היום הרת עולם- ראש השנה כיום הדין

מבוא למורה:

"היום הרת עולם" הוא פיוט  של מחבר לא ידוע, נהוג לשיר את הפיוט בתפילות מוסף בראש השנה בסמוך לתקיעות השופר. בראש השנה העולם נידון, כל אדם ואדם עומד בפני משפט וגורלו מוכרע בין ראש השנה ליום הכיפורים. נבחין בשיעור במשמעות יום הדין שבראש השנה ובשמחה ובביטחון שנעמוד בדין בטוב.

הכנה לקראת השיעור:

• כדאי לצלם לכל תלמיד את הפיוט 'היום הרת עולם'.
• יש להביא מערכת הגברה כדי להשמיע לתלמידים את הביצוע המסורתי והמודרני לפיוט.

פתיחה:

נבקש מהתלמידים להסתדר בשורה על פי סדר ימי ההולדת העבריים שלהם כאשר הראשון הוא הילד שנולד בסמוך לא' תשרי והאחרון בשורה נולד בסוף אלול. לאחר שהתלמידים הסתדרו נשאל:

• מי נולד בה' באייר? (מדינת ישראל),
• מי נולד בז' אדר? (משה רבנו),   
• ומה נולד בא' תשרי? ( העולם נברא בא' תשרי).

נתבונן בתאריך העברי המצוין ביומנים, נסביר את משמעות ספירת השנים: התשע"ז- בגימטרייה ה' אלפים, ת"ש מאות, ע"ז שנים. (5777 שנים) מה לוח השנה העברי מונה? (את השנים שחלפו מיום בריאת העולם). נחשב ביחד לפני כמה שנים העולם נברא. התשע"ו למשל הוא  5776 שנים לבריאת העולם.

עיון בטקסט:

נשאל את התלמידים, מה המשמעות של 'יום הולדת לעולם'? 'מה 'יום הולדת לבריאה' אומר לנו?

לאחר שנשמע את תשובת התלמידים ונכתוב אותן על הלוח (נחזור לדיון הזה מאוחר יותר), נחלק לתלמידים צילום של הפיוט 'היום הרת עולם'. 

נקרא את הפיוט, אפשר גם להאזין לו. כמובן שגם אפשר ומולץ לבקש מהתלמידים לשתף את הכיתה במנגינות שהם מכירים לפיוט.

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם

הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים

אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים

אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת

עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ

אָיוֹם קָדוֹשׁ

דיון במליאה:

הפיוט מתאר את ראש השנה כיום בו העולם נולד, מה משמעות 'יום הולדת לעולם'?

יום הולדת הוא יום חג ושמחה ומצד שני גם יום של חשבון נפש, האם התקדמתי? האם נהגתי כשורה? בכל יום הולדת העולם גדל קצת, העולם מתקדם עוד צעד.

נספר לתלמידים שהפיוט נסמך על דברי המשנה:

"בארבעה פרקים [=תקופות] העולם נידון [=נשפט].

בפסח על התבואה.

בעצרת [=שבועות] על פירות האילן.

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון [=כעדר כבשים או כחיילים]

שנאמר (תהלים ל"ג) "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם".

ובחג [סוכות]  נידונין על המים [=הגשמים]".

משנה, מסכת ראש השנה, פרק א, משנה ב

נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפיוט ולמצוא ממנו את ההקבלות והרמיזות למדרש.

הפיוט מתאר את ראש השנה כיום בו נידונים כל באי העולם. 

נמשיך ונעיין עוד בפיוט:

• מהו היחס שבין "היום הרת עולם" ל"היום יעמיד במשפט"? האם זה ניגוד? הקבלה? השלמה? (מצד אחד זהו יום לידה שמח ומצד שני זהו יום דין ומשפט).
• בפיוט חוזרים דימויים אימהיים, נסו למצוא אותם.  (היריון כסמל לבריאת העולם והשורש ר.ח.מ) . אלו תחושות הדימויים הללו מעוררים בכם?
• האם לדעתכם ראש השנה הוא יום שמח? אלו רגשות מלווים מי שעומד למשפט?

נערוך יחד עם התלמידים טבלה על הלוח, בצד אחד בטבלה יופיעו ביטויים לכך שראש השנה הוא יום שמח ובצד השני יופיעו ביטויים לכך שזהו יום דין.

• א' תשרי הוא ראש חודש ובכל זאת אנחנו לא אומרים בו הלל, מדוע לדעתכם לא אומרים הלל בראש השנה?

הסיבה לכך היא :"ספרי חיים ומתים פתוחים לפני, ואתם אומרים שירה?!". יש בראש השנה מימד של כובד ראש, רצינות ותשובה. המצווה הבולטת בראש השנה היא תקיעת שופר ומטרת השופר היא להזכיר לנו להשתפר- לחזור בתשובה ולהיחתם לחיים טובים. זו גם הסיבה שאנו מברכים זה את זה "כתיבה וחתימה טובה". ועם זאת, אנחנו לובשים בגדים חגיגיים ואוכלים סעודה משמחת.

• מדוע לדעתכם ביום דין אנחנו שמחים?

אנו שמחים מכיוון שאנחנו יודעים שמי שדן אותנו הוא אבא שלנו- שאוהב  אותנו ומרחם עלינו 'כרחם אב על בנים'.

האזנה פעילה:

נאזין לשיר "היום הרת עולם" בביצועו של אודי דוידי,

במהלך שמיעת השיר נזמין את התלמידים לחשוב על השאלות הבאות:

• מה הזמר הוסיף לפיוט?
• מה הוא גרע ממנו?
• נסו להסביר מדוע.

לאחר השיר, נחשוב יחד עם התלמידים, מה ההבדל בין הביצוע הקלאסי ל'היום הרת עולם' ששמענו בתחילת השיעור לבין השיר של אודי דווידי. 

הפנמה

נבקש מכל תלמיד לכתוב את התחושות שמלוות אותו לקראת ראש השנה, אלו הרגשות מלוות אותו לקראת ראש השנה? ומה הוא מאחל לעצמו, לבני ביתו ולעולם בכלל.

סיכום:

בעזרת הפיוט "היום הרת עולם" נחשפנו לשני פנים של ראש השנה- האחד הוא ראש השנה כיום דין, 'היום יעמיד במשפט'. יום שיש בו כובד ראש ולא אומרים בו הלל, יום של תשובה, תקיעת שופר ואיחולי 'כתיבה וחתימה טובה'. ומאידך זהו יום חגיגי, יום שאנו לובשים בו בגדים חגיגיים ושמחים וזאת מתוך ביטחון שה' יחוננו וירחם עלינו כרחם אב על בנים.