשורה? 
• האם היה עליו למצוא עבודה או לבקש צדקה קודם לכן ולא לחכות לדקה האחרונה? 

נאפשר לתלמידים גם למתוח ביקורת על העני. (מכיוון שהדגש של השיעור הוא על היכולת של אשת הלל לדון לכף זכות, חשוב בשלב זה לפתח דיון בנושא, ולדון את העני לכף חובה או לכף זכות).

נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח, בצד ימין נכתוב את הטיעונים המצדיקים את החתן ובצד שמאל את הטענות כלפי החתן.

נמשיך בקריאת הסיפור:

מיד לקחה האישה הטובה את הלחם ואת כל המטעמים שהכינה, ארזה אותם ונתנה הכול לאיש העני. אורו פניו של החתן העני, הוא הודה לה והלך להביא את התקרובת לאורחים שבאו לחתונתו.

ומה עשתה אשתו של הלל? היא התחילה להכין את כל הסעודה מהתחלה. שוב היא לשה ואפתה לחם, שוב הכינה דגים, בשר, תוספות ומנה אחרונה.

ובזמן שהאישה טרחה ועבדה, ישב הלל עם האורח ודיבר אתו דברי תורה. השעה הייתה כבר מאוחרת, והאורח היה כבר רעב... 

הלל התפלא מאוד, מדוע אשתו לא מביאה לשולחן את האוכל? הוא בעצמו ראה אותה טורחת בהכנתו משעות הבוקר המוקדמות, אבל הלל לא רצה לקרוא לה מחשש שמא תיעלב, הלל היה בטוח שאשתו היא אישה טובה, וכל מה שהיא עושה, היא מתכוונת רק לטובה. 

לאחר כשעתיים של עבודה מאומצת, סוף סוף יצאה אשתו של הלל מן המטבח ומגש מלא בכל טוב בידיה.

שאל אותה הלל: "מה קרה? מדוע התמהמת לבוא"? סיפרה לו אשתו: "בא עני ואמר שאפילו ביום חתונתו אין לו, לכלה ולאורחים אוכל. נתתי לו את כל מה שהכנתי, ובישלתי הכול מחדש. שמח הלל בצדיקותה של אשתו ואמר לה: "גם אני לא דנתי אותך לכף חובה – אלא לכף זכות.  שכל המעשים שעשית – לא עשית אלא לשם שמים." 

מקור הסיפור: מסכת דרך ארץ, פרקי בן עזאי, פרק ד הלכה ב. 

מעובד מתוך "כה עשו חכמינו" כרך א' עמ' 132

דיון:

• אילו תכונות בולטות באשת הלל? (חרוצה, טובת לב, נדיבה, רחמנית...)
• כאשר הלל והאורח מחכים לסעודה, על מה הלל חושב? כיצד הוא דן את אשתו לכף זכות? 

           הציעו רעיונות ללימוד זכות על האישה.

כאשר העני דופק בדלת ומבקש את צרכי הסעודה, על מה חושבת אשתו של הלל? כיצד היא דנה את החתן העני לכף זכות? האישה יכלה לחשוב: "בשעה כזאת אין לו את צרכי הסעודה? עני חסר אחריות, שישא בתוצאות חוסר אחריותו!!" אך אשת הלל לא דנה את העני לכף חובה, היא נרתמה לעזרתו בשמחה.

סיכום: 

במצבים רבים בחיים אנחנו יכולים לדון את חברנו לכף חובה או לכף זכות, להחליט בליבנו שהחבר אשם, ולכן לא נעזור לו או לבחור לראות בחברנו את הטוב ולסייע לו, אשתו של הלל בחרה לדון לכף זכות, היא לא באה בטענות כלפי החתן העני אלא מצאה דרך להצדיק את מעשיו ועזרה לו, כך גם נהג הלל כלפי אשתו. 

המשנה במסכת אבות (פרק א' הלכה ו') כותבת שצריך לדון כל אדם לכף זכות. טוב לחשוב טוב,  לא להיות חשדן, להאמין בזולת ולהאמין בכוונותיו הטובות  

הפנמה: 

נקריא לתלמידים מקרים המזמנים לנו אפשרות לדון לכף זכות:

אימא ביקשה מרועי לסדר את החדר ,רועי  אמר לאימא שהוא סידר את החדר וביקש לצאת לשחק כדורסל, אימא הרשתה לו לצאת, לאחר כשעה אימא נכנסה לחדר וגילתה שהחדר מבולגן. אימא חשבה ש...

• כיצד אפשר לדון את רועי לכף זכות? [רועי אכן סידר את החדר, אבל אחיו הקטן נכנס ובילגן].

 מיכל וסיגל קבעו להיפגש אחרי הלימודים, בשעה 16:00 ליד המכולת שבשכונה. מיכל הגיעה בזמן, היא חיכתה וחיכתה וסיגל לא הגיעה, מיכל חשבה בליבה ש....

• כיצד אפשר לדון את סיגל לכף זכות? [סיגל יצאה מהבית אבל התבלבלה וחשבה שהן קבעו בכניסה לספריה/ סיגל לא הרגישה טוב ולא הייתה לה דרך להודיע שלא תגיע].

תרגיל רשות:

נבקש מהילדים לספר על מקרים שקרו להם, ובהם לא דנו אותם או מישהו אחר לכף זכות. הכיתה תנסה לתרגל את ראיית הזכות באמצעות הסיפורים שהילדים יעלו.