בשיעור זה נתוודע ונכיר את חג הסיגד שעניינו חיזוק השייכות אל מהותנו כעם. ננסה להבין האם יש עוד משמעות בחגיגת חג זה.
את השיעור נפתח במעין "בוחן פתע" על חג הסיגד. נחלק לתלמידים שאלון אמריקאי עם חמש שאלות. לאחר שהתלמידים יסיימו לענות על השאלות, נבקש מהם לתת את דף הבוחן שלהם עם התשובות שלהם למי שיושב לצידם, והוא זה שיבדוק עבורם את הבוחן בסוף השיעור.
נסכם את הפתיחה ונשאל את התלמידים:
- למי מכם היה קשה לענות על השאלון?
- האם חשוב שנכיר את החג הזה? מדוע?
נחלק את התלמידים לארבע קבוצות. המשחק הוא משחק תחרותי בין הקבוצות.
כל קבוצה תקבל דף עם כל מיני פריטי מידע על החג. המטרה של הקבוצה היא להצליח לקשר בין כל פריטי המידע ולהבין דרכם איך היה נראה החג. שימוש נכון בפריט מידע יקנה לקבוצה נקודה. קבוצה שיהיו לה הכי הרבה נקודות תנצח.
דוגמא למורה: בדף מופיעות המילים - הר, אבנים על הראש וצום.
התלמידים נדרשים לנסות להמציא את החיבור בין המילים. החיבור הנכון הוא: חג הסיגד הינו יום צום שבו עולים להר, כשעל ראש הנשים אבנים (כמובן שהתלמידים יכולים להרחיב ולהוסיף מהדמיון פריטים שלא כתובים).
רצוי לתת לפני תחילת המשחק דוגמא לתלמידים - לכתוב על הלוח דוגמא מתוך חג שהם מכירים, למשל: רעשן, מגילה, תחפושת.
בסיום המשחק, נערוך בדיקה של תשובות התלמידים באופן הבא:
בדיקת התשובות תלווה בהסבר על מהלך חג הסיגד. נסביר את המושגים בזה אחר זה. כשנתייחס למושג נכתוב אותו על הלוח, ובטרם נסביר מה משמעותו, נבקש מהתלמידים להקריא את המשפט בו הם שיבצו מושג זה ולהסביר את שכתבו. לאחר שהתלמידים יקריאו את שכתבו נסביר את המושג. לאחר הסבר המושג, נחזור למשפטים שהתלמידים הקריאו ונסמן ניקוד לקבוצה שענתה נכון (התכוננו גם לתשובות מצחיקות).
להלן ההסבר הכולל את פריטי המידע בצורה נכונה (פריטי המידע מודגשים):
לאחר סיום המשחק נערוך עם התלמידים דמיון מודרך:
נזמין את התלמידים לעצום עיניים ולהצטרף אלינו למסע..
עצמו עיניים.. אתם נוסעים בזמן וחוזרים אחורה כמאה שנה.. נוחתים באתיופיה... מזג האוויר הוא חם.. יבש.. אתם מביטים סביבכם ורואים קבוצה גדולה מתאספת וצועדת לכיוון ההר.. אתם הולכים בעקבותיהם, ומצטרפים לצעדה שלהם אל עבר ההר. יחד עם הקבוצה אתם עולים אל ההר, צועדים בחום במעלה ההר, מתנשפים.. לא מבינים לאן כולם הולכים... לבסוף אתם מגיעים לראש ההר ושם אתם רואים תפילה אדירה וגדולה.. גברים ונשים משתחווים על הריצפה, בוכים, מתגעגעים.. כולם יחד, מצפים ומתפללים..
אתם לא מבינים לאן הגעתם ועל מה התפילה הגדולה, אתם מנסים להבין מהי תפילתם, ניגשים לאחד האנשים והוא אומר לכם שתפילתם היא......
נבקש מהתלמידים לחשוב בעיניים עצומות מהי התפילה, ובשקט לפקוח את העיניים ולכתוב במחברת את התשובה ששמעו מהאיש, מהי תפילה זו?.
סיכום הדמיון מודרך:
יהדות אתיופיה שחיה שנים רבות במנותק מעם ישראל, ניסתה לעשות הכל כדי להישאר קרובה ודבקה במסורת, בתורה ובארץ ישראל. יהודי אתיופיה התפללו לחזור לעם ישראל, לארץ ישראל, להישאר נאמנים לזהותם.
לאחר היכרות זו עם חג הסיגד, ומקורותיו נספר לתלמידים שחג הסיגד נחגג גם היום. נספר להם שהחג נחגג בירושלים, יהודי אתיופיה נאספים תחילה בטיילת ארמון הנציב ומשקיפים עם העיר העתיקה, ומשם ממשיכים לכותל.
נדון עם התלמידים:
נבקש מהתלמידים לכתוב על פתק תפילה שלדעתם מתאימה לחג הסיגד היום. את התפילות השונות נתלה ברחבי הכיתה.
ניתן כעת לבקש מהתלמידים לבדוק את "הבוחן" דרך מה שלמדו בשיעור על החג.
יהודי אתיופיה חלמו וציפו לחזור להיות יהודים בארץ ישראל. לשמור נאמנות מוחלטת לזהותם.
כיום הם ממשיכים לציין את החג הזה בירושלים בטיילת ארמון הנציב. כשה"הר" אליו הם מטפסים- הוא הכותל המערבי. תמיד יש לפנינו "הר" לטפס אליו, ציפייה חדשה לצפות. חלום חדש לחלום. כעם הננו עוד חסרים את הגאולה, ואת בניית בית המקדש וחסרה עדיין אחדות..
מי שרוצה מוזמן להגיע ולהצטרף לצעידתם של עולי אתיופיה בחג הסיגד ולהתפלל את התפילה שכתב בשיעור - ליד הכותל.