"שני חברים"/ יהודה אטלס

פתיחה:

נצפה יחד בסרטון "בדיוק אותו דבר"  מתוך "פרפר נחמד" 

בתום הצפיה נשאל:

• האם הייתם רוצים שיהיה לכם חבר שהוא בדיוק בדיוק כמותכם? 
• (חבר שאוהב את אותם הדברים שאתם, מתעניין באותם דברים, בעל אותם תחביבים, וכו'.)
• מה יכול להיות נהדר בזה? 
• והאם יכול להיות זה גם משהו בעייתי, לדעתכם? 

 אחרי דיון קצר, נפנה לעסוק שיר שלפנינו.

מפגש ראשוני עם הטקסט:

נזמין את התלמידים לקרוא יחד את השיר שבו נעסוק בשיעור הקרוב. 

בשיר מופיעים אלי ואדר. במהלך הקריאה, נבקש מהם לסמן בצבע אחד דברים שאלי עושה/מרגיש, ובצבע אחר, דברים שאדר עושה/מרגיש.

(לתשומת לב המורה: בקריאה ראשונה לא נקרא את הבית החותם את השיר, שיש בו הכרעה ברורה לטובת החבר השונה, כדי לאפשר דיון פתוח יותר ופורה)

קישור לשיר שני חברים 

התבוננות:

אחרי הקריאה הראשונה, כדאי לדייק את הדברים:

• מה דעתכם על שני החברים בשיר?
• מי מוצא חן בעיניכם יותר?
  נסו לחשוב על קשר משמעותי במיוחד שיש לכם (עם חבר/ה אח/ות או מישהו אחר)
• למה הוא היה דומה יותר, לקשר עם אלי או עם אדר?

 כעת נספר לתלמידים שיש לשיר גם בית חותם, ונגיד להם שבבית הזה מבטא הילד הדובר את ההעדפה שלו. נקרא את השיר שנית, הפעם גם עם הבית האחרון: 

לִפְעָמִים זֶה מַרְגִּיז,
לִפְעָמִים זֶה מְעַצְבֵּן,
אֲבָל, בְּעֶצֶם –
זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיֵן.

נשאל: 

• אתם מסכימים עם האמירה הזאת? 
• למה לדעתכם הילד מרגיש שזה מעניין אותו יותר? 

נציין, שכמובן לא כל החברויות צריכות להראות כך, ושיש משהו משמח מאד בחברויות מהסוג האחר, וכן הלאה. אבל השיר מבקש לעורר אותנו לחשוב אחרת עלך משהו שבדרך כלל קשה לנו איתו.

• מה מחדש השיר, לדעתכם? 

להפנמה:

נזמין את התלמידים לבחור את אחד מהחברים המתוארים בשיר, ולדמיין שיחה בינו ובין הילד הדובר בשיר.  הם יכולים לכתוב את זה כשיחה כתובה, או לצייר קומיקס של שיחה בין השניים. 

בתום המלאכה, נציע למעוניינים לשתף במה שיצרו, ואחרי שנאזין ונתבונן ביצירותיהם נשאל אותם, וגם את יתר התלמידים: 

• האם השיחה שיצרתם נעימה?
• האם היא מעניינת? 
• האם הייתם רוצים להשתתף בה בעצמכם?
• מדוע? 
• האם אתם מרגישים שרוב החברויות שלכם הן כאלה, או הפוכות? 
• מה מוצא חן בעיניכם יותר?   

סגירה שהיא פתיחה:

           כדאי להזכיר שקשרים שמבוססים על הסכמה ושלום הם נפלאים ומצוינים, ואין כאן ניסיון לשפוט מה טוב יותר. אבל כיון שהקשרים המבוססים על מחלוקות נוטים להיות קשים לעיתים, אנחנו מבקשים כאן למצוא את המעלות הגדולות שלהם, ולעסוק בהן.  

נבקש מהתלמידים לבחור דמות אמיתית מחייהם, אליהם הם מרגישים קרבה מיוחדת, והיא נוכחת בחיים שלהם באופן יום יומי. נבקש מהם להתבונן באדם הזה במהלך השבוע, ובמפגש שלהם איתו, ומתוך ההתבוננות שלהם, לכתוב במחברת שלושה דברים שהם דומים בהם, ושלושה דברים שהם שונים בהם. 

אחרי שישלימו את המלאכה הזאת- עליהם לחשוב על דבר אחד לפחות שהאדם הזה מלמד אותם, או שהיו רוצים ללמוד ממנו.. בשבוע הבא, כשנאסוף את המשימות ונשמע את הדרים שכתבו התלמידים, נדון בשאלה, האם הדבר שאנחנו מבקשים ללמוד מהאדם הזה הוא משהו שיש גם לי, אבל אחרת, או שזה משהו ששונה ממני לגמרי והייתי רוצה ללמוד ולאמץ אלי? ... וכך נעמיק את הדיבור על שונות, ועל החברות העשירה שיש באפשרותה לצמוח משם.