מכתב לביאליק

רקע למורה:

חיים נחמן ביאליק (1873 – 1936)

המשורר והסופר הלאומי חיים נחמן ביאליק  כתב סיפורים ושירים לילדים ולמבוגרים, רבות מיצירותיו תורגמו לשפות שונות ורבים משיריו הולחנו. במפעל חייו בנה ביאליק גשר בין העברית בת אלפי השנים, לבין העברית המתחדשת בארץ ישראל. על אף שביאליק ורעייתו לא זכו לילדים, ביאליק כתב שירים רבים לילדים ונודע בחיבתו הרבה אליהם.

את הספר "מכתב לביאליק" כתבה רינת פרימו ואייר אבי עופר. הספר ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים .

בשנת  תשע"ז  יחולקו בחודש טבת (ינואר) בנדיבות 'ספריית פיג'מה' 40000 עותקים  לילדים בכיתות ב' בכל רחבי הארץ. אם גם בית הספר שלכם משתתף בתוכנית השנה, השיעור המוצע יכול מומלץ כהעמקת השימוש בספרים לפני חלוקתם הביתה.

הספרים מיועדים גם לקריאה משותפת של הילדים עם ההורים בבית, שימו לב לעודד את הילדים לקרוא את הספרים גם בבית ולשתף את ההורים במחשבותיהם וחוויותיהם בעקבות קריאת הסיפור.

הכנה לקראת השיעור:

 כדאי לבקש מהילדים לסדר את הכיסאות במעגל. שעת סיפור היא שעה מיוחדת במערכת, ומומלץ להעניק לה אופי חברתי ושיתופי.

במהלך השיעור נגלוש באינטרנט, יש לקיים את השיעור בכיתה עם מקרן וחיבור למרשתת.

יש להצטייד במעטפות ובבולים כמספר תלמידי הכיתה.

 יש לגזור ריבועי נייר לארבעה חלקים כך שלכל ילד יהיה רבע פתק.

 פתיחה:

נפתח את השיעור בכתיבת רצפי מילים על הלוח. נבקש מהתלמידים לנסות להבין מה כתבנו. בוקרטובילדימ,  מימוכנלפתוחהדלת,  רוצימספרחדש?  

נבקש מהילדים להמציא רצפי מילים משל עצמם  והכיתה תנסה לפענח את הרצף.

 שעת סיפור:

גם ילדים 'גדולים' שכבר יודעים לקרא אוהבים להאזין לסיפורים, נחלק לילדים  את הספר, נבקש מהם לעלעל בו ולנסות לנחש מה הסיפור שמסופר בו.

לאחר מכן אנו נקריא את הסיפור.

 לימוד:

נספר לילדים על חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שכתב ספרים, שירים וגם חקר את תולדות עם ישראל. הילדים בוודאי מכירים כמה משיריו לילידים: "פרש" (רוץ בן סוסי, "לכבוד חנוכה" (אבי הדליק נרות לי), "נדנדה" (נד-נד נד-נד).

נספר כי אכן קיים בתל-אביב מוזיאון לזכר ביאליק שהוקם בביתו, אפשר לבקר במקום לצפות בהצגות לילדים ולראות את חדר העבודה של ביאליק.

 שיר:

  נכתוב את השיר על הלוח, ונשמיע את לחנו.

קן ציפור/ חיים נחמן ביאליק

קן לציפור
בין העצים,
ובקן לה,
שלוש ביצים.

ובכל ביצה -
הס, פן תעיר! -
ישן לו
אפרוח, אפרוח זעיר.

האם יש בשיר מילים נוספות שאינן מובנות? (קן, הס, זעיר).

במידה והתברכתם בעולים חדשים בכיתה כדאי לתרגם את המילים הללו לשפת אמם.

 דיון:

מה לילי עושה כאשר היא אינה מבינה מילה בשיר?

מדוע לדעתכם לילי אינה שואלת את המורה שלה? מדוע היא אינה שואלת את ההורים?

האם גם אתם לפעמים מתביישים לשאול?

למה כדאי לשאול?

מדוע לדעתכם אנשים נמנעים מלשאול? (בושה, ליצור רושם כאילו הם יודעים, פחד).

האם יש דרכים נוספות לבירור מידע גם ללא עזרת מורה או הורה? (אינטרנט, ספרים, חברים) מהם היתרונות והחסרונות של אמצעי מידע אלה?

אם תהיה לכם שאלה שתרצו לברר, האם תדעו למי לפנות?

 הפנמה:

האם גם לכם יש שאלות שעדיין לא בררתם? נבקש מהילדים לחשוב על תחומי דעת שהם למדו השבוע, תופעות טבע שמעניינות אותם, שאלה הנוגעת לספורט, לבריאות, למוזיקה וכל שאלה אחרת שהם היו רוצים לשאול, נבקש מהילדים לכתוב את השאלה על דף ונכניס לתוך מעטפה.

אנו נעבור בין התלמידים וננסה לחשוב למי כדאי למען את המכתב. למנהל? לרב? למורה למדעים? המורה להתעמלות? להורה של אחד הילדים בכיתה? אולי סבא וסבתא? נכתוב את שם הנמען על המעטפה.

נלמד את הילדים כיצד יש לכתוב מכתב (ממש כמו לילי), היכן כותבים את המנען והיכן את השולח, היכן מדביקים את הבול וכיצד יש לסגור את המעטפה.

המורה תאסוף את כל המכתבים אליה ותשלח או תעביר אותם לנמענים. (אם חסרות לנו כתובות של קרובי משפחה נבקש מההורים לשלוח לנו את הפרטים, באמצעות מסרון או הודעה ביומן).

האם אתם סקרנים  ומחכים לקבל את התשובה לשאלתכם ?

איך לדעתכם לילי הרגישה כאשר היא שלחה את המכתב לביאליק?

 במעגל:

ניצן מקבלת את המכתב של לילי ומשיבה: "אני חושבת שכל מי שקורא או שומע שיר יכול להחליט בעצמו על מה הוא מספר ואיך נראים הדברים שהוא מספר עליהם. תחשבי ותחליטי בעצמך איך נראה הספנתעיר".

האם התשובה של ניצן עונה לשאלה?

האם הייתם רוצים לקבל תשובה כזו?

מדוע לדעתכם ניצן אינה מסבירה ללילי שהספנתעיר הוא בעצם "הס, פן תעיר"?

 חקר:

נתבונן בבולים המופיעים בספר, נסביר לילדים מדוע מופיעה חותמת על הבולים.

נגלוש בכיתה לאתר השירות הבולאי

נראה לילדים בולים שונים ומעניינים, למשל הבול שהודפס לזכרו של ח"נ ביאליק

או הבול "רוץ בן סוסי" עפ"י שירו של ביאליק

 יצירה:

נגלוש לכתובת הבאה, ונראה בולים שונים שעוצבו בהשראת שירי ילדים אהובים.

נבקש מהילדים לעצב בול לשיר "קן לציפור", הבול צריך לכלול מחיר, שם, ציור, ולהיות בגודל המתאים.

 נחלק לכל ילד דף נייר קטן העשוי מפתקית שנגזרה לארבעה חלקים.

בסיום העבודה- נתלה את הבולים בתערוכת בולים תוצרת מעשה ידינו.

 סיכום:

לילי למדה בכיתה שיר והיא לא הבינה חלק מהמילים, היא לא התעצלה ושלחה מכתב כדי לברר מיהו 'הס פן תעיר'.

לשאול- זו גבורה, יוזמה, חכמה וזאת הדרך ללמידה.

גם אנחנו שאלנו שאלות, נשלח אותן ליעדן נשמח שתשתפו אותנו בתשובות שתקבלו.

 עבודת בית:

ממש כמו המורה של לילי, גם אנחנו נבקש מהתלמידים לצייר בבית  את השיר 'קן ציפור' ולעטר את הציור בעלים ובזרדים שהילדים יאספו בטבע.

 האם וכיצד הילדים בחרו לצייר את 'הס פן תעיר'??