נלמד את הלכות סוכה בדרך חוייתית. נעמיק בהן ונבין כיצד הלכות הסכך תואמות את פירושו כענני הכבוד.
את השיעור נפתח בהזמנה למחשבה מה ההבדל בין בית לסוכה. לצורך כך, נראה לתלמידים תמונה של בית ונזמין את התלמידים- כל מי שחושב שמה שמצויר בתמונה זאת סוכה שירים את ידו! (כנראה שאף אחד לא ירים את ידו..)
נשאל את התלמידים:
מדוע אין זאת סוכה?
מה מבדיל בין בית לבין סוכה?
איך אנחנו יודעים מה נחשב סוכה ומה לא?
במשנה במסכת סוכה, מופיעות כל ההלכות שמגדירות לנו מה כן נחשב סוכה ומה לא. היום אנחנו נלמד הלכות אלו דרך משחק.
למידת ההלכות:
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, ונבקש נציג מכל קבוצה. התחרות תיערך בין שתי הקבוצות.
הסבר המשחק: אחד הנציגים יקבל כרטיסיה ובו כתובה/מצוירת הלכה אחת מהלכות סוכה. הנציג יצטרך להסביר את ההלכה לקבוצתו בפנטומימה. לצורך כך יוקצבו לו שישים שניות. אם בסוף הזמן הוא לא הצליח, הכרטיס עובר לקבוצה הבאה. אם הוא הצליח קבוצתו מקבלת נקודה. הקבוצה עם הכי הרבה נקודות מנצחת.
הכללים הם שאסור לדבר ולכתוב, מעבר לזה מותר הכל (לצייר, פנטומימה וכו')!
בכל פעם שקבוצה מקבלת נקודה, נעצור לרגע את המשחק ונכתוב את ההלכה על הלוח בלשון המשנה. לאחר כתיבת ההלכה נסביר את ההיגיון הטמון בתוכה (כפי שמופיע להלן):
סוכה שאין לה שלוש דפנות - פסולה.
סוכה שבה אין הרבה צל - פסולה.
סוכה שבה הסכך מחובר לעץ - פסולה.
סוכה שבונים מעליה עוד סוכה- פסולה, והסוכה העליונה - כשרה.
סוכה שפורסים מעליה סדין כדי להגן מפני השמש - פסולה.
סוכה שפורסים מתחת לסכך סדין- כדי שלא יפלו עלים - פסולה.
"סוכה (...) שאין לה שלוש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה - פסולה" - עיקר הסוכה הוא הסכך. סוכה לשון סכך. ללא שלוש דפנות לפחות, אין הסכך יכול לסוכך. ניתן להסביר לתלמידים כי דפנות הסוכה המותרות הן כמו האותיות של המילה "סכה" – באות ס'- יש ארבע דפנות, באות כ'- שלוש, ובאות ה'- יש גם שלוש דפנות- רק לא מחוברות, אך גם זאת לפי המשנה סוכה כשרה. בהמשך לתפיסה זו עיקר הסוכה זה הסכך, ואם אינו מסוכך ועושה צל- אין הוא סכך והסוכה פסולה.
"העושה סוכתו תחת האילן- כאילו עשאה בתוך הבית" - שכן הסכך חייב להיות מנותק מהקרקע.
"סכה על גבי סוכה- העליונה כשרה, והתחתונה פסולה" - בגמרא מבואר הטעם, שנאמר "בסוכות תשבו", ולא בסוכה שתחת הסוכה.
"פרס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר ( ...) פסולה" - אסור לפרוס סדין מעל או מתחת לסכך, שאז משמעות הסכך בטלה כי הסדין חוסם את האור לחדור, ולא הסכך הוא שמסוכך, אלא הסדין.
נבקש מהתלמידים לצייר סוכה פסולה שמכילה כמה שיותר טעויות כפי שלמדנו בשיעור. ניתן לבקש ממספר תלמידים להראות את הציור שלהם, ומשאר התלמידים לנסות להסביר מדוע הסוכה פסולה.
לאחר לימוד ההלכות נחשוב עם התלמידים על הישיבה בסוכה ומשמעותה:
נכתוב על הלוח:
נסביר:
השולחן ערוך מנסה להסביר לנו מדוע אנחנו נדרשים לשבת בסוכה שבעה ימים לשם כך הוא מזכיר טעם שנלמד מהפסוק- "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". כלומר, בגלל שבני ישראל היו בסוכות בזמן הליכתם במדבר. לפי השולחן ערוך אין הכוונה לסוכה ממש כמו שאנחנו מכירים, אלא לענני כבוד שהקיפו את עם ישראל והגנו עליהם מפני השמש החמה במדבר.
נשאל:
הקב"ה נתן לנו חג מיוחד שבו הוא מסוכך עלינו, מגן עלינו. אנחנו יכולים שבעה ימים לשבת בסוכה, ולשכון בתוך צלו. אחרי שבעה ימים כאלו, אולי נצליח גם להרגיש ביום יום- שהקב"ה מסוכך ומגן עלינו.