ילדה מזלג וילדה כף

פתיחה:

נתחיל במשחק "מדרש חפצים".

נפזר על רצפת הכתה כלי מטבח, כלי עבודה, וחפצים מסוגים שונים, כמספר התלמידים כתה, לפחות.

במידה והבאת החפצים עצמם היא בעייתית וקשה לביצוע, אפשר להסתפק בתמונות החפצים (דוגמאות לכך, בחומר העזר למורה)  

נבקש  מהתלמידים להקדיש שמן להסתובב בחדר, ובסוף הסיור לבחור לעצמם חפץ שבאיזשהו אופן מבטא תכונה הקיימת בהם.

נערוך סבב, בו יציגו את החפצים שבחרו. ניתן לנהל את הסבב בשני אופנים:

אפשרות ראשונה: נקש מהתלמידים האחרים לנחש לגבי כל חפץ את כוונת התלמיד שבחר בו. אופציה זו נחמדה ומאפשרת  ריבוי דימויים  לכל חפץ, אבל מחייבת איזו מידה של חברות כנה, ושל זהירות בכבוד חברי הכתה, שלא קיימת בכל מקום.

במידה ואפשרות זו פחות רלוונטית, אפשר לבחור באפשרות השנייה והפשוטה יותר-   לבקש מכל תלמיד, בתורו להסביר מדוע בחר דווקא בחפץ הזה ואיזו תכונה הוא מבטא.

מכל מקום, במהלך הסבב, נוסיף ונשאל:

• האם התכונה שבחרתם חיובית או שלילית בעיניכם?
• מדוע לדעתכם החפץ הזה מסמל את התכונה הזאת דווקא?
• הייתם רוצים שתכונה זו תשאר אצלכם כמות שהיא?

נסכם את הדברים  עד כה, ונזמין את התלמידים לקרוא יחד שיר שמבטא סוג כזה של מחשבות כלפי עצמנו.

מפגש ראשון עם הטקסט:

יַלְדָּה מַזְלֵג וְיַלְדָּה כַּף / נוּרִית זַרְחִי (באתר אלמוג)

נקרא את השיר יחד, נבקש מהתלמידים לסמן היכן לדעתם מתרחשת נקודת המפנה בשיר.

נאזין לתשובותיהם, אחרי הקריאה, ואגב כך נבקש להניח את עיקרי הדברים יחד, שיאפשרו הבנה בסיסית בשיר. נשאל:

• איך ידעתם להגיד שכאן השיר "מתהפך" ?
• מה קורה בתחילתו, ומה קורה בסופו?
• מה מבטא המעבר מלהיות ילדה מזלג ללהיות ילדה כף?
• האם הילדה בוחרת בשינוי הזה?

קריאה נוספת להעמקה:

נבקש מהתלמידים לעיין כעת באופן עצמאי בשיר, וסמן מילים בעלות מטען שלילי בצבע אחד, ומילים בעלות מטען חיובי בצבע אחר.

נאסוף את תשובותיהם ונכתוב מילים שליליות בצידו האחד של הלוח ומילים בעלות מטען חיובי בצידו האחר.

נתבונן במילים ונשאל:

• מה מבקש השיר להגיד לנו לדעתכם?
• מה אנחנו יכולים ללמוד מכך שבסופו של דבר, המעשים שבגללם פרצו האנשים במחול ושמחו, גרמו להם בסופו של דבר לאכול "רק מרק"?
• מה המסר העמוק שמאחורי דברים, לדעתכם?
• מה יכול להיות בעייתי בלאכול רק מרק?

נדגיש יחד את הנקודה הבאה:

בשיר מתואר שינוי שמעבירים  "אנשים" את ה"ילדה מזלג" אחרי שהיא השתמשה בתכונותיה לרעה .

("דוקרת" "נועצת" "בכל מילה עוקצת").

• אך האם מזלג הוא בהכרח כלי רע?
• מה בעובדה שישי לו שיניים חדות יכול להועיל לנו?
• האם האופן היחיד לשינוי היא בהפיכתו לכף?

(הערה למורה: כאן ניתן להאריך ולהסביר מעט על מטאפורות כאמצעי עיצוב חשוב ונפוץ ביותר. הרחבה על כך- ב"חומר העזר למורה").

נעמיק בתשובות התלמידים ונעמיק בהצעה הבאה:

בגלל שהמזלג הפך לכף, התכונות החיוביות של המזלג הלכו לאיבוד, וכבר לא נותר לאנשים ברירה אלא להסתפק במרק, כל היום...

אך למשל, אילו היו האנשים מצליחים לשלב את הילדה-מזלג בתפקיד המתאים לה, יחד עם יתר כלי האוכל, התכונה שלה היתה מקבלת הקשר חיובי ועוזר...

כולנו מורכבים מתכונות  שונות, ולכל תכונה יש סיבה ומשמעות במערך האישיות המורכב שלנו.. יש תכונות שחשוב למתן ולעדן, ויש תכונות שחשוב להגביר, ויש תכונות שהן במינון וצורה מדויקות אצלנו, אבל כל אופי ואופי מורכב משלל תכונות שעובדות יחד ומאזנות ומשלימות זו את זו, ממש כמו הסכום שמסביב לצלחת שלנו. כל כלי משקף משהו שנחוץ לנו על מנת לאכול, וכל אחד משרת אותנו באופן אחר. ללא אחד מהם, קשה לנהל סעודה שלמה וראויה...

להפנמה וסיכום:

כסיכום לתובנות הללו,  נשלח את התלמידים לערוך בבית תרגיל יצירתי של הרכבת קולאז' אישי - מחפצים.

לפני מתן המשימה הביתה, נסכם ונסביר: בתחילת השיעור כל אחד בחר חפץ אותו הוא מזהה כמבטא תכונה אחת שלו. מתוך השיר, למדנו שכל תכונה יש לה פנים שונות, ויש ביכולתה להיות שלילית או חיובית במינונים ובהקשרים שונים.

אם היינו  מסתכמים  בתכונה אחת, היינו יכולים לכאורה לאכול "רק מרק" כמו שמבוטא היטב בשיר..

נעביר בין התלמידים תמונות קולאז'ים של חפצים של היוצר חנוך פיבן,( שהתפרסמו במוסף הארץ במשך שנים. דוגמאות לקולאז'ים כאלה ניתן למצוא בחומר העזר למורה)

נתבונן יחד בעבודות, נבקש מהתלמידים (גם אם הם לא מזהים את הדמויות עצמן, כמובן) לתאר דמויות שונות שמצטיירות מתוך הקולאז'. מדוע לדעתן בחר האמן דווקא בחומרים ובחפצים הללו לתאר דמות זו או אחרת? מה מבטא חפץ כזה או אחר במארג הכולל של הקולאז', לדעתם?

וכן הלאה.

כעת נשלח את התלמידים למשימה המסכמת – בבית.

נבקש מהם ליצור קולאז' כזה, שיטיב לבטא איזונים  מסוימים באופי שלהם.

כמובן שהקולאז' לא יצליח לבטא את האופי שלהם באופן שלם, אבל נבקש מהם לחשוב על כמה תכונות משמעותיות, "חיוביות" ו"שליליות" השייכות להם,

ולבטא אותן בדיוקן חפצים, בנוסח מה שעשה האמן חנוך פיבן.

נבקש מהם להכין מעין מקראה לקולאז' (אותה לא יראו בכתה, אבל יעזרו בה במהלך הרכבת הקולאז') ובה יפורט איזה חפץ מבטא אילו תכונות שלהם.

כדאי שהדיוקן יהיה דומה גם באופן חיצוני, במובן מסוים, לדיוקן שלהם, אבל זה לחלוטין לא הכרחי.

בשבוע הבא נקדיש את תחילת  השיעור להתבוננות ממושכת ביצירותיהם, ולבירור מערכת האיזונים המתבטאת  בכל אחת מהן. נשאל אותם על החויה שעברו, ועל שביעות רצונם מהתוצאה.

חומר עזר למורה:

דוגמאות לציורי כלים שאפשר למצוא ברחבי הרשת

הרחבה בנושא מטאפורות :

קולאז'ים של חנוך פיבן