תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > משנה > שרשרת המסירה - חלק ב'

שרשרת המסירה - חלק ב'

רוני אלדד, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: גמרא
כיתה: ה-ו

אחת מהנחות היסוד בהלכה, ובוודאי בתלמוד נוגעת ליחס בין מקורות קדומים למאוחרים. המוקדם "גובר" על המאוחר באופן גורף, מצד התוקף והסמכות של הדברים הנאמרים בו, והכל נובע ממנו ונבנה על גביו. שיעור זה מהווה חלק שני בסדרת שיעורים, בה נידרש להבנת עומק של הנחת היסוד הזו, ושל השלכותיה המעשיות והמבניות בגמרא עצמה , וכמו כן, נבחן אותה ביחס למציאות שלנו, ונבקש לשאוב ממנה תובנות והשראה ליחס הבין דורי בעולם שסובב אותנו.

נזכיר את הדיון הענף שקיימנו כאן בשיעור שעבר, בעניין היחס הבין דורי בתלמוד ובמציאות שלנו.

נרענן שוב, בקצרה, את המתח בין שני הדימויים- בין, "אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" לבין "ננסים רכובים על גבי ענקים."

נבקש מהתלמידים  לקרוא דוגמאות מייצגות מתוך הרשימות שהתבקשו להכין בבית.

  • מהם הדברים בהם הם מבינים יותר מהוריהם?
  • ובמה הם (הילדים) נזקקים לחכמתם  ולדעתם של המבוגרים?

נרשום על הלוח את הדברים שיעלו, וננסה למפות יחד מגמות , על ידי תשובות שחזרו על עצמן ברשימותיהם.

נשאל:

  • מה התודעה של ננסים רכובים על גבי ענקים יכולה לשנות ביחסים שבין תלמיד ומורה בדור שלנו, לדעתכם?
  • האם היינו יכולים להגיע לכל אוצרות החידושים בטכנולוגיה, בהלכה, ברפואה, וכו' וכו' וכו'
  • ללא הדורות הקודמים?
  • מה ההבנה הזאת מחוללת ביחס שלכם לתפיסה הבין דורית בתלמוד, שהצגנו ארוכות בשיעור הקודם?
  • אתם מבינים אותה בצורה אחרת כעת?

 

כעת נחלק לתלמידים ללימוד בחברותות את המשנה הידועה מאבות:

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,

וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,

וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,

וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,

הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,

וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,

וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה

 

נבקש מכל חברותא להסביר תחילה את פשט הדברים. לאחר מכן נפנה אותם לעיון בעזרת השאלות הבאות:

  • מה מתואר לנו כאן?
  • באיזה אופן, לדעתכם, "מסר" משה את התורה ליהושע, ויהושע "מסר" לזקנים, וכו', האם מדובר רק על העברה ידנית של ספר התורה עצמו?

כעת קראו שנית את הסייפא של המשנה:

 וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,

הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,

וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,

וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה

  • אילו דברים בוחרים אנשי כנסת הגדולה להוסיף בתהליך המסירה של התורה מדור לדור?
  • האם גם זה סוג של "תורה"? מדוע?

 

נאסוף במליאה הכיתתית את התשובות שעלו בלימוד בחברותות.

כל דור מלמד את הדור שאחריו את התורה שיש בידיו. וממילא, האופן שבו כל אחד מקבל ומוסר, ומסיף את המהות הפנימית ואת הראיה הייחודית שלו על הדברים, לתוך מכלול  התורה הגדול, בכתב ובעל פה.

הדברים שאומרים אנשי כנסת הגדולה הם דברים המדריכים את הדיינים ולומדי התורה כיצד לשמור עליה ועל מהותה. הם נוקבים בעניינים חיצוניים דווקא, שמטרתם תמך ושמירה על הקיים.

נשאל:

  • אמנם המשנה מפרטת ומרחיבה את הדיבור  רק לגבי אנשי כנה"ג, אבל  האם נכון יהיה לומר שכל דור ודור מוסיף "דברים"?
  • שבכל מסירה מדור לדור משהו משתנה, ומתווסף, והתורה מוסיפה לגדול ולהתעצב יחד עם שרשרת הדורות?

 

נבקש מהתלמידים להוציא את הצילומים המשוכפלים של סבא/סבתא רבא (או סבא וסבתא "רגילים" אם אין אצלם בבית תיעוד מצולם של דור קדום יותר).

נבקש מהם לקחת זמן לתכנן ולהרהר בכך, ואז, על גבי כל עותק להוסיף עוד דור,  בציור/או בקולאז' עם תצלום אחר, אם ישנו, או בכל דרך אחרת העולה על דעתם. כך שבצילום הראשון יופיעו רק הסבא/סבתא רבא אחריהם יוסיף התלמיד את בנם/בתם. ובציור הבא  את בנם / בתם ואת נכדם/נכדתם וכו ' עד שבציור האחרון יופיעו כל הדורות עד אליו,כולל התלמיד בעצמו.

(לחילופין, ניתן להמחיש את העניין על ידי תרשים של "עץ משפחתי" (באופן ידני, או באמצעות התוכנה ייעודית ג'ינוגרם) ובכל ענף יתווסף גם תיאור כלשהו של הערך המוסף שהוא מעניק לדורו הבאים אחריו ).

הקולאז' /ציור /תרשים צריך להכיל  את האופן שבו התלמיד מבין את היחס בין הדורות, את הדברים שכל דור מוסר ומעביר, את החידושים שנוספים בכל דור לעומת קודמו, את ההבדל בגדלים ועוד ועוד.... כטוב בעיניו, וכפי הבנתו.

 

סגירה שהיא פתיחה:

בתום המלאכה נבקש מהתלמידים לתלות את עבודותיהם על קירות הכתה, ונערוך סיור בין הייצוגים השונים. נשווה ונברר את האופן בו הם תופסים את שרשרת המסירה המשפחתית לעומת זו המוצגת לנו בכללי הדיון והפסיקה בתלמוד, וננסה לראות היכן הדברים דומים, היכן הם שונים, ואיזו השראה נוכל לשאוב מתוך התפיסה התלמודית בה העמקנו בשיעור הקודם.

במהלך הסיור ניתן להמחיש זאת היטב גם על ידי הצבעה פשוטה על הדמיון הפיזי בין אותם סבא/סבתא לתלמיד עצמו כשהדבר ניכר, יחד עם מתן תשומת לב לשוני, היכן הוא נמצא, האם הוא חיצוני בעיקר או אולי גם מהותי פנימי, וכו'.

חשוב לזכור: הבאת תמונת סבא/ סבתא לכתה עשויה להיות חוויה מרגשת עבור התלמידים, וביצירת אוירה קרובה נכונה יש בכחה לייצר קרבה של ממש בכתה. חשוב להתייחס בכובד ראש ובנחת לכל עבודה, ולאפשר לתלמידים האחרים להביע דברים מול תמונות חבריהם (כל זמן שזה נעשה בכבוד ובטוב, כמובן).

נזמין את התלמידים לשוב אל לימוד הגמרא בשיעור הבא מהמקום הזה, ולזכור שהחוקיות הפנימית בשרשרת המסירה, עליה הרחבנו כאן את הדיון בשני השיעורים האחרונים, מבטאת למעשה את אותו הגיון פנימי שהמחשנו כאן, בעבודה היצירתית, ושכל דור נסמך מאד על קודמיו, ומוסיף משלו, בזכות ההישענות והידע הרב שעליהם הוא נסמך, ומתוכם הוא נובע.

 

חדש באתר

משנכנס אדר
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן