הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהשאלת סמכותם של חכמים וכבודם עומדת במרכזו של סיפורם הארוך של ר' יהושע ורבן גמליאל. מערכת היחסים בין השניים רצופה מתחים קשים, ונדמה שהפעם היא סבוכה מתמיד. לאור הסיפור הארוך שלפנינו, נבקש לצלול יחד לעולמה של כל דמות, למניעיה ולתפיסת עולמה, ולדון יחד כיצד נכון היה לנהוג, תוך שאיפה להזדהות, עין טובה, ותפיסה מורכבת של ההתרחשות כולה.
נחלק לתלמידים דפים, עליהם מופיעים קווי מתאר של דמות חסרת אפיונים מיוחדים (מצורף: א, ב).
נכתוב על הלוח את המלה "כבוד" ונבקש מהם לצייר לדמות שקבלו סממנים ומאפיינים שהולמים את המלה הזאת, כפי העולה בדעתם.
נתבונן היטב בסממנים שהוסיפו התלמידים לדמויותיהם.
בדיון שנערוך בכתה נתעכב על פרטים שונים העולים מהעבודות, ונשייך אותם למושגים גבוהים יותר, המרכיבים יחד את המושג כבוד. כך למשל, אם צוירו תכשיטים ובגדי מלוכה וכו', נחפש יחד עם התלמידים ונרשום על הלוח את המונח הרלוונטי (הדר, פאר, הוד וכו') המשיק ומוכל במושג הגדול "כבוד". או למשל, אם צויר שרביט, או מטה, או חותמת, או כל דבר אחר הנוגע ליכולת להורות לאחרים, נכליל את כל הנ"ל תחת המושג סמכות. וכן הלאה.
בסוף התהליך, כשהמרכיבים והמופעים השונים של המונח "כבוד" יופיעו על הלוח, נשאל:
נדון על כך קצרות, ונזמין את התלמידים לשמוע סיפור ארוך ומלא תהפוכות, שנוגע גם במורכבות הזאת שעסקנו בה יחד.
בהמשך לדיון בגמרא על זמני תפילת ערבית, והמחלוקת שפגשנו שם בין ר' יהושע ורבן גמליאל, מספרת לנו הגמרא את הסיפור הבא. נקרא בקול, יחד עם התלמידים, ונבקש מהם לסמן אצלם, (תוך כדי הקריאה), בעיגול מילים קשות.
הצעה למעקב, להקלה על התלמידים: נכין תרשים זרימה של עיקרי העלילה על הלוח (להלן, הצעה בלתי מחייבת):
פתיחה: תלמיד מעמת בין רבן גמליאל לר' יהושע > רבן גמליאל מצער את ר' יהושע > הקרע בשיאו: מחפשים מחליף לר"ג > רבי אלעזר בן עזריה מתייעץ באשתו > תחילת כהונתו של ר' אלעזר > מחלוקת יהודה העמוני > ר"ג מפייס את ר' יהושע > הדברים באים על מקומם.
מערכה ראשונה: איך התחיל הכל?
כעת נקרא את הסיפור שנית, ובכל פעם שנגיע למילה קשה שתלמיד סימן אצלו, עליו למחוא כף פעם אחת.
נעצור עם כל מחיאת כף כזאת וננסה יחד לפענח אותה.
(זו הזדמנות טובה להדגים לתלמידים איך ניתן לעיתים לחשוף את משמעות המלה על סמך שורש, הקשר, אותיות מתחלפות בין עברית וארמית, ועוד... וכדאי לשהות ולהתעכב כאן, שכן ביתר חלקי האגדתא יתבקשו התלמידים לפענח בכוחות עצמם).
בסוף תהליך התרגום והפענוח המשותף, נקרא הכל שוב ברצף.
אך הפעם, נבקש מהתלמידים לעמוד כל זמן הקריאה, בזמן שהמורה יתמיד בישיבה ליד השולחן שלו.
ניתן להיעזר בתרגום הבא לצורך כך:
נעצור כאן לפי שעה, על אף שהסיפור ממשיך עוד ועוד.
נשאל את התלמידים, (שעדיין עומדים ליד שולחנותיהם):
נאסוף את תשובותיהם, ונסכם עד כה את הדברים. אין ספק שהסיפור מתאר את הדברים באופן המצדד בר' יהושע, וכי ההזדהות עמו קלה בהרבה.
אבל כיוון שאנחנו מאמינים שהסיפור מוכרח להיות מורכב יותר, ושיש אמת כלשהי גם במעשיו של רבן גמליאל, נבקש כעת בחברותות לכתוב יחד מכתב קצר שכותב רבן גמליאל לאשתו, בו הוא מספר על ההתרחשויות המסעירות בבית המדרש.
עליהם לנסות "להכנס לדמותו" עד כמה שניתן, ולהבין מתוך אלו מניעים טובים הוא פועל, ומה עומד לנגד עיניו. כמובן שם הפגיעה האישית והעלבון ינכחו במכתב, אך עליהם לחשוב עוד, במה אוחז רבן גמליאל, ולמה הוא חרד.
נבקש מהחברותות להכניס את המכתבים שכתבו למעטפות, לרשום על המעטפה: לכב' אשתי היקרה (או משהו מעין זה) ולהעניק את המכתב לחברותא אחרת.
כמשימה לשבוע הבא,כל חברותא תתבקש לקרוא את המכתב שקבלה, ולהגיב עליו בשם אשתו של רבן גמליאל.
עליהם לחשוב מה היו אומרים לו כדי להאיר את עיניו, וכדי לעודד אותו להבין היכן הוא טועה, ומה כדאי שיעשה עכשיו, לאור הדברים שנכתבו במכתב שקבלו, ולאור הסיפור.
שיתוף
הדפסה
ייצוא
