הלכות סוכה

את השיעור נפתח בהזמנה למחשבה מה ההבדל בין בית לסוכה. לצורך כך, נראה לתלמידים תמונה של בית ונזמין את התלמידים- כל מי שחושב שמה שמצויר בתמונה זאת סוכה שירים את ידו! (כנראה שאף אחד לא ירים את ידו..)

נשאל את התלמידים:

מדוע אין זאת סוכה?
מה מבדיל בין בית לבין סוכה?
איך אנחנו יודעים מה נחשב סוכה ומה לא?

במשנה במסכת סוכה, מופיעות כל ההלכות שמגדירות לנו מה כן נחשב סוכה ומה לא. היום אנחנו נלמד הלכות אלו דרך משחק.

למידת ההלכות:

 נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, ונבקש נציג מכל קבוצה. התחרות תיערך בין שתי הקבוצות.

הסבר המשחק: אחד הנציגים יקבל כרטיסיה ובו כתובה/מצוירת הלכה אחת מהלכות סוכה. הנציג יצטרך להסביר את ההלכה לקבוצתו בפנטומימה. לצורך כך יוקצבו לו שישים שניות. אם בסוף הזמן הוא לא הצליח, הכרטיס עובר לקבוצה הבאה. אם הוא הצליח קבוצתו מקבלת נקודה. הקבוצה עם הכי הרבה נקודות מנצחת.

הכללים הם שאסור לדבר ולכתוב, מעבר לזה מותר הכל (לצייר, פנטומימה וכו')!

בכל פעם שקבוצה מקבלת נקודה, נעצור לרגע את המשחק ונכתוב את ההלכה על הלוח בלשון המשנה. לאחר כתיבת ההלכה נסביר את ההיגיון הטמון בתוכה (כפי שמופיע להלן):

כרטיסי פנטומימה:

סוכה שאין לה שלוש דפנות - פסולה.
סוכה שבה אין הרבה צל - פסולה.
סוכה שבה הסכך מחובר לעץ - פסולה.
סוכה שבונים מעליה עוד סוכה- פסולה, והסוכה העליונה - כשרה.
סוכה שפורסים מעליה סדין כדי להגן מפני השמש - פסולה.
סוכה שפורסים מתחת לסכך סדין- כדי שלא יפלו עלים - פסולה.

בלשון המשנה ( מסכת סוכה, פרק א', משניות א'-ג') :

"סוכה (...) שאין לה שלוש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה - פסולה" - עיקר הסוכה הוא הסכך. סוכה לשון סכך. ללא שלוש דפנות לפחות, אין הסכך יכול לסוכך. ניתן להסביר לתלמידים כי דפנות הסוכה המותרות הן כמו האותיות של המילה "סכה" – באות ס'- יש ארבע דפנות, באות כ'- שלוש, ובאות ה'- יש גם שלוש דפנות- רק לא מחוברות, אך גם זאת לפי המשנה סוכה כשרה. בהמשך לתפיסה זו עיקר הסוכה זה הסכך, ואם אינו מסוכך ועושה צל- אין הוא סכך והסוכה פסולה.
"העושה סוכתו תחת האילן- כאילו עשאה בתוך הבית" - שכן הסכך חייב להיות מנותק מהקרקע.
"סכה על גבי סוכה- העליונה כשרה, והתחתונה פסולה" - בגמרא מבואר הטעם, שנאמר "בסוכות תשבו", ולא בסוכה שתחת הסוכה.
"פרס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר ( ...) פסולה" - אסור לפרוס סדין מעל או מתחת לסכך, שאז משמעות הסכך בטלה כי הסדין חוסם את האור לחדור, ולא הסכך הוא שמסוכך, אלא הסדין.

נבקש מהתלמידים לצייר סוכה פסולה שמכילה כמה שיותר טעויות כפי שלמדנו בשיעור.  ניתן לבקש ממספר תלמידים להראות את הציור שלהם, ומשאר התלמידים לנסות להסביר מדוע הסוכה פסולה.

הרחבה והעמקה:

לאחר לימוד ההלכות נחשוב עם התלמידים על הישיבה בסוכה ומשמעותה:

נכתוב על הלוח:

"בסוכות תשבו שבעת ימים וכו'",  "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" - הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש" (שולחן ערוך, הלכות סוכה).

נסביר:

השולחן ערוך מנסה להסביר לנו מדוע אנחנו נדרשים לשבת בסוכה שבעה ימים  לשם כך הוא מזכיר טעם שנלמד מהפסוק- "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". כלומר, בגלל שבני ישראל היו בסוכות בזמן הליכתם במדבר. לפי השולחן ערוך אין הכוונה לסוכה ממש כמו שאנחנו מכירים, אלא לענני כבוד שהקיפו את עם ישראל והגנו עליהם מפני השמש החמה במדבר.

נשאל:

• מה זה לדעתכם ענני כבוד?
• האם אתם מזהים קשר בין המשניות שלמדנו לבין הפירוש של השולחן ערוך?
• אם הסכך, הוא זכר לענני הכבוד, מדוע לדעתכם " צלתה צריכה להיות מרובה מחמתה?" ( זכר לצל שהקב"ה עשה כדי להגן עליהם מפני השמש)
• מדוע אסור לשים סדין מעל ומתחת לסכך ולהיות מכוסים דווקא בו ולא במשהו אחר? (שכן, הקב"ה הוא שמגן עלינו, משגיח עלינו, ולא אף אמצעי חיצוני אחר)
• מדוע הסכך צריך להיות מנותק מהקרקע?כיצד זה מתקשר לפירוש שהסכך הוא ענני הכבוד? (שכן, הקב"ה מנותק מהחומר ולא תלוי בו- כך גם הסכך)
• מה המשמעות של הישיבה בסוכה לפי הפירוש של השולחן ערוך, לדעתכם?

הקב"ה נתן לנו חג מיוחד שבו הוא מסוכך עלינו, מגן עלינו. אנחנו יכולים שבעה ימים לשבת בסוכה, ולשכון בתוך צלו. אחרי שבעה ימים כאלו, אולי נצליח גם להרגיש ביום יום- שהקב"ה מסוכך ומגן עלינו.