בשיעור הקרוב, דרך מפגש עם השיר "תפילה" נלמד יחד על מהותה ואפשרויותיה הרבות של התפילה האישית, והדיבור הישיר עם הקב"ה. נזמין את התלמידים להעמיק באפשרות הזו, ולהתנסות בכך בעצמם.
פתיחה:
נתחיל את השיעור בשאלה כללית.
נרשום את תשובותיהם על הלוח, ואגב הכתיבה נמיין אותן:
בצד אחד נכתוב תפילות השייכות לעולם הקבע, המנוסח והכללי, ואם צוינו, בצד שני נכתוב תפילות שהוזכרו השייכות לעולם התפילות הספונטני (ובכלל זה, משאלות, פתק בכותל, וכן הלאה) . נעמוד יחד על ההבדל המהותי הזה שבין שני צידי הלוח ונשוחח על כך יחד. במידה ולא צוינו דוגמאות לתפילות אישיות וספונטניות, נעיר את תשומת לב התלמידים לאפשרות הזאת ונאמר:
בקשר שלנו עם הקב"ה יש גם מקום לתפילות אישיות מאד, של דברים שאנחנו זקוקים להם/מודים עליהם/ מרגישים בלב...
כעת נזמין את התלמידים לקרוא יחד את שירה של מרים ילן שטקליס "תפילה".
מפגש ראשוני עם השיר:
נקרא יחד את תחילת השיר, עד המשפט ("רק הדבר הזה בלבד").
התבוננות
תחילה, נבקש מהתלמידים לסמן בשיר חלקים שאינם מובנים להם, נעבור יחד על המלים הדורשות הבהרה וביאור. (מהו עט נובע, מה משמעות המשפט "הלא אתה אותי זוכר", וכו'.)
אחרי שהשורות עצמן מובנות נמשיך ונשאל:
מה דעתכם על שם השיר?
נתעכב על כך שהשפה בשיר פשוטה מאד, לא חגיגית ולא גבוהה כמו בתפילות הקבועות שלנו.
אחרי שנשמע את מחשבותיהם של התלמידים על הבחירה הזאת, נסכם ונאמר כי התפילה הזאת נובעת ישירות מליבו של הילד, ולכן היא גם נאמרת במלים הכי פשוטות ומצויות, בלי להתעכב על הניסוח ועל דיוק.
כעת נזכיר לתלמידים שקטענו את השיר באמצעו, ושאנחנו עדיין לא יודעים מה דני רוצה יותר מכל ליום הולדתו. נציע לתלמידים לנחש ונשאל:
תרגיל דמיון
נבקש מהתלמידים לנסות לדמיין את עצמם במקום דמי, ולכתוב מה הם היו מבקשים מה' במילה אחת או שתיים (בלבד) במחברת.
ננחה את התלמידים לשמור את הדבר בסוד בינתיים, ונמשיך לקרוא בהמשך השיר:
קריאה שניה והעמקה:
עשני, אדוניי, עשני בן ליל
עשני גיבור חיל!
גיבור לבלי חת
לבלי פחד,
חרבי בימיני מנצחת!
כמו מתתיהו עשני,
כיהודה המכבי עשני,
למדני אדוניי, למדני
להיות גיבור.
נבאר שוב מילים קשות יחד, ונפנה לשאול:
נסכם את הדברים לפי שעה, ונעבור יחד לשלב ההפנמה.
הפנמה:
נזכיר לתלמידים שבמהלך השיעור כתבו במחברותיהם מילה או שתיים המבטאות רצון גדול שלהם.
נבקש מהם להתבונן שוב במה שכתבו, ואז לפנות לתהליך היצירתי.
נספר לתלמידים מהי "שרשרת תפילה", (מסבחה) הנהוגה בעמים שונים ומקובלת ונפוצה גם בעדות המזרח כתשמיש תפילה של ממש. (שרשרת התפילה היא דוגמה אפילו יותר קיצונית מהדוגמה שבתפילתו של דני, והיא תפילה על ידי תנועה, משחק עם השרשרת והתכוונות...) אפשר להעמיק בזה עוד, כרצונו של המורה וכיכולתה של הכתה, אבל במקרה שלנו השרשרת היא פתח להשראה, ואנחנו נבקש לשלב אותה בתפילה האישית שכתבו התלמידים, כך:
נזמין אותם לחבר תפילה קצרה, שיהיו בה לכל היותר 30 מילים (בבקשתו של דני בסופו של השיר יש 27 מלים, כך שזה לחלוטין אפשרי.. . )
כעת נחלק להם דאס או חימר, ושיפוד במבוק. (למען האמת עדיף דאס, בגלל הנוחות שבעבודה וקצב הייבוש המהיר, אבל חימר גם אפשרי), ונזמין את התלמידים ליצור מהחומר שלהם חרוזים, (אפשרי בצורות שונות, אך חשוב לנקב את החרוזים לאורכם בעזרת השיפוד, כדי שיוכלו להשחיל את החרוזים על חוט בסוף המלאכה. התלמידים יתבקשו להכין חרוזים כמניין המילים המרכיבות את התפילה שלהם. על כל חרוז הם יתבקשו לחרוט מלה אחת מתוך התפילה שלהם, ואז להשחיל אותה על חוט תפירה, לפי סדר התפילה שלהם. כך תיווצר להם מעין שרשרת תפילה משל עצמם, שתכיל את מילות התפילה שלהם, ויוכלו לתלות אותה היכן שירצו או לענוד אותה על היד, ולשאת כך את התפילה הזאת בכל הזדמנות שירצו.
בתום המלאכה, נתכנס שוב יחד ונבקש מתלמידים המעוניינים בכך לספר לנו על השרשרת שיצרו.
נשאל:
נשבח את התלמידים על יצירותיהם , נסכם ונאמר:
בשיעור ראינו שתפילה היא רחבה בהרבה ממה שאנחנו רגילים לחשוב. גם דיבור רגיל יכול להיות תפילה, וגם שרשרת, אפילו, יכולה להיות סוג של תפילה מיוחדת.
סגירה שהיא פתיחה
נזמין את התלמידים בבית לשאול את הוריהם/אחיהם ובני משפחה אחרים על תפילות מעניינות שנשאו בחייהם, נסיבות ובהזדמנויות שונות ומפתיעות. עליהם לשאול את בני הבית:
והם כמובן מוזמנים לשאול עוד שאלות, אם עולות על דעתם..
נבקש מהם לבחור סיפור אחד כזה שאספו, ולכתוב עליו במחברת שלהם פסקה קצרה, על פי הסיפור ששמעו. בשיעור הבא נערוך "אוסף תפילות", ונשמע על מגוון אפשרויות התפילה האינסופי שאנו יכולים להשתמש בו בשיחה שלנו עם השי"ת, וכך להעמיק ולהעצים את הקשר שלנו איתו, ואת הנוכחות שלו בחיינו.
להרחבה למורה - חומר עזר הלכתי על המסבחה