בשיעור נלמד על חושך ואור ונמצא את האור שבתוכנו.
דמיון מודרך. כדאי מוסיקה מרגיעה.
עצמו עיניים. לנשום אוויר נקי לריאות, ולהוציא. (שוב, כמה פעמים). תרגישו איך הגוף משתחרר, הראש רפוי, הכתפיים שמוטות, וכו'... עד הרגליים.
אתם הולכים לטייל במקום שאתם מאוד אוהבים. השמש מאירה, הכל פורח סביבכם והאוויר נקי ומרענן. לאט-לאט יורד הערב. מתחיל להחשיך. אין לכם פנס. הכל חשוך מסביב. אתם מסתכלים קדימה, ולא רואים שום דבר. מסתכלים לצדדים, מחפשים פינה מוארת, בית או פנס רחוב, ואין. הכל שחור. חושך מוחלט. עד כדי כך שכשאתם עוצמים את העיניים ופותחים אותם זה אותו הדבר.
מה אתם רואים? מה אתם חושבים? איך אתם מרגישים? פתאום אתם שומעים קול מוכר ונעים שמזכיר לכם משהו. משהו שידעתם אבל שכחתם עם הזמן. נזכרתם שיש לכם נר, בתוככם. נר פנימי, מיוחד שלכם.
האם אתם מצליחים לראות אותו? איך הוא נראה? באיזה צבע הוא? איפה בגוף שלכם הוא נמצא? האם הוא דלוק?
אתם מחליטים להשתמש בו. כל אחד ישתמש בו בדרך שלו, העיקר שהנר הזה שלכם יאיר לכם איפה שחשוך.
מי שהצליח למצוא אור שיוריד את הראש על השולחן. (לחכות כמה דקות). עכשיו, כשיש לכם אור מהנר, אתם יכולים לחזור הביתה בדרך האהובה עליכם. (לחכות)
עכשיו הגיע הזמן להיפרד מהמקום האהוב עליכם, ולהחזיר את הנר למקום, בתוככם. אפשר להגיד תודה לנר, ולא לשכוח שתוכלו תמיד לפגוש את הנר הזה כשיהיה לכם חשוך, רק צריך לזכור שהוא שם ולהשתמש בו כמו שהשתמשתם היום.
תתחילו לחזור לכיתה. אני אספור עד שלוש, כשאומר שלוש תוכלו לפתוח את העיניים.
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו. ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. "
(מימרה על נר ואור, מיוחסת לרב אברהם יצחק קוק)
האור המיוחד שבי: נקודות לשיחה עם התלמידים (בהתאם לדיבור שלהם)
הרב קוק מנסה להגיד שבתוכנו יש משהו, כמו נר, שהוא נותן לנו כוח להאיר, במצבים שחשוך, מבלבל, קשה, מפחיד.
(למשל: לשיר, או לספר למישהו איך אני מרגיש. חיבוק. או לעזור למישהו אחר. דברים מצחיקים. משחק או סיפור על מה שאני מרגיש. אולי מילות עידוד מאימא, מחבר או מהמורה.)
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר"- הרב קוק רוצה שנדע שהדברים שעוזרים לנו כשחשוך לנו, נמצאים איפה? בתוכנו.
זאת-אומרת, כל אחד מאיתנו צריך לדעת, כך הוא אומר, שכשהוא מפחד, או מבולבל, או מרגיש קושי- יש לו בפנים כוח , כמו נר, שיכול לעזור לו להתמודד עם הקושי הזה.
לכל אחד יש נר אחר. למה, לדעתכם ברא אותנו השם כשלכל אחד מאיתנו יש נר/כוח/ יכולות אחרות? (לפתוח לדיון)
"ואין איש שאין לו נר." "ואין איש שאין לו נר." "ואין איש שאין לו נר."
המשפט הזה הוא מאוד חשוב. חשוב מאוד שתדעו- אין אדם בעולם בלי נר, בלי אור, בלי כוח שיעזור לו ולאחרים כשיש חושך. לכולם יש. גם לך. וגם למישהו שחשבתם שהוא חלש- חלש. גם לו יש כוח מאיר.
ועכשיו הרב קוק נותן לנו משימה לחיים. הוא אומר:
"וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. "
מה אנחנו צריכים לעשות?
לעמול (לעבוד קשה) ולגלות את האור שלנו ברבים (לכולם).
כמו פרסום הנס בחנוכה; לא מספיק להדליק חנוכייה, צריך להדליק אותה איפה- על אדן החלון, לכיוון הרחוב. שכולם יראו את האור.
כך גם אצלנו, לא מספיק שהנר דולק בתוכי, שאני יודעת מהם הכוחות שלי, אני צריך לגלות את האור שלי לכולם. שכל מי שצריך יוכל להשתמש באור שלי, ביכולות שלי, כשהוא נמצא בחושך.
כך נהפוך כולנו לאבוקה גדולה, ונאיר את העולם כולו.
חלק א': בריסטול שחור לכל תלמיד/ה. התלמידים יתבקשו להניח על הבריסטול דברים שהחושך מזכיר להם. אפשר לצייר (עם צבעי פנדה) אפשר לגזור ולהדביק מתוך עיתונים, ואפשר לפסל עם פלסטלינה ע"ג הבריסטול. מה מפחיד, מבלבל, מכעיס, מעציב, מחליש אתכם. (אפשר גם לכתוב)
חלק ב': התלמידים יקבלו דף בצורת נר. הם ידביקו אותו על הבריסטול איפה שנראה להם מתאים, וימלאו אותו עפ"י רצונם, באופן שימחיש את הנר האישי שיש בתוכם. ( הנר המיוחד שלכם, שאינו דומה לאף נר אחר בעולם.)
איסוף: מה יש בנר הזה? איזה כוחות יש לכם? (כדאי לתת לתלמידים שייתנו דוגמאות ולכתוב אותם על הלוח, לאלו שמתקשים לחשוב באופן פתוח. דברים כמו :חוש הומור, יכולת להבין, יכולת לפתור בעיות, רצון חזק, אכפתיות, כוח פיזי, חברותיות, וכו'. אני אישית אוהבת להשאיר כמה שיותר פתוח, כמו שהם מבינים את זה. לשיקולכן.)
אפשר להשמיע את השיר:
בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.
בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.
כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,
וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן.
סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!
סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!
(אפשר להמציא לו מנגינה או מקצב חדש. או להמציא תנועות מתאימות לחושך ולאור)