בימים ההם בזמן ה.. הוא?

נבקש שני מתנדבים שאוהבים להציג. נבקש משני  המתנדבים להדגים שתי  התרחשויות. נסביר ששני המציגים הינם שני תלמידים שקמים בבוקר לטיול בבית הספר.

מציג א - תלמיד א' : הנך תלמיד מסודר, שקם בבוקר בזמן ומכין את כל מה שנדרש לטיול. לוקח תיק, כובע, מכין ארוחת בוקר, לוקח מצלמה ודואג להגיע לבית הספר בזמן כדי לא לפספס את ההסעה. התכוננת היטב לטיול ואתה מאוד מתרגש לקראתו.

מציג ב - תלמיד ב': הנך תלמיד מעט מבולגן, שקם בבוקר עשר דקות לפני שאתה צריך להיות בבית הספר, אחרת תפספס את ההסעה. אין לך זמן להכין כלום ואתה פשוט קם בבהלה ורץ לבית הספר. הבוקר גילית כשכבר היית בהסעה, שיש היום טיול..

סיכום הפתיחה:

לאחר ההצגות הקצרות, נשאל את התלמידים:

האם לדעתכם יהיה הבדל באופן בו יראה הטיול של התלמיד הראשון והשני?
האם היו פעמים בהם מצאתם את עצמכם מזדהים עם אחת הסיטואציות? איך הרגשתם?מה תפקידה של ההכנה מראש?

נסכם את הפתיחה ונאמר שההכנה לקראת משהו היא שמכתיבה לנו איך יראה אותו הדבר אליו אנו מתכוננים. ללא הכנה ראויה, אנחנו עלולים לפספס חלק מהדבר איתו אנחנו נפגשים ולחוות אותו באופן פחות מלא.

בשיעור זה אנחנו נלמד על הברכות הקודמות להדלקת נרות חנוכה. הברכות הם רגע "ההכנה", לקראת ההדלקה. ברגע הזה שאנחנו מברכים אנחנו יוצקים את כל התוכן והמשמעות של ההדלקה.

נחלק לתלמידים את ההלכה הנלמדת, ונקריא אותה (ניתן גם להקרין/ להדביק אותה על הלוח). נבקש מהתלמידים שתוך כדי הכתיבה יסמנו ביטויים או  מילים שלא מובנים להם.

"המדליק בלילה ראשון מברך שלש ברכות, להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים, ושהחיינו. ואם לא בירך שהחיינו בלילה ראשון מברך בלילה שני, או כשיזכור בשאר לילות, בשעת ההדלקה דוקא. ויברך על הברכות קודם שידליק, שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן. ובלילה שני וממנו ואילך מברך שתי ברכות בלבד. ואחרי הדלקת הנר הראשון, יכול לומר "הנרות הללו" וכו' בשעת הדלקת נרות התוספת, והנוהג לאמרו אחרי הדלקת כל הנרות טוב עושה" (קיצור שולחן ערוך, סימן קיג, יא)

לאחר הקריאה נבאר בתחילה את המילים הלא מובנות (להלן דרך בירור של מילים שסביר שיהיו פחות מובנות לתלמידים. שימו לב ייתכן ויהיה צורך בבירור מילים נוספות):

נברר עם התלמידים: מה זה הכוונה במילים: "שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן"? נסו לחשוב על מילות קישור שתוכלו להוסיף למשפט על מנת להבין אותו  בצורה נכונה. למשל: "שכל המצוות מברך עליהם תחילה, ואז- עובר לעשייתן".
"ובלילה השני וממנו ואילך"- נסו לחשוב על מילה שיכולה להחליף את המילה "ואילך".

כעת נאפשר לתלמידים לימוד עצמאי של ההלכה:

נחלק לתלמידים "נוסח הדלקת נרות" בדף עבודה (מצ"ב) והם ידרשו להשלים לפני כל ברכה את ההנחיות המופיעות בהלכה זו.

את שתי הברכות האלו מברכים.... (התייחסו בתשובתכם לזמן אמירת הברכה, ולימים בהם הם נאמרות) ____________________________________________________________________________________

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹ-נָי אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה

את הברכה הזו מברכים .... (התייחסו בתשובתכם לזמן אמירת הברכה, ולימים בהם הם נאמרות)  ____________________________________________________________________________________

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹ- נָי אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

את התוספת הזו אומרים לאחר ____________________________________________________________________________________

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל מִצְוַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

לאחר העבודה העצמית, נוודא את הבנת התלמידים.

נשאל אחת משתי השאלות:

• איזה ברכות צריך לברך ביום השלישי של חנוכה?
• לפניכם מקרה: יוסי הדליק נרות חנוכה ביום הראשון של חנוכה וברך.. ביום השני הוא נזכר שלא ברך "שהחיינו" ביום הראשון, מה עליו לעשות?

כעת לאחר שאנחנו מבינים את פשט ההלכה, נבקש להתבונן מעבר לה בעומק המצוי בה יחד עם התלמידים.

נבקש מהתלמידים להתבונן בנוסח הדלקת הנרות ולמתוח קו בכל פעם שהם רואים את המילה "זמן".

נשאל:

• כמה פעמים זיהתם את המילה?
• מדוע המילה הזאת חוזרת מספר פעמים לדעתכם?
• לאיזה זמן מתייחסות הברכות?
• "בזמן הזה"? מה קרה בזמן הזה? האם לא נכון לכתוב רק "בימים ההם"? לשם מה התוספת של- "הזמן הזה"? הרי נס חנוכה אירע לפני עשרות שנים..

נסביר:

את נרות חנוכה אנו מדליקים על נס שהיה. אך נראה שהברכות מבקשות להגיד לה שבתוך נס זה מסתתר נס נוסףלרק  הנס שהיה, אלא גם על נס שהווה.

אנחנו רואים בהלכה שלכל יום יש תוספת של ברכה מעבר לברכה הפשוטה על הדלקת הנרות.  מעבר לברכה על "נר חנוכה", אנחנו מברכים "שעשה ניסים לאבותינו.. בימים ההם בזמן הזה"- התוספת היא כמעין ברכה על הנס שהווה. וכך גם ברכת "שהחיינו", חייבת להיאמר בזמן ימי החנוכה על אף שהיא מתייחסת לזמן ההווה- ""שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

מהו הנס שקורה "בזמן הזה"?

נחלק לכל התלמידים נר- נבקש מהם לומר לנו על איזה נס לדעתם ראוי כיום להדליק את הנר ואחר כך- להדליקו.  שכן, קודם "מברכים"- ורק אחר כך, "עובר לעשייתן"- מדליקים.

אפשרות נוספת:

נבקש משני תלמידים לצייר ציור גדול של חנוכייה על בריסטול גדול ( ניתן להקדים ולעשות זאת במהלך הפתיחה של השיעור, או בהפסקה).

בעוד התלמידים מציירים, ניצור במרכז הכיתה חלל שבו יונח הבריסטול,  ונסביר את המשימה.

נבקש מכל תלמיד בסבב, לבוא ולכתוב בתוך החנוכייה את "הנס" שלדעתו ראוי "בזמן הזה" להדליק את הנר. אפשרו לתלמידים לחשוב כמה דקות לפני שהנכם מתחילים בסבב.

אחרי שכל תלמיד כותב, הקריאו בקול את שכתב.

סגירה שהיא פתיחה:

נפנה את תשומת לב התלמידים לנרות הדלוקים בכיתה המייצגים את כל הניסים שהם העלו/ לחנוכייה גדושת הניסים שהם העלו. הניסים שקורים גם בזמן הזה.

דרך הנס שהיה אנחנו נזכרים בנס שהווה, ועל שניהם מדליקים אנו את נר.

* אם נותר זמן פנוי בשיעור אפשר להציע לתלמידים לקשט את נוסח הדלקת הנרות.

להרחבה:

"כל זמן מאיר בתכונתו", הרב קוק באיגרת לרב חרל"פ, אלול תרע"א.