הזכרת ובקשת גשמים

נספר לתלמידים כי בשבוע הבא יגיע ראש המועצה/ העיר לבית הספר, וההנהלה רוצה לבקש ממנו תקציב להרחבת חצר בית הספר.

כיתתנו נבחרה לנסח את הבקשה בכתב.
כיצד נפנה אל ראש המועצה? מה יהיו משפטי הפתיחה? מתי תופיע הבקשה?

נכתוב משפטי מפתח על הלוח.

נאמר לתלמידים כי אנו 'מתחילים בשיעור'.

נשאל: היכן אנחנו מזכירים את הגשמים בתפילת שמונה עשרה?
נבקש מהתלמידים לפתוח את הסידור ונרשום (על הלוח ובמחברת) את שתי הפעמים.
- ניתן גם להזכיר באלו ברכות באילו ברכות:
בברכה השניה - ברכת גבורות, 'מחיה המתים' ובברכה השמינית - מברך השנים.

נשאל: מדוע אנו מזכירים את הגשם פעמיים?
נברר זאת כעת יחד:

הגשם מוזכר בפעם הראשונה בברכת גבורות- 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
ובפעם השניה בברכת השנים- 'ותן טל ומטר לברכה'.

נשאל: מה ההבדל בסגנון ובניסוח המשפטים?
נשיב: בברכת גבורות- אנו מזכירים את שבחו של ה', מציינים שרק בכוחו של ה' להוריד גשם.
אך בברכת השנים- אנו שואלים= מבקשים מה' שיוריד גשם. מאיזו מילה אנו רואים שזוהי בקשה?- 'ותן'.

נתרגל את ההבדל עם התלמידים. נאמר כיצד אנו 'מזכירים' ונבקש מהם לנסח זאת כבקשה:
מזכירים: יש פרסים בארון הכיתה.
שואלים:  (המורה, אפשר בבקשה לחלק את הפרסים שבארון?).

נחזור שוב לשאלתנו: מדוע אנו גם מזכירים את העובדה שבכוחו של ה' להוריד גשם וגם מבקשים גשם?

נקרא יחד חלק מהגמרא במסכת ברכות דף לד, עמוד א:

אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש [ברכות] ראשונות [של תפילת עמידה]
ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.
 

נסביר:
לברכות השונות בתפילת שמונה עשרה ישנו מבנה מסודר:

שבח - שלוש הברכות הראשונות מטרתן שבח לה' כהקדמה לתפילה: ברכת אבות, ברכת גבורות, ברכת קדושת ה'.

בקשה – בקשותינו מה' בשלוש עשרה ברכות: ברכת חונן הדעת, ברכת תשובה, ברכת הסליחה, ברכת גאולה, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים, על הצדיקים, ברכת ירושלים, מצמיח קרן ישועה, שומע תפילה.

הודאה - שלוש הברכות האחרונות מטרתן הודאה לה' על מעשיו כסיום לתפילה: ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שים שלום.

בגמרא אומר לנו רב יהודה שאת בקשותינו מה'- נאמר באמצע התפילה ולא בתחילתה או בסופה.- מדוע?

אם נזכר במכתב לראש המועצה, שהזכרנו קודם- האם נוכל לפתוח את המכתב מיד בבקשה שלנו? (ניתן להזכיר דוגמאות) מדוע לא? – נראה כחוצפה, עלינו קודם לכבדו ולהבין בעצמנו לפני מי אנו עומדים.

ומה לגבי סוף המכתב? לפרט את הבקשה ואז לחתם את שמנו. מה חסר אז? – מילות תודה שהקשיב לנו ושמקבל את פניתנו.

למעוניינים - מקור נוסף:

דרש רבי שמלאי:  לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל.
 מנלן [מהיכן למדנו זאת]? –ממשה.
 דכתיב:  " וָאֶתְחַנַּן, אֶל-ה', בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: ה' אלוקים, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ " 
וכתיב בתריה [אחרי זה]: "  אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן"

אנו רואים, כי גם משה רבנו, שהיה הנביא הקרוב ביותר אל ה', כשרצה לבקש מה' להכנס לארץ, פותח בכבוד ובשבח של ה' ואחר כך מפרט את בקשתו.

נבקש מהתלמידים לסמן את דברי משה שהם שבח- בצבע אחד, ואת הבקשה - בצבע אחר.

נסכם:כמו שאנו מבינים את חשיבות השבח שמגיע לפני הבקשה- לגבי תפילת עמידה כולה - כך זה גם ביחס לתפילה על הגשם:
קודם- אנו מזכירים את שבח ה'- שיש בכוחו להוריד גשם ורק אחר כך מבקשים שיוריד לנו גשם.
 

נשאל: כשאנחנו מתפללים על הגשם, גם ללא הסידור. מתוך איזה מקום אנחנו בדרך כלל מתפללים: שבח או בקשה? – בקשה. בפשטות מבקשים מה' שיוריד גשם.
אז מה ההבדל, בתפילה שלי, בין בקשת גשמים לבד לבקשה שלפניה בא שבח ה'?
נשיב: אם אני רק מבקש גשם- אז זה כמו כל בקשה אחרת מכל אדם.
אך אם אני מקדים קודם שבח של ה', אני מזכיר לעצמי שרק ה' באמת יכול להוריד גשמים.

כל תלמיד יכתוב משפט אחד בקשר לגשם.
הוא יכול לנסח זאת כ-הזכרת שבח או- כמשאלה, תפילה.

בשלב השיתוף - כל תלמיד יקריא את משפטו והחברים ינחשו איזה סוג משפט זה.
 

ראינו את צורת הפניה הנכונה, כשאנו עומדים ופונים אל ה' בבקשה: שבח ואחר כך בקשה.

בתפילה על הגשם אפשר לראות זאת עוד יותר- כי בירידת הגשם ישנו שבח גדול  לה', כי זוהי פעולה שרק ביכולתו לעשות אותה.