הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהמפגש עם דמותו של רבן יוחנן בן זכאי על רקע חורבנה של ירושלים. דיון בדבר הכניעה או השגת הפשרה עם צבא רומא.
רקע למורה
רבן יוחנן בן זכאי (להלן ריב"ז) למד אצל הלל ושמאי. ונחשב לתלמיד ה"קטן" מבין שמונים תלמידים מובהקים שהיו להלל. הוא היה מן התנאים הבולטים קודם ולאחר חורבן בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה). ריב"ז התפרסם בעיקר בכך שבעת חורבן הבית הוא ייסד את המרכז הרוחני היהודי ללימוד תורה ביבנה והנהיג שם את העם.
הכנה לקראת השיעור:
פתיחה
אנחנו נכנסים למנהרת זמן, מגיעים לשנת 70 לספירה, כמעט לפני 2,000 שנה בירושלים. טיטוס הרומי הטיל מצור על ירושלים, אין יוצא ואין בא. היחידים שיוצאים מן העיר הם המתים שמוצאים להיקבר מחוץ לחומה.
בשלב זה- ניתן להקרין קטע קצר מתוך התכנית "קשת וענן" דקה- 7:54-10:25 בלבד.
אפשר לחילופין לספר לכיתה כי הרעב בירושלים היה כבד כל כך עד שיום אחד תנא גדול ומרכזי, יוחנן בן זכאי, הסתובב ברחובות ירושלים וראה את בתו של גדול עשירי ירושלים כשהיא בוררת גרגרי שעורה מתוך גללי בהמה (כתובות ס"ו ע"ב)., היהודים שנפלו בשבי הרומים נצלבו אל מול החומות, היו אלה ימים קשים של רעב, תככים ומריבות בתוך העם. הייתה שנאת חינם בין יהודי ליהודי, הרומים צרו על העיר והיה עוני גדול.
דיון
נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות, שתי הקבוצות הראשונות תקבלנה דף עמדה (מצורף בנספח) שעליהן לקרא ולשכנע את השופטים בצדקת עמדתם, קבוצה שלישית תשמש כקבוצת שופטים אשר יקשיבו לטענות הקבוצות השונות ויכריעו כיצד יש לנהוג. (בזמן ששתי הקבוצות הראשונות יגבשו את הטיעונים שלהן אפשר להציע לקבוצת השופטים לשער מה יהיו הטענות).
לאחר שכל קבוצה הציגה את עמדתה והתנהל דיון, השופטים רשאים להציג שאלות לשני המחנות ומתבקשים לבסוף להכריע כיצד יש לנהוג? האם לנסות לפנות לאספסינוס, שר הצבא של טיטוס, ולבקש ממנו מפלט או להילחם עד טיפת הדם האחרונה?
עיון בטקסט:
הכיתה החליטה לנהוג באופן זה או אחר.
על מנת להבין את הדרך בה בחר ר' יוחנן בן זכאי עלינו להכיר קצת את דמותו. ראשית, נלמד מעט על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מתלמידיו של הלל הזקן, אלו הדברים שנכתבו עליו בגמרא:
נקריא מעלה אחת של רבן יוחנן בן זכאי והתלמידים יסבירו
"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: מימיו לא שח שיחת חולין,
ולא הלך ארבע אמות בלי תורה ובלא ותפילין,
ולא קדמו אדם בבית המדרש, (תמיד הגיע ראשון לבית המדרש)
ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, (מעולם לא התנמנם בבית המדרש)
ולא הרהר (בתורה) במבואות המטונפות, (נזהר בכבודה של תורה עד כדי כך שהוא לא הרהר בתורה במקום מלוכלך)
ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא, (תמיד היה האחרון ללכת מבית המדרש)
ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה, (בכל רגע היה לומד)
ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (תמיד נסמך על רבותיו הלל ושמאי)
(תלמוד בבלי סוכה דף כ"ח ע"ב).
התבוננות
ענו על השאלה והשלימו את המשפטים הבאים:
עיון בטקסט:
נקריא לכיתה את תיאור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים (מעובד מתוך אבות דרבי נתן פרק ד):
"וכשבא אספסינוס להחריב את ירושלים, אמר אספסינוס ליהודים: "שוטים שכמוכם, למה אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת? מדוע אתם מבקשים לשרוף את בית המקדש? היכנעו בפני ואלך מכם".
השיבו לו אנשי ירושלים: "כפי שנלחמנו בעבר וניצחנו עמים שהגיעו לכבוש את ירושלים לפניך, כך גם נצליח להביס ולהרוג גם אותך"!
כששמע זאת רבן יוחנן בן זכאי הוא פנה למנהיגים בירושלים ואמר להם: "למה לנו לגרום לחורבן בית המקדש? אספסינוס רק מבקש שניכנע לו. בואו וניכנע לפניו וכך נציל את התושבים, את החכמים ואולי נזכה ובית המקדש לא יחרב".
השיבו לו מנהיגי ירושלים: "כפי שניצחנו את היוונים, ננצח את הרומים, אל תרפה את ידינו, אנחנו ננצח בקרב מול הרומים ואת ראשו של אספסינוס נתלה על החומה".
רבן יוחנן בן זכאי חזר והפציר במנהיגים, ניסה שוב ושוב לשכנע את התושבים להיכנע, אבל לא שמע לו. לאחר מספר ימים, קרא רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו הקרובים, רבי אליעזר ורבי יהושע ואמר להם: "אני חייב לצאת מירושלים, אני מוכרח לדבר עם אספסינוס". אמרו לו תלמידיו: "רבנו, אתה הרי יודע שאי אפשר לצאת מירושלים. השערים נעולים, אין יוצא ואין בא. שומרי העיר מאפשרים להוציא מהעיר רק את המתים". אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, אם כן, הכינו לי ארון קבורה, אני אשכב בו כמת וכך תוכלו להוציא אותי מהעיר.
כשהגיעו אל שער העיר, שאלו אותם השוערים: "מי הוא זה?". אמרו להם: "מת הוא אנו רוצים לקבור אותו מחוץ לירושלים". השומרים אפשרו לשני התלמידים לצאת מהעיר כשהם נושאים את ארון הקבורה ובתוכו שוכב רבן יוחנן בן זכאי.
לאחר שיצאו מן העיר צעדו התלמידים עד שהגיעו אל אספסינוס, כשהגיעו לפניו, פתחו את ארון הקבורה ורבן יוחנן בן זכאי יצא מתוכו ונעמד.
שאל אותו אספסינוס: "אתה הוא רבן יוחנן בן זכאי, מה תבקש?"
ענה לו רבן יוחנן: "אני מבקש ממך רק שתיתן לי את העיר יבנה, שאלך ואלמד בה את תלמידי, נוכל להתפלל בה ולקיים בה את כל המצוות, בבקשה תן לי את חכמי ירושלים".
השיב לו אספסינוס: "קח לך את יבנה, הבא אליך את תלמידיך, למד תורה והתפלל כרצונך".
לאחר כמה ימים, כבש אספסינוס את ירושלים, החריב את העיר ושרף את בית המקדש. כשהבשורה המרה הגיעה ליבנה, רבן יוחנן בן זכאי קרע את בגדיו, בכה וזעק: לא זכינו לשמור על בית המקדש, לא זכינו!!"
במעגל
לאחר שירושלים נכבשה, החכמים שהיו בה נהרגו, בית המקדש נשרף וכל בתי המדרש שהיו בעיר נחרבו. בית המדרש שהקים רבן יוחנן בן זכאי ביבנה היה קרש ההצלה היחיד ליהודים, שם נפסקו הלכות, שם נלמדה התורה ומשם צמח דור חדש של תלמידי חכמים.
כתיבה:
בחרו אחד מן הנמענים וכתבו מכתב קצר. (תלמידי כיתה א' יכולים להשיב לשאלה בע"פ).
סיכום
למדנו על החיים בירושלם ערב חורבן בית המקדש, למדנו על ההתלבטות הגדולה שעמדה בפני תושבי העיר, האם להילחם או להיכנע. הכרנו את דמותו של המנהיג הגדול בתורה באותם ימים, רבן יוחנן בן זכאי וצעדנו בעקבותיו בתוך ארון קבורה, אל מחוץ לחומות, בדרך ליבנה.
שיתוף
הדפסה
ייצוא