קול השופר

פתיחה:

נפתח את השיעור בדיון על החושים שלנו. נשאל את התלמידים: 

• מהם חמשת החושים שלנו? (ראיה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם)- נכתוב על הלוח.
• אילו מהחושים עוזרים לנו בעבודת ה', בקיום המצוות? (טעם- שתיית יין הקידוש, ריח- בשמי ההבדלה ועוד)

נתמקד היום בחוש השמיעה ונחשוב איך הוא עוזר לנו בקיום מצוה חשובה מאוד בראש השנה.

נדבר עם התלמידים על קולות וצלילים שאנחנו שומעים לאורך היום, כמו למשל: תיקתוק של שעון, ציוץ ציפורים ועוד.
נציג בפניהם ארבע תמונות , ונבקש לומר האם הקול הזה הוא חשוב ומשמעותי לנו או שהוא רק קול רקע שלא משנה לנו כל כך.

הצעה להרחבה: ניתן להשמיע קולות וצלילים שונים שהתלמידים יצטרכו לזהות, ובתוכם גם קול של שופר.

נסכם- אם אנו שומעים תיקתוק של שעון או ציפור מצייצת, אנו לרוב לא ממש שמים לב לצליל. אך אם אנו שומעים את הצילצול בבית הספר הוא חשוב לנו מאוד. למה? כי אז אנו יודעים שהסתיים שיעור או הפסקה. גם קול של צופר המכונית חשוב לנו מאוד, כי הוא בא להזהיר אותנו ממשהו.

התבוננות:

נמשיך בדיון ונשאל את התלמידים:

גם בבית הכנסת אנו שומעים קולות שונים. מהם? – נאזין לתשובות ונסביר את המשמעות של הקולות השונים.

נמשיך ונשאל:

• מה אנו עושים בראש השנה? (סעודות חג, תפילות מיוחדות ועוד)
• מהי המצווה העיקרית, הכי חשובה בראש השנה?

נכתוב על הלוח: לשמוע קול שופר – זוהי המצווה העיקרית.

(מומלץ להביא לכיתה שופר ולהראות לתלמידים) נספר לתלמידים שהשופר הוא גם כלי נגינה, כמו החצוצרה. נשאל:

• באילו מנגינות מתאים לשמוע קול חצוצרה או שופר? (טקסים צבאיים, הרמת הדגל...)
• מתי בחג אנו שומעים את השופר?  בתפילה של היום, לפני תפילת מוסף.
• היכן? בבית הכנסת.
• ומה אנו עושים בזמן זה?  

קול השופר, הוא לא סתם קול, כמו שיר רקע או ציוץ של ציפור. הוא מצווה מן התורה, שהיא חשובה מאוד. ולכן אנחנו עומדים ליד אחד ההורים או האחים הגדולים ומקשיבים בשקט לקול השופר ולא מטיילים בחוץ או מדברים.

נרחיב את הדיבור והדיון עם התלמידים על משמעות תקיעות השופר:

•  מה אתם זוכרים מזמן התקיעות בבית הכנסת? (הפיוט שלפני, התרגשות של אמא או סבא ועוד)
• ומה אנו מרגישים כשאנו שומעים את קול השופר?

נסכם- הקול של השופר מעיר לנו את הלב ולכן אנו מתרגשים ורוצים להשתפר ולהיות טובים יותר בעקבותיו.

הפנמה

נספר, כי מהשופר יוצאים שלוש סוגים של קולות: תקיעה, שברים ותרועה.
נסביר את ההבדל ביניהם ניתן להשמיע את הקולות השונים: 

התקיעה- היא קול אחד ארוך רצוף,
השברים- שלושה קולות קצרים
והתרועה- היא תשע קולות קצרים מאוד שיוצאים בנשימה אחת.

 על הלוח- נצייר את הקולות כך:

תקיעה      ____________________

שברים     ____  ____  ____

תרועה    __  __  __  __  __ __ __ __ __

נשמיע מספר פעמים את הקולות, כדי לחדד את השמיעה ל-3 סוגי התקיעות.

כעת, נשמיע את אחד מהקולות והתלמידים ינסו לשער את שם התקיעה בעצמם.

פעילות בתנועה:

ניתן לחבר תנועה מיוחדת לכל אחד מהקולות. לעמוד במעגל,  וכשהמורה משמיע את הקול המתאים- על התלמידים לעשות את התנועה המתאימה.

סיכום: קולו של השופר נשמע באוזנינו ונכנס אל תוך הלב שלנו וקורא לנו להשפר את מעשינו, לכן נתאמץ להקשיב ולהאזין לו טוב טוב.
 

אפשרויות להרחבה:

ניתן לבקר בבית כנסת ולהקשיב לבעל תקיעה תוקע בשופר בבית הכנסת (- מאד מרגש את הילדים)  או שניתן להזמין לכיתה בעל תוקע.