הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהאחרי שבשיעור הקודם נפגשנו עם הסוגה באופן ראשוני , בשיעור הקרוב נבקש להעמיק עוד בתכונותיו של המשל, ולהתנסות בעצמנו ביצירה עצמאית כזו, דרך עיון משותף במשל השועל והכרם. נאמץ לעצמנו את נקודת המבט של ממשיל המשלים- המתבוננת על העולם ומפיקה ממנו ומהתרחשויותיו ערך נוסף ודוגמא לחיים.
פתיחה:
נתחיל בתרגיל התבוננות קצר. נחלק לתלמידים את תמונת העץ הזו:
ונבקש מהם להסתכל היטב היטב על התמונה הזאת. לנסות להבחין בכמה שיותר דברים שמייחדים את העץ שניבט אליהם מבעדה, ואז לספר על העץ הזה כל מה שהם רואים בו. נסביר להם שהתרגיל הוא הזמנה להפעיל גם את העיניים, אבל גם את הדמיון, ושהם מוזמנים לצאת מגדרם ולחשוב על דברים שאינם ממש ב"נגלה".
בתרגיל, הם מוזמנים לספר על יום אחד שעובר על העץ הזה מהבוקר ועד הערב, באיזה אופן או סגנון שירצו.
אחרי שנקדיש לתרגיל ההתבוננות והכתיבה די זמן, נבקש מתלמידים שונים לקרוא את שכתבו.
בכל פעם שייעשה שימוש בהאנשה כלשהי, או בדיבור מושאל כלפי העץ מהעולם האנושי, ויתרה מזה, אם תלמיד יבדה מליבו סיפור עלילתי לגבי העץ בו מובעים רגשות או מחשבות של העץ עצמו, נעיר על כך בשאלה פשוטה- האם עצים באמת נוהגים כך? ונשאל את התלמיד, מה הביא אותו להניח שכך העץ מרגיש/חושב/פועל.
נשבח את התלמידים על סיפוריהם, ונבקש להעיר את תשומת הלב לכך שבאופן טבעי, חלק מהתלמידים בחרו לייחס לעץ תכונות ששייכות לבני אדם.
ננסה לברר יחד עם הכתה מדוע אנחנו עושים כך, פעמים רבות, כלפי הסובב אותנו- גם כשהוא דומם (מכונית, בובה, צעצוע אהוב, עץ, בית....) וגם כשהוא צומח, או חי, אנחנו ממהרים "להלביש" עליו תכונות שלאו דווקא שייכות לו. (ניתן להזמין את התלמידים לחשוב על דוגמאות כאלה מחייהם הפרטיים – האם הם מברכים את הבית שלהם כשהם נכנסים אליו? האם הם מייחסים תכונות לחיות המחמד שלהם? וכו')
נרחיב מעט בעניין האנשה (הרחבה על כך- בחומר העזר למורה)
ונמקד את הדיון (שלו תשובות והיבטים רבים וחשובים ) בנקודה הבאה:
כשאנחנו "מאנישים" את הסביבה שלנו, אנחנו הרבה פעמים מבינים על עצמנו דברים חדשים, בדרך פחות ישירה. אנחנו לומדים מהסביבה על עצמנו, ובמקום לעשות את זה בצורה פשוטה, אנחנו מסתכלים על מה שבחוץ, קצת יותר רחוק מאיתנו, וככה יותר פשוט לנו לראות, וללמוד..
משל הוא דרך לעשות את זה באופן טוב ונעים יחסית. דרך סיפור שלא מסופר עלינו ישירות, אנחנו מבינים דברים שנוגעים לחיים שלנו, לתכונות שגם יש בנו או למעשים שאנחנו נוהגים לעשות, אבל כיוון שזה לא נאמר באופן חד עלינו ממש, יותר קל לנו ללמוד ולהקשיב.
וכך למשל במשל שלפנינו:
מפגש ראשוני עם הטקסט
בתחילה, נקרא יחד, ונבקש מהתלמידים אחרי הקריאה הראשונה לכתוב את הסיפור אצלם במחברת, בשפה פשוטה יותר:
שועל עבר על פני כרם ורצה להיכנס לתוכו, אך הכרם היה גדור מסביב .
הלך השועל מסביב לכרם ומצא חור בגדר.
רצה השועל להיכנס דרך החור – ולא יכול .
מה עשה?
צם שלושה ימים עד שכחש ונכנס דרך החור.
ישב השועל בכרם שלושה ימים , אכל מן הענבים עד אשר השמין .
ביקש השועל לצאת דרך החור ולא יכול .
מה עשה?
צם עוד שלושה ימים עד שכחש- ויצא.
הפך השועל את פניו אל הכרם ואמר :
"כרם, כרם ! מה יפה אתה! מה טובים פרותיך ! אבל מה הנאה ממך ?
רעב באתי ורעב יצאתי ..."
בתום המשימה, נבקש ממי שמעוניין לקרוא את השכתוב של הסיפור, ובאמצעותו, נדייק ונבין יחד את המשמעות הפשוטה של המשל.
כעת נקרא את הסיפור יחד שנית, ונבקש מהתלמידים לחשוב במהלכו-
נתעכב על התכונות שיזכירו התלמידים.
נכתוב על הלוח את הצעותיהם, ואז נפנה לסקור בקצרה את שני חלקי המשל הקלאסי (משל ונמשל) .
נברר יחד עם התלמידים:
הסיפור הזה, למעשה, מתאר לנו שועל נחוש מאד, ורעב מאד, שרצה בכל מאודו לאכול ענבים שחמד בכרם.
אבל כל מה שקרה לו לפני, אחרי ותוך כדי, כל זה אינו אלא "משל".
משל הוא סיפור שמטרתו להעביר מסר, והוא בנוי קצת כמו חידה. אנחנו צריכים להבין מה כל אחד מחלקיו מסמל, כדי לשאוב ולהבין ממנו את הלקח שנוגע לנו.
הלקח שנוגע לנו הוא למעשה ה"נמשל" והוא מה שעומד מאחורי הסיפורי החידתי שמובא לנו במשל.
נבקש מהתלמידים לנחש, לאור מה שדברנו,
נעמיק את ההבנה ונברר יחד עוד:
השועל הוא האדם המבקש ליהנות מהעולם הזה. כדי להיכנס אליו הוא נאלץ להיכנס אליו רעב וכחוש, בלי דבר. וכדי לצאת ממנו בסופו של דבר (ביום מותו) הוא נאלץ שוב לוותר על כל מה שהשיג כאן, ולהישאר שנית, עם ידיים ריקות, רזה וללא שום רווח שהרוויח כאן.
כשהשועל מדבר אל הכרם, כלומר אל העולם הזה, הוא מציין שהעולם הזה נפלא ונהדר, אלא שיוצאים ונכנסים אליו באותו האופן, ולמעשה, לא מרוויחים דבר מהשהות בו.
נוכל לקיים כעת דיון בשאלה האם אנחנו מסכימים עם המשל או לא, אך למעשה, הנקודה המשמעותית יותר שנבקש להתעכב עליה כעת, בשלב הסיכום וההפנמה, היא נקודת החיבור למשלים, והאופן בו אנחנו יכולים ללמוד דרכם על העולם. נזמין את התלמידים לתרגל יחד כתיבת משל חדש, שיהיו בו כל המרכיבים עליהם דברנו (משל+נמשל והאנשה) וממנו להפיק מסר חדש לחיים.
הפנמה וסיכום:
לשם כך, נזמין את התלמידים לבחור משפט מתוך אוצר משפטים (להלן) שנחלק להם. המשפט צריך לשאת איזה מסר חשוב לגביהם, שאותו היו רוצים להעביר דרך משל :
הערה למורה: מובן שמוטב שתלמיד יבחר בעצמו משפט או לקח שהיה רוצה לבנות סביבו משל, אבל בגלל האתגר הגדול שמשימה כזאת עשויה להוות בפני תלמידים בגיל הזה, אוצר המשפטים עשוי לסייע בבחירה, ועדיין לאפשר יצירה אמיתית משלהם, בשל חיבור המשל.
אחרי שבחרו, נזמין אותם להקדיש בבית זמן של ממש לחשוב על האופן בו יעבירו את המסר הזה באמצעות סיפור בעל משל, נמשל והאנשה.
ננחה אותם לחשוב על חפץ, צומח או בעל חיים שיש לו תכונה שעשויה לסייע להם להעביר את המשפט שלהם דרך סיפור, ואחרי שבחרו, לנסות לחשוב על התרחשות כלשהי שסופה יעביר את המסר כראוי.
המשימה אינה קלה, והם מוזמנים מאד במהלכה להתייעץ עם הורה, או עם חבר, או עמנו, ולנסות יחד לגבש את מבנה המשל שיעביר את המסר בדרך הטובה ביותר.
בשבוע הבא, נקרא יחד את המשלים שחברו, נדון בכל משל וננסה לברר באיזה אופן הוא מעביר לנו מסר, והאם דרך הסיפור אנחנו הכונים וקשובים יותר לשמוע את הדבר אותו הוא מבקש להעביר.
"התוצר הסופי" של השיעורים יהיה ילקוט משלים שנערוך מכל המשלים שחברו, ונשכפל בעותקים עבור הכתה כולה.
שיתוף
הדפסה
ייצוא