הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצההדיון בזמני התפילה נובע בין היתר מתוך ההכרה וההתבוננות העמוקה בתנועת הזמן במהלך היום, בשינויי האור, החום ועוד.. ההבנה כי ההלכה נקבעת מתוך שהיה בעולם והיכרות עמוקה עם סדריו ודקויותיו היא העומדת בבסיס הלימוד שלנו היום, ובמהלכו נבקש להתנסות בהתבוננות עמוקה וממושכת במציאות סביבנו, ולחלץ ממנה תובנות משלנו.
נפתח בסבב קצר:
נסו להיזכר ברגע של התעוררות אחרי שינה ארוכה.
אולי הבוקר קרה לכם דבר כזה, או בבוקר אחר לאחרונה, או אולי אפילו אחרי שינה ארוכה בצהרי שבת...
כשהמחשבה הבהירה מתעוררת לאט, יחד אתכם, ולפעמים תחושת הזמן לא מחודדת כל כך.
מה תעשו במצב כזה? איך "תכנסו שוב" ו"תתמקמו" במציאות?
נאזין לתשובותיהם, נספר גם משלנו, ונסכם את השיטות השונות שהוצעו בקצרה.
נזכיר לתלמידים שאנחנו עומדים בעיצומו של דיון המבקש לדייק את זמני התפילות.
מעבר לחיבור היסודי לזמני הקורבנות, עומד מאחורי קביעת הזמן גם איזה קשב בהיר וצלול לתנועות הזמן בעולם, (כיון שגם זמני הקורבנות היו ארוגים חזק ותלויים בזמני היממה ).
לפני שנקרא , נזכיר לתלמידים את ההקשר בו מצוי הדיון שכאן.
הגמרא מבקשת להבין מהו הזמן המדויק בו עובר זמנה של תפילת שחרית. מתוך הקריאה במקור נבקש מהתלמידים לסמן את כל תיאורי הזמן. נכתוב על הלוח את כל המלים שיציעו בתום הקריאה, ונפנה "לעשות סדר" בתוכן הדיון:
נשאל:
נמפה את הקטע יחד, ואגב כך, נבהיר את המהלך הכללי:
כל שיטה מבקשת לבסס את קביעתה בעזרת פסוק, אותו היא דורשת לשיטתה.
נתבונן במשמעות בחירת הפסוק עליו נסמכת כל דעה בסוגיה שלנו.
נשאל את התלמידים:
וכן הלאה.
גם אברהם וגם המן הם סמלים השייכים לתחום החסד. הכנסת האורחים, השפעת השפע הלבן הזה מהשמיים, ההזנה והנדיבות הקיימת בשני הסמלים הללו, וההענקה, הם משמעותיים מאד לאפיון זמן התפילה המיוחד הזה. נזמין אותם לחשוב האם והיכן הם חשים בזה בעת התפילה.
נשאל על דבריו של ר' אחא בר יעקב, הדורש את הפסוק מפרשת המן : "וחם השמש ונמס":
נזכיר לתלמידים את הדברים שספרו על האופן בו התעוררו משינה עמוקה, ונשאל- לאור דבריו של ר' אחא, איזה עוד שלבים יש בבוקר, שניתן להבחין בהם?
נצא יחד החוצה. נבקש מהתלמידים לצייר במחברת את החצר, תוך תשומת לב לכל סימני הזמן. הציור לא צריך להיות מדויק בשום בחינה למעט נוכחות הזמן המסוים בו אנחנו נתונים כעת. על התלמידים "לשתול" רמזים שיסייעו לצופה בציור שלהם להבין באיזה זמן מדובר מתוך התבוננות בלבד.
נשוב לכתה, נתבונן ב"תערוכה" , ננחה את התלמידים לנסות לזהות כמה שיותר סימני זמן בציורים של חבריהם.
נעיר את תשומת הלב לריבוי, ולעובדה שהעולם מספר לנו על עצמו כל הזמן, ושיש רק להטות אליו אוזן ולהבחין.
אמירתו של ר' אחא נובעת מנקודת המבט הזו בדיוק, ולה שותפים חכמים רבים נוספים בדיונים שנובעים מכאן בהמשך הסוגיה שלנו.השהייה וההתבוננות בעולם עצמו הן מקור מהותי וחשוב לקביעת הלכה...
מה היה קורה אלמלא היו חז"ל מביטים במתרחש וממנו מכריעים בהלכה, לדעתכם?
האם אתם מכירים (מידע כללי, או מלימוד קודם) עוד מקרים בהם ההלכה קשובה לתנועת הזמן בעולם?
נשלח את התלמידים עם משימה הביתה:
בחרו בוקר אחד השבוע וכוונו לעצמכם שעון מעורר לשעה מוקדמת מתמיד. הכינו לני השינה נס ועפרון, ונסו לרשום כל דבר שמתרחש בבית מרגע שפקחתם עינים, ועד שכבר צריך לקום ולהתארגן לבית הספר (לכל הפחות- עשר דקות של האזנה ותצפית)
נסו לשים לב למעברים,
מה עוקב למה.
מה מצב האור בחלון, החום בבית ,
התנועה בבית?
מי ער?
אילו מכשירי חשמל פועלים?
איזה עוד רחש/ים אתם שומעים סביבכם?
ועוד ועוד.
אחרי שירשמו הכל בפנקס, נבקש מהם לשמור את הרישום עד שישובו הביתה באותו יום,
וכשישובו,
נבקש מהם לנסח לפחות שני מעברים שונים בבוקר שלהם.
מ_________________ עד ______________________________ סוף זמן __________________________
מ__________________________ עד ______________________________ סוף זמן__________________
ולהביא את הרישומים הללו עמם לשיעור הבא.
כשנאסוף את התרגילים בשיעור הבא, נבקש לעמוד על חוויית התצפית, ונשחזר יחד עם התלמידים, אילו כוחות היא הפעילה אצלם בגוף ובראש, האם זה היה קשה או קל, ומה התחדש להם במהלכה.
נסכם את העניין באופן פשוט ונאמר שגם מתוך הנסיון שלנו ראינו כמה ההתבוננות במציאות עצמה יכולה ללמד אותנו, וכמה החלטות אחרות עשויות לנבוע מהתבוננות והיכרות כזאת. בהלכה כמו גם בהתנהלות הפשוטה שלנו. נזמין אותם לעקוב מעתה ולזהות מופעים של התבוננות כזאת בתוך הדיון הנפרש בגמרא, ולציין אותן בפנינו, כשנגיע אליהן.
שיתוף
הדפסה
ייצוא