חשבון נפש

רקע:

 הספר "מסילת ישרים" הוא ספר מוסר יסודי, במסגרות רבות מקובל ללמוד אותו בקביעות שוב ושוב. את הספר כתב הרמח"ל (המאה ה-18 איטליה).

לקראת השיעור יש להצטייד באמצעי הגברה, ובדפים לבנים חלקים כמספר התלמידים.

עבודה אישית:

נבקש מכל תלמיד לקום ממקומו ולמצוא פינה שנעים לו לשבת בה, ובזמן זה נשמיע מוסיקה נעימה ברקע (הצעה).

נחלק לכל תלמיד דף חלק ונבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מעשים טובים ומחשבות טובות שהיו לו בשבוע האחרון. (הדגישו כי העבודה אישית - אף תלמיד לא יגיש את הדף ולא יתבקש להקריא מה שכתב).

לאחר מספר דקות בקשו מהתלמידים לכתוב כיצד ניתן לחזק ולהתמיד במעשים הטובים ובמחשבות הטובות הללו?

השאלה השלישית עליה התלמידים מתבקשים להשיב בכתב היא: אלו מעשים שליליים / טובים ראיתם בסביבתכם בזמן האחרון? 

לאחר הכתיבה נחזור למליאה ונבקש מהתלמידים לתאר את תחושותיהם. מה תרמה עבודה הזו? איך הרגשתם? האם יש בעבודה אישית זו תועלת אם היא נעשית בקביעות (מדי יום למשל)?

באיזו תדירות, לפי דעתכם, מתאים לעשות בדיקה כזאת : מדי יום/מדי שבוע/חודש/שנה?

 "מסילת ישרים" לרמח"ל (פרק ג'):

"כְּלַל הַדָּבָר - יִהְיֶה הָאָדָם מְעַיֵּן עַל מַעֲשָֹיו כֻּלָּם וּמְפַקֵּחַ עַל כָּל דְּרָכָיו שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לְעַצְמוֹ  הֶרְגֵּל רַע וּמִדָּה רָעָה, כָּל שֶׁכֵּן עֲבֵרָה וָפֶשַׁע. וְהִנְנִי רוֹאֶה צֹרֶךְ לָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה מְדַקְדֵּק וְשׁוֹקֵל דְּרָכָיו דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יְפַלְּסוּ תָּמִיד כָּל עִסְקֵיהֶם לְמַעַן לֹא יִתְקַלְקְלוּ, וְיִקְבַּע עִתִּים וְשָׁעוֹת לָזֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלוֹ עֲרַאי אֶלָּא בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל, כִּי רַב הַתּוֹלָדָה הוּא..."

 במליאה:

• למה ממשיל הרמח"ל את חשבון הנפש? (הרמח"ל ממשיל את עבודת ההתבוננות לחשבון שעורך סוחר בסוף יום עבודתו, הסוחר בודק את חשבונותיו, באיזה עסק הצליח ובאיזה הפסיד, באיזה מקרה הוא נהג כשורה והאם טעה בדבר מה, כך גם האדם נקרא לעיין במעשיו, איזה התנהגות שלו הייתה כשורה ואיזו עליו לתקן.)
• מדוע לדעתכם בחר הרמח"ל דווקא במשל זה? מה יקרה לסוחר שאיננו עורך מאזן יומי? איך יראה חשבון הבנק של סוחר שבודק את חשבונותיו רק אחת לשנה? ובנמשל- כיצד הישגינו יעלו אם נערוך מאזן לעיתים קרובות?
• מה הכוונה במילים "כי רב התולדה הוא"?

נכתוב על הלוח את דבריו של הרמח"ל:

"שיתבונן במעשיו לבדוק מה יש בם מן הרע למען ידחה אותו

ומה מן הטוב להתמיד בו ולהתחזק בו"

נכתוב על הלוח השאלות הבאות ונבקש מהתלמידים לדון עליהן:

1.      האם התבוננות על המעשים מספיקה?

2.      מדוע חשוב להתבונן בצדדים החיוביים שלנו?

3.      מה  לדעתכם חשוב יותר- התבוננות בחסרונות או ביתרונות?

במליאה:

נבקש מהתלמידים לשתף אותנו במסקנות הדיון שלהם, חשוב להדגיש כי התבוננות ללא אמת מידה אליה שואפים עלולה להביא לטעויות, אם אדם חושב שכעס וקנאה הן מידות טובות- הוא לא יוכל לערוך מאזן נכון. כדי ללכת בדרך ישרה צריך קודם כל לדעת מה טוב ומה רע.

נדגיש כי התבוננות וחשבון נפש אינם הלקאה עצמית, חשוב לא פחות מאשר להתבונן בחסרונות - להתבונן במעלות ובהצלחות שלנו. להבחין בטוב הקיים, לשמוח בו ולהתחזק בשיפורו.

אפשר להציע לתלמידים להקדיש חמש דקות בתחילת כל יום לחשבון נפש על היום שחלף, לאפשר להם להכין פנקס או מחברת מיוחדת שתשמש לחשבון נפש בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. לפנות זמן בתחילת כל יום ובסוף התקופה לסכם בכתב את התהליך שכל אחד חש שהוא עבר.