מלכה בירושלים

רקע למורה:

מומלץ לקיים את השיעור בתחילת חודש אדר כחלק משיעורי אומנות.

את הספר "מלכה בירושלים"  כתבו תמי שם טוב ורחלי זנדבנק ואייר אבי עופר. הספר ראה אור  בהוצאת כתר. בשנת תשע"ז יחולקו בחודש אדר (פברואר) בנדיבות 'ספריית פיג'מה'   40000 עותקים לילדים בכיתות א' בכל רחבי הארץ. אם גם בית הספר שלכם משתתף בתוכנית השנה, השיעור המוצע יכול מומלץ כהעמקת השימוש בספרים לפני חלוקתם הביתה.

הספרים מיועדים גם לקריאה משותפת של הילדים עם ההורים בבית, שימו לב לעודד את הילדים לקרוא את הספרים גם בבית ולשתף את ההורים במחשבותיהם וחוויותיהם בעקבות קריאת הסיפור.

הכנה לקראת השיעור:

כדאי לקיים את השיעור בכיתת אומנות ולהקדיש לו שיעור כפול.

יש להכין אמצעים שונים ומגוונים ליצירה- פיסות אלומיניום לרקיעה, חוטי צמר לטוויה, בדים מספריים, 'אבני חן' ניירות צבעוניים – ככל שביכולתנו.

אפשר להציע לילדים להגיע לכיתה עם אביזר אחד של תחפושת (כתר, כומתה, שרביט, מגבעת וכד').

 פתיחה:

האם כבר החלטתם למה תתחפשו השנה?

האם חסר לכם פריט כלשהו לתחפושת?

האם יש לכם רעשן?

האם הכנתם כלי כדי לשלוח בו את משלוחי המנות שלכם?

מה הייתם רוצים להכין לקראת פורים?

 שעת סיפור

 נחלק לילדים את הספר 'מלכה בירושלים' המספר על ילדה שלא הייתה לה תחפושת בערב פורים, נאפשר לתלמידים לעיין במשך כמה דקות בספר. לאחר מכן אנו נקריא את ארבעת העמודים הראשונים.

איך מרגישה ילדה שאין לה תחפושת בערב פורים?

מה הייתם עושים לו הייתם במקומה של מלכה?

יש בוודאי סביבנו ואף ייתכן שבכיתתנו ילדים שאין להם תחפושת, כיצד אנו יכולים לעזור זה לזה? (שוק תן-קח, מסירת תחפושות יד-2 לבית הספר, הכנת תחפושות בעצמנו).

נמשיך ונקרא את הסיפור עד סופו.

 במעגל:

הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום:

האם היום מותר לטייל לבד בחוץ?

האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים?

במה שונה מקום מגוריכם מהעיר ירושלים של לפני כ 100 שנה?

 נאמר לילדים שהסיפור דמיוני, ואינו מתאר מקרה שהתרחש. נדגיש שאסור לילדים ללכת אחרי אדם זר למקום שאינו מוכר.

רגע של עברית:

 הספר גדוש בפעלים,נבקש מהילדים לבצע את הפעולות המופיעות בספר באמצעות פנטומימה, במידה והילדים אינם מכירים את הפעלים- זאת הזדמנות מצוינת ללמד אותם:

"מלכה טורקת את הדלת"

"מלכה מחישה את צעדיה"

"יושב איש גדול מסתת באבן ומזמזם"

"הנערות קמות הן מתחילות למדוד, לגזור, לתפור"

"כאן לומדים לצייר, לפסל, לצרוף ולסתת".

 יצירה:

 לאחר שהצגנו בפנטומימה מלאכות שונות- הגיע הזמן ליצור בעצמנו!

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות: 1. משלוחי מנות 2. רעשנים 3. תחפושות.

כל ילד יבחר את הקבוצה בה הוא רוצה ליצור.

הפעם לא ניתן לילדים הנחיות ברורות ומדויקות ליצירה, כל ילד וילדה יצרו באופן חופשי כצורפים-טבעות או כתרים ממתכת.

כתופרים- כובעים או מצנפות.

 כציירים- צלחות מעוטרות למשלוחי מנות או רעשנים צבעוניים (אולי תנסו לצייר דיוקן?)

כיד הדמיון הטובה עליהם.

 לימוד:

בית הספר הגבוה לאומנות 'בצלאל' שוכן בירושלים. בוריס שץ שהקים את בית הספר בחר לקרוא לו על שם בצלאל בן אורי.

נספר לילדים כי בחומש שמות (פרק ל"א) כתוב שמשה רבנו פקיד בידי בצלאל את הקמת המשכן  שהיה איש "חכם לב" מלא "רוח אלוקים, בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה". כתוב שבצלאל ידע לעבוד "בזהב ובכסף ובנחושת, ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה".

לפעמים כאשר אנשים מקימים מוסדות, הם נקראים על שם המייסד. אך כאשר בוריס שץ הקים את בית הספר לאומנות הוא לא בחר לקרא לו 'בית הספר הגבוה לאומנות- שץ' אלא 'בצלאל'.

מדוע לדעתכם בוריס שץ בחר להנציח את שמו של 'בצלאל בן חור' ולא את שמו?

מה ניתן ללמוד על אישיותו של בוריס שץ?

 סיכום:

לכל אחד מאתנו יש כישרונות, יכולות ומתנות שיש רק לו. פורים הוא חג מיוחד בו יש מצווה לתת  איש לרעהו ולהעניק לאלו שאין להם.

בעוד מספר ימים כולנו נשלח מנות, נתחפש וניתן צדקה לאביונים. כדאי לנסות ללמוד מבוריס שץ כיצד לפנות  מקום לאחר ולהיות ענו. לתת מכישרונך ומיכולותיך לאחרים, לעזור לחברים שלנו להיות מלכים ומלכות בירושלים, וגם מחוצה לה...