אות בבאר

רקע למורה:

הספר "אות בבאר" הוא עיבוד לסיפורו של רבי עקיבא, שנכתב על ידי הסופרת שוהם סמיט ואוייר על ידי ולי מינצי. הספר יצא בהוצאת כנרת וחולק במסגרת ספרית פיג'מה בשנת תשע"ג ל110,000 ילדים בכל רחבי הארץ. ילדים רבים מכירים את הסיפור וכדאי להזמין אותם להזכר בו, להכיר את המדרש המקורי ולהעמיק את הכירותם עם דמותו של רבי עקיבא. תוכלו לבקש מהילדים לבדוק האם יש להם את הספר בבית, להביא אותו לכיתה ולהעזר בו במהלך השיעור.

הספרים מיועדים גם לקריאה משותפת של הילדים עם ההורים בבית, שימו לב לעודד את הילדים לקרוא את הספרים גם בבית ולשתף את ההורים במחשבותיהם וחוויותיהם בעקבות קריאת הסיפור.

רבי עקיבא היה תנא ארצישראלי, מגדולי חכמי ישראל.  חי בין השנים 50 לספירה - 137 לספירה. ראה את חורבן הבית‏ והיה  מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא, ישנן עדויות להשתתפות תלמידיו במרידה. על פי האגדה החל ר' עקיבא ללמוד תורה  בגיל 40.  

בימי גזרות השמד של אדריינוס גזרה המלכות שלא יעסקו ישראל בתורה, רבי עקיבא המשיך לעסוק בתורה  עד שנאסר והוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.  

הכנה לקראת השיעור:

יש להצטייד באבנים כמספר התלמידים בכיתה (ניתן לבקש מהתלמידים לאסוף בהפסקה אבן בגודל של כף יד ולהביא אותה לשיעור).

יש להביא דבק פלסטי נוזלי.

רצוי להצטייד בצבעי גואש ובמכחולים.

 פתיחה: נחלק לכל תלמיד אבן ונבקש מהתלמידים למשש את האבן, להריח ואפילו ניתן לטעום אותה. נבקש מהתלמידים להתבונן היטב בצבעה של האבן, מרקמה, הצבעים השונים שמופיעים עליה. נשים לב לפרטים הקטנים ולאחר ההתבוננות נבקש מהתלמידים  לומר מהם מאפייניה של האבן. (קשה, חזקה, כואבת, אטומה, לא גמישה...).

 שיחה במעגל:

האם ניתן לשבור אבן?

האם ניתן ליצור באבן חור?

איזה חומר אתם מכירים שחזק יותר מאבן?

האם לדעתכם מים עשויים להיות חזקים יותר מאבן?

 האזנה לסיפור

נקריא לילדים את הסיפור 'אות בבאר'  המבוסס על אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב. (נוסח הסיפור המקורי מופיע בסוף המערך)

נקריא לתלמידים את הסיפור ונעצור במקום בו עקיבא תוהה כיצד האבן בבאר מחורצת.

 דיון:

האגדה מספרת על רבי עקיבא, אשר בגיל 40 לא למד עדיין לקרא ולכתוב. רבי עקיבא היה רועה צאן מיוחד במינו. כשהוא ראה אבן- הוא לא חלף על פניה, הוא התבונן בה כשם שאנו התבוננו באבנים.

האם לדעתכם כל אדם שהתבונן בבאר התפלא והתפעל מהאבנים שנשחקו? אלו תכונות מיוחדות היו לדעתכם לרבי עקיבא?

מה לדעתכם הוא הגורם  לחריצים באבן?

נמשיך להקריא את הסיפור עד סופו.

המשך הדיון:

למה מתכוון רבי עקיבא כשהוא אומר בסיפור: "אם המים יכולים להיות עקשנים ולהצליח ולחרוט באבן הקשה. אז גם אני יכול להצליח ללמוד והאי אני אינני אטום כמו אבן. אלמד לאט לאט ועם הזמן כמו באבן, גם בי הידע יחרט".

מה למד רבי עקיבא מההתבוננות באבן שהמים שחקו? (דבר רך כמו מים יכולים לחקוק על דבר קשה כאבן).

 יצירה:

שימו לב לאיורים בספר, האיורים צוירו באמצעות חריטה. מדוע לדעתכם המאיירת בחרה לאייר כך את הספר? (שיטת ציור עתיקה שמרמזת על התקופה בה התרחש הסיפור, ובנוסף לכך, החריטה מבטאת את הפלא שנגלה רבי עקיבא בבאר).

רוצים לנסות? אפשר לבקש מהתלמידים לצבוע באופן מלא דף בצבעי פנדה צבעוניים. לאחר מכן ניתן לצבוע מעל הדף הצבעוני עוד שכבה של צבע פנדה שחור. כעת ניתן לחרוט בזהירות בעזרת קצה סרגל על הדף. כל חריטה תחשוף את הצבעוניות המסתתרת מתחת לצבע השחור. התלמידים יכולים לחרוט באופן חופשי או לנסות להעתיק איור מהספר.

המשך הדיון:

מה לדעתכם חשב רבי עקיבא ביחס ללימוד התורה במשך 40 שנותיו הראשונות?

האם אתם חושבים שיש גם היום אנשים שלא לומדים תורה בגלל שהם חושבים שהם לא יצליחו או לא יבינו?

האם גם אתם לפעמים לא מאמינים שיש בכוחכם ללמוד? לא מאמינים שתצליחו להבין?

מה לדעתכם המסקנה שעולה מהסיפור?

 נעוף על כנפי הדמיון:

דמיינו שאתם עפים 2000 שנה אחורנית ופוגשים רועה צאן מיוחד במינו שלא יודע צורת אות. מה תוכלו לומר לו כדי לעודד אותו ללמוד?

נכתוב את המשפטים שהתלמידים מציעים על הלוח.

 הפנמה:

נבקש מכל תלמיד לחשוב על דבר שקשה לו מאוד ללמוד או להצליח לעשות.

האם משפטי העידוד שכתובים על הלוח יכולים לעזור ולתת כוחות לנסות ולהתמודד עם הקושי?

 יצירה:

כמזכרת וכסיכום השיעור נבקש מכל תלמיד לחשוב על מילה או משפט שמסכמים עבורו את המדרש שלמדנו ולכתוב אותו בעזרת לורדים צבעוניים על האבן שבידו. (רעיונות לדברים שניתן לכתוב על האבן: אין הדבר תלוי אלא בי, רצון, אני יכול, אבנים שחקו מים, תאמין בעצמך) לאחר שהתלמידים כתבו על האבן, וצבעו אותה (רצוי בצבעי גואש) נצפה את האבן בדבק פלסטי נוזלי ונניח את האבן להתייבש. (כך המילים לא תמחקנה והאבן תקבל גוון מבריק). 

 סיכום:

עקיבא רועה הצאן שהחל ללמוד תורה רק בגיל 40 גדל להיות אחד התנאים הבולטים והחשובים שקמו לעם ישראל. היו לו 24,000 תלמידים, דבריו מופיעים בגמרא מאות פעמים. רבי עקיבא הוא מקור השראה על היכולת של אדם ללמוד תורה בכל גיל, מכל רקע ולמרות הקשיים.

וכשקשה לכם ללמוד, הציצו באבן, החזיקו אותה ביד, וקבלו כוח בעזרת הלקח שהוריש לנו רבי עקיבא...

 להרחבה:

נוסח הסיפור כפי שמופיע באבות דרבי נתן:

מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר.

אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?

מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות.

אמר לו: רבי למדני תורה.אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה.

היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.

כדאי לקרוא את הראיון עם המאיירת, ולי מינצי, בו היא מתארת את משמעותם של האיורים בספר ואת תהליך העבודה עליהם.

כמו כן, ניתן לצפות בראיון קצר עם כותבת העיבוד לסיפור, שהם סמיט המספרת על שיקולי הדעת בעת כתיבת הסיפור ואיורו (מתאים למורים)

​