תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > ספרות > חיטה- רוני סומק

חיטה- רוני סומק

מירב ראובנוף
הדפסה
מקצוע: ספרות
כיתה: ז'-ח'
נושא: שירה מודרנית

הצעה להוראת השיר "חיטה", מאת רוני סומק. השיר פותח פתח למחשבה על בני משפחתנו הקרובים ביותר ועל משמעותם בחיינו.

המורה תרשום על הלוח את המילה חיטה ותשאל את התלמידים במה יעסוק השיר הזה?

מן הסתם התלמידים יענו תשובות כמו: לחם, שדות, עומר, קציר וכד'.

 

 חיטה/ רוני סומק

שְׂדֵה חִטָּה מִתְנוֹפֵף עַל רֹאש אִשְׁתִּי וְעַל

רֹאשׁ בִּתִּי.

כַּמָּה בָּנַאלִי לְתָאֵר כָּךְ אֶת הַבְּלוֹנדְ,

וּבְכָל זֹאת, שָׁם צוֹמֵחַ הַלֶּחֶם

שֶׁל חַיַּי.

כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

הדובר בשיר אינו משתמש בחיטה במובנים הרגילים, אלא משתמש בשדה חיטה מתנופף כמטאפורה לשיער הבלונדי של אשתו ובתו.

שדה חיטה בגלל הצבע הזהוב, ומתנופף כדי להראות את החיות והרוח של אשתו ובתו.

(יתכן כי זהו ארמז להנפת העומר כאשר מביאים את קורבן השעורים ממחרת חג הפסח).

הוא אומר "כמה בנאלי ( נדוש, סתמי)  לתאר כך את הבלונד". האמנם זה נדוש?

יתכן שהדובר בשיר יוצא כאן במחאה נגד התפיסה הרווחת, שהיא כמובן תפיסה לא נכונה, שאצל אישה בלונדינית מודגש רק היופי והצד החיצוני, ולא הפנימיות, ואילו אצלו צבע החיטה דווקא מדגיש את החשיבות הרבה שהוא מקנה למשפחתיות ולאהבה. יתכן שהוא טוען שדווקא לדבר הבנאלי ביותר, הרגיל ביותר בחייו של האדם, אשתו וילדיו יש החשיבות הגדולה ביותר.

הדובר בשיר משתמש בשתי מילים לועזיות: בנאלי ובלונד, אולי כדי להדגיש שזו התפיסה הרווחת בעולם הכללי, לתאר שיער זהוב כחיטה, אבל הוא משתמש במילים  ובכל זאת – כדאי להגיד שלמרות זאת הוא עדיין משתמש במטאפורה הזו בגלל הסמליות החשובה של הלחם.

וכאן משתמש הדובר בשיר במטאפורה נוספת והיא "שם צומח הלחם של חיי", והלחם הופך לסמל.

מה מסמל הלחם?

הדובר בשיר רוצה כנראה לומר כי כשם שהלחם הינו הדבר הבסיסי בחייו של האדם, דבר שבלעדיו אין חיים, כך גם אשתו ובתו הן האנשים החשובים ביותר בחייו. המעבר מחיטה ללחם, מדגיש את המעבר מהראיה החיצונית של השיער של אשתו ובתו, להבנה של המשמעות הפנימית העמוקה שיש להן בחייו.

בשיר שתי פסיחות:

בין שורות 1, ו-2, ובין שורות 4-5 . מה משמעותן?

הראשונה באה לחזק  אולי את ההמשכיות מאשתו לבתו שדומות בצבע שערן,  או אולי דווקא לתת הדגשה של המרחב הגדול של שדה החיטה.

השנייה מדגישה מאוד את השורה האחרונה שאשתו ובתו מאוד משמעותיות  בחייו: הלחם, של חייו.

 

שתי אפשרויות ליצירה שמטרתה הפנמה:

  1. כל תלמיד צריך לחשוב, ולכתוב לעצמו שלושה דברים שלדעתו מהווים את ה"לחם של חייו", כלומר דברים שהם מאוד משמעותיים בחייו. לאחר מכן יקבל פלסטלינה בגוונים שונים ויפסל משהו המשמש כ"לחם" של חייו .
  2. כל תלמיד יחשוב על דימויים ליחסים בינו ובין אחד מבני משפחתו האהובים.

בשלב ראשון ישלים התלמיד חמש אפשרויות למשפטים הבאים:

  • היחסים ביני לבין הורי הם כמו...
  • או היחסים ביני לבין אחי, אחותי הם כמו...
  • לאחר מכן יקבל פלסטלינה בגוונים שונים ויפסל את הדימוי.

הערה: בשתי היצירות אפשר להחליף את הפלסטלינה בניירות וצבעי פנדה.

 

העשרה:

למורה - האישה כלחם במקורות.

לתלמיד

השורות הראשונות מהשיר אבי של יהודה עמיחי :

זֶכֶר אָבִי עָטוּף בִנְיָר לָבָן

כִפרוּסוֹת ליוֹם עֲבוֹדָה

מה רוצה המשורר לומר בשורות הללו, וכיצד זה מתקשר לשיר שלנו?

 

ביבליוגרפיה:

  1. מדריך למורה למקראה "שורשים וכנפיים לכיתה ח' של יפה בנימיני (עמ' 70-72).
  2. "חיטה"  - שיעור מתוקשב.

חדש באתר

מורים עושים רוח
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו- מורים עושים רוח- לקבל השראה, למצוא רעיונות, להתייעץ, לשתף ולשאול שאלות.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן