צפוף בבית

את הספר 'צפוף בבית' סיפר מחדש אפרים סידון ואייר דני קרמן. הספר יצא לאור  בהוצאת עם עובד.  בשנת תשע"ג חולקו  בנדיבות ספריית פיג'מה 90,000 עותקים לילדים בכל רחבי הארץ. 

הספרים מיועדים גם לקריאה משותפת של הילדים עם ההורים בבית, שימו לב לעודד את הילדים לקרוא את הספרים גם בבית ולשתף את ההורים במחשבותיהם וחוויותיהם בעקבות קריאת הסיפור.

הכנה לקראת השיעור:

יש לקיים את השיעור בכיתה בה יש מקרן.

 פתיחה:

בפתיחת השיעור נודיע לתלמידים כי בשל מחסור בשולחנות בבית-הספר, הכיתה צריכה לוותר על  מספר שולחנות. נבקש מהתלמידים להתחלק כך שכל שלושה תלמידים יחלקו את אותו השולחן. את השולחנות שעל הכיתה לתת, נרכז בקצה הכיתה.

קצת צפוף...

נאפשר לתלמידים להתלונן מעט ונבקש מהם להוציא מחברות וכלי כתיבה ולכתוב האם ועם מי הם חולקים את החדר בביתם? האם נעים להם לחיות בחדר פרטי או משותף?

כמובן שיהיה קשה לשלושה תלמידים לכתוב על אותו שולחן קטן וצפוף.

 במעגל:

נבקש מהתלמידים לשבת במעגל במרכז הכיתה.

נשאל:

איך אנחנו מרגישים ומתנהגים כשצפוף לנו? (עצבניים, רבים זה עם זה, רועש, מלחיץ).

האם תוכלו להמשיך וללמוד כאשר שלושה תלמידים חולקים את אותו השולחן? איך תסתדרו?

נבקש מהתלמידים לשתף אותנו במקרים בהם הם מרגישים שצפוף להם – נכתוב את תשובותיהם על הלוח.

-האם צפוף לכם בבית הספר- האם יש מספיק מגרשי משחק בהפסקות?

-האם צפוף לכם בבית? האם אתם צריכים לעיתים לחכות זמן רב עד שהמקלחת או השירותים יתפנו?

-האם צפוף באוטובוס או בהסעה בה אתם מגיעים לבית הספר?

איך אתם מתמודדים עם הצפיפות?

מהו לדעתכם הפתרון לצפיפות? (ככל הנראה התלמידים יציעו להרחיב את המקום, להוסיף מגרשי משחק, להגדיל את הבית, להוסיף אוטובוס בהסעה).

 שעת סיפור:

נספר סיפור שיעזור לכולנו להתמודד עם הצפיפות...

נקריא לתלמידים את הסיפור ונעצור כאשר הרב מורה לחסיד להכניס את העז הפרה והתרנגולים לביתו.

מדוע לדעתכם הרב נותן את העצה הזו?

איך הבית הזה נשמע? (פעיות, געיות, קרקורים, צעקות ובכיות- אפשר לקיים תזמורת שתשמיע את 'סימפוניית הבית').

איזה ריח יש בבית?

איך מרגישים בני המשפחה עם כל החיות בבית?

נמשיך ונקרא עד סוף הסיפור.

האם עכשיו תוכלו להסביר מדוע הרב נתן את העצה הזו לחסיד?

איך מרגישים בני המשפחה לאחר שהחיות הוצאו מהבית?

האם הבית גדל?

 התבוננות:  

נקרין את שלושת האיורים הבאים ונשאל את התלמידים כיצד כל אחת מהדמויות רואה ומפרשת את המציאות.

איך ייתכן שאחד רואה 6 והאחר 9?

מדוע כל אחד רואה משהו אחר?

מה הילד רואה כשהוא מביט בדג ומה החתול רואה כשהוא מסתכל על אותו הדג?

 הפנמה:

מה אפשר ללמוד מהתמונות שצפינו בהן?

האם יכול להיות שצפוף עבורכם הוא מרווח עבור אחרים?

אלו מחשבות יעזרו לנו להרגיש שההסעה, הבית, הכיתה ואפילו השולחן שאותו אנחנו חולקים עם חבר נוסף הם בעצם מרווחים ונהדרים?!

 סיכום:

אתם מוזמנים לחזור לשולחנות הזוגיים שלכם, אין צורך לתרום שולחנות לבית הספר. רק רצינו שתרגישו מהי 'עז בבית'.

"יש או אין", "חסר או מיותר", "צפוף או מרווח" הם מושגים שפעמים רבות הם יחסיים. מה שבעינייך הוא דג בעניי חתול הוא ארוחת צהריים טעימה.

הרב לימד את החסיד שצפוף הוא עניין יחסי, וכשצפוף וחסר לנו, אנחנו יכולים לדמיין מה היה קורה אילו היינו צריכים להכניס עז הביתה, חבר נוסף לשולחן, עוד 20 ילדים להסעה ופתאום נרגיש שדווקא די טוב לנו....