געגועים להר - לדמותו של הרב גורן

אלפיים שנה עם ישראל כוסף מתפלל וכמהה לבנינו של בית המקדש. במלחמת תש"ח נפל הרובע היהודי בידי הירדנים ויהודים לא יכלו לגשת ולשפוך תפילה במקום המקודש. 19 שנה אחר כך, במלחמת ששת הימים זכינו לקבל לידנו את מקום המקדש. ההתרגשות והשמחה באותם ימים על ששבנו להר ולסביבותיו הייתה נחלת רבים מעם ישראל.

נבקש מהתלמידים לדמיין את עצמם בתקופת קום המדינה, את  ירושלים החצויה, את החומה המפרידה בינם לבין הר הבית והכותל המערבי. ואת דגל ירדן המתנוסס למעלה.

נשאל:

• איך אתם מרגישים? 
• מה הייתם רוצים שיקרה?
• איך לדעתכם הרגישו ילדים בגילכם באותה התקופה?

הרב שלמה גורן זכה להיות ממשחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים אך למעשה הקשר המיוחד שלו לירושלים ולמקום המקדש החל עוד כשהיה ילד, המשיך לימים הקשים בעת נפילת הרובע כשכיהן כרב ראשי לצה"ל שזה עתה קם ועד לשמיעת קולו של השופר בהר הבית ולתפילת נחם המחודשת באותם רגעים נשגבים. 

נעמיד בכיתה 3 תחנות (נספח 1). בכל תחנה יופיע קטע מתוך הספר "קול במעלה ההר" סיפור חייו של הרב גורן

הערה למורה - כדי לייעל את הפעילות  מומלץ להקים 2 תחנות מכל סוג – סה"כ 6 תחנות.

נחלק את התלמידים לקבוצות ונצייד אותם בדף נלווה, (נספח 2) אותו ימלאו בכל תחנה. 

נאסוף את המידע שצברו התלמידים.

נקרין את הקטע הבא : הר הבית בידנו.

אפשרות נוספת : הר הבית בידנו - מורחב.

נשאל :

• מה התחושות שלכם אחרי הצפייה בסרטון וקריאת הקטעים?
• כיצד הרב גורן הרגיש באותם הרגעים?

נספר לתלמידים שהרב גורן ראה באותם רגעים את גאולת ירושלים והיה מלא הודיה על היותו חלק מאותה הגאולה. נתייחס לשינוי שבתפילת נחם הנאמרת ב ט' באב . שנאמרה אז מתוך התלהבות ושמחה ... "נחם את העיר הצהלה והשמחה העומדת להיבנות והשמחה עם בניה ולוחמיה ושאינה חרבה ובזויה יותר...".  

הרחבה אפשרית - נמשיך ונספר שחודשיים לאחר מכן הציע הרב גורן לשנות את נוסח תפילת נחם ולומר את הנוסח הבא: "נחם, ד' אלוקינו, את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה, החרבה וההרוסה. ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעיי, מעיי על הרוגיהם. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון הורשתה. נערה, ד' אלוקינו, מעפרה, והקיצה מארץ דוויה, נטה אליה נהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים. כי אתה ד' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה נאום ד', חומת אש סביב ולכבוד אהיה  בתוכה".

ניתן לערוך עם התלמידים השוואה בין הנוסח המסורתי לנוסח של הרב גורן, לראות את השינויים ומשמעותם.

דרך התחנות השונות, פגשנו את הקשר בין הרב גורן לירושלים. ירושלים היתה בליבו של הרב גורן. ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:

מה דעתכם? כיצד נוכל להכניס את ירושלים ללבנו ?

הצעה -  אפשר לבדוק כמה פעמים במהלך היום מזכירים את ירושלים (תפילת שמונה עשרה/ ברכת המזון)  ולקבל על עצמנו להשתדל להתכוון בברכה. כמו כן ניתן לדבר על מנהגי האבלות על חורבן הבית, גם בשמחות כדי לקיים תמיד "אם אשכחך ירושלים..."    

נשאל: אילו הרב גורן היה חי כיום מה היה מספר בתחנה הרביעית של שנת תשע"ז.

נבקש מכל קבוצה לבנות תחנה רביעית, שנת תשע"ז לכתוב קטע דמיוני המתאר את התקדמות הגאולה כפי שהם רואים בדמיונם.

בשיעור זה חווינו את הקשר המיוחד של הרב גורן למקום המקדש מהמפגש הראשון שלו כילד שובב הבא מהכפר ומרגיש קדושה מיוחדת ורצון ללמוד תורה. את הצער שחש בנפילת הרובע ותחושת החורבן. ואת השמחה העצומה עם כיבוש הר הבית והכותל. עסקנו בכך ששחרור הר הבית והכותל הוא מרגש ונפלא אך לא תם.