הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור נעסוק בשיר "סע לאט" של אריק אינשטיין ונראה דרכו את האפשרות לחוות את החיים דרך נקודות מבט שונות.
רקע למורה:
השיר סע לאט, הוא לדעת רבים אחד משיריו הבולטים ביותר של אריק איינשטיין אשר נכתב והושר על ידו. השיר נכתב כשנה לאחר מלחמת יום הכיפורים כאשר עדיין שררה במדינה אווירה קשה לאור תוצאות המלחמה, שעל אף הניצחון הישראלי בה, גבתה מחיר כבד בחיי אדם.
השיר מתאר נסיעה ברכב ישן באמצע לילה קר ורטוב לעבר יעד בלתי ידוע בתנאים של ראות לקויה ['לא רואים ממטר'], ומתקיים בו מעין דו שיח בין מחבר השיר לבין הנהג צבי. מרבית השיר צבי 'מקטר' על תופעה כלשהי ומציג גישה פסימית, בנוסף לכך שהוא כנראה לוחץ על דוושת הגז כדי לזרז את הנסיעה. בניגוד לצבי ואולי כתגובה אליו מתאר הדובר בשיר את שטף מחשבותיו הנתונות למצבם של אחרים [חיילים, אוהדים, אהובה], המכילות מבט חומל ומקבל כלפי המציאות, תוך שהוא מעיר מדי פעם לנהג 'סע לאט'. הנסיעה ברכב מתנהלת במקביל לתהליך הנפשי של המחשבות, ולדעת המחבר יש להאט את קצב הנסיעה החיצוני כדי לאפשר את קיומה של החוויה הפנימית ['תן למחשבות לרוץ, סע לאט'].
בשיאו של השיר, שיא המתבטא גם מבחינה מוזיקלית, מזכיר המשורר לנהג נסיעה לאילת. נסיעה זו מהווה ניגוד חריף למצב בו מצויים השניים ברכב: מזג אויר חם, המים כמקור להנאה ולשכשוך, תחושה של 'ביחד'. מנקודה זו חל מהפך בנקודת המבט של השניים: הנהג לפתע הופך אופטימי ['גילו כוכב שיש עליו חיים'], ואילו הדובר נכנס לחרדה שיזרקו עליהם רימון 'ונלך לעזאזל'.
מבחינת הרקע הקונקרטי לכתיבת השיר יש לציין כי 'צבי' הנהג, הנו צבי שיסל שהפיק את אלבומיו של איינשטיין באותה תקופה, והנסיעה מתארת ככל הנראה את דרכם של השניים להופעה מוזיקלית במקום כלשהו. מכאן הביטחון 'לא יתחילו בלעדינו'. עם זאת, חשוב לציין בפני התלמידים שהדובר בשיר לא טורח להבהיר זאת, מה שמותיר את השיר במישור אבסטרקטי יותר.
מטרות ראשיות
היכולת שלנו להתבונן במציאות ולהיות מודעים לה, קשורה בהסכמה להאט מעט את קצב החיים ולשהות בהם.
קיימת בחירה חופשית האם להתייחס למציאות באופן חיובי או שלילי, בעיקר במצבים מעורפלים או סתמיים.
נקודות מבט שונות מעניקות מבט שלם יותר על המציאות.
מטרות משניות
היכרות עם היוצר אריק איינשטיין, שהנו דמות בולטת בעיצוב התרבות הישראלית עד היום.
היחשפות להדים התרבותיים שנלוו למלחמת יום הכיפורים.
פתיחה:
נכתוב את שם השיר על הלוח- 'סע לאט'.
נשאל את התלמידים, במה לדעתם עוסק שיר זה?
לאחר סיעור מוחות קצר, ובטרם נשמע את השיר, נפגיש את התלמידים עם מדגם צילומי נסיעה מתוך אוסף צילומיו של זאב אלכסנדרוביץ' ברחבי הארץ וארה"ב משנת 1934 המצוי בספריה הלאומית, בתקופה בהן הנסיעה אכן הייתה איטית יותר.
נעיין יחד עם התלמידים בתמונות, ננסה לזהות את חווית הנסיעה, ולהבין מה היחס המשתקף בתמונה בין כלי הרכב וסביבתו, בעזרת השאלות הבאות:
1. הרכב:
נסו לזהות באיזה שנים צולמו כלי הרכב הללו.
מדובר ברכב אשר שנת ייצורו לכל היותר היא 1934 [14 שנה לפני קום המדינה]. כיצד לדעתכם משפיע הדבר על אופי הנסיעה? [מדובר ברכב אשר למרות היותו פאר הטכנולוגיה של הזמן, אינו מגיע למהירותה של המכונית הישנה ביותר כיום על הכביש. בשיאו מגיע לכ- 90 קמ"ש].
2. הדרך:
מהו טיבה של הדרך בה חולף הרכב?
האם הכביש סלול היטב או משובש?
כיצד משפיע הדבר לדעתכם על חוויית הנהיגה?
3. מה שונה לדעתך בין חוויית הנסיעה של נהג באותם ימים לבין חוויית הנסיעה ברכב כיום?
4. היחס בין הנהיגה והדרך:
נבקש מהתלמידים לעקוב אחר מקומו של הרכב, או לחלופין אחר מקומה של חוויית הנהיגה בכל אחת מן התמונות. האם מדובר במקום שולי בתמונה או מדובר במקום מרכזי?
5. חווה דעתך, האם הנסיעה ברכב הנה לדעת הצלם (שהוא ככל הנראה גם הנהג), רק אמצעי להגיע ממקום למקום, או ממלאת תפקיד מרכזי יותר?
לאחר עיון ראשוני זה נפנה למפגש עם השיר 'סע לאט'. במהלך העיון בשיר ננסה לזהות את חווית הנסיעה ולראות האם היא מתאימה לתמונות שראינו בחלק זה.
מפגש עם המקור:
נפנה לפגוש את השיר 'סע לאט'. נשמע יחד עם התלמידים את השיר. כדאי להשמיע את השיר בעוד התלמידים צופים בדף עם מילות השיר כפי שמופיע באתר זמר עברי של הספרייה הלאומית.
התבוננות בשיר:
נזמין את התלמידים להתעמק בשיר יחד איתנו:
1. אווירת השיר: מהו המרחב הפיזי בו נכתב השיר? הביאו ראיות מן השיר עצמו ['במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב' 'לא רואים ממטר'. 'הלילה יירד ברד כבד' הרכב עצמו קצת מחניק, אך בחוץ קר. צבי קצת מתלונן שיסגרו את החלון, אך אח"כ מתלונן שקשה לו לנשום].
2. לאן הרכב נוסע? [לפי המבנה התחבירי- הרכב נוסע לתוך הלילה הרטוב, למרות שאין זה יעד במרחב. לא מופיע להיכן באופן קונקרטי. ניתן לשער כפי שהצענו שהדובר בשיר הוא הזמר. אולי מדובר בשיר על הזמן בו הם נוסעים להופעה. מכאן גם הביטחון- 'לא יתחילו בלעדינו'].
3. כיצד לדעתכם משפיע היעדר ה'יעד' המוגדר בשיר על השיר והאווירה בו?
4. השפעת חוויית הנסיעה על מהותו של השיר: נבקש תחילה מן התלמידים למצוא תיאורים של נסיעה בתוך השיר. נשאל אותם כיצד לדעתם משפיעה הנסיעה על אופיו של השיר? מה היה שונה בשיר אילו היו צבי והמשורר יושבים בבית, למשל? ניתן להציע כי הנסיעה יוצרת דינמיקה ותנועה המקבילה במהותה לתהליך הפנימי של המחשבה. אולם, כיון שהנסיעה והמחשבה מתרחשים באופן מקביל, עשויה נסיעה תזזיתית ונמהרת בכביש כמו גם התנהלותו של האדם בכלל, להאפיל ולהסתיר את התהליך הפנימי של הנפש. מאידך, אם הנסיעה רגועה, הרי דווקא המראות השונים שפוגש אדם במהלכה עשויים לגרות ולעורר את העולם הפנימי לכיווני מחשבה שונים. מכאן הבקשה 'סע לאט' ובמקביל 'תן למחשבות לרוץ'].
הצעה להרחבה: לצורך השוואה ניתן להפנות את התלמידים ל'שיר נסיעה' פופולארי כיום 'כביש החוף', ולשאול גם שם במה תורמת הנסיעה לאופיו של השיר. להרחבת ההשוואה בין שיר זה לשיר 'כביש החוף', ראה בנספח 3.
5. נקודות המבט השונות העולות מהתבוננות באותה המציאות: נבקש מן התלמידים לסמן בצבע אחד את דבריו של צבי, ובצבע אחר את דברי המשורר. מהן העמדות השונות אותן מביעות הדמויות משך רוב השיר, וכיצד מתבטא הדבר בויכוח הסמוי ביניהן סביב מהירות הנסיעה? [צבי מדבר לרוב על השלילי ועל צרותיו האישיות. נראה כי צבי מעוניין לסיים עם הנסיעה מהר ככל שניתן, ועם זאת הוא מרוכז בעיקר במה שמתרחש במהלך הנסיעה עצמה (גשם, קור, קשיי נשימה). המשורר מבין כי הוא דווקא מצוי במצב טוב לעומת חיילים השוכבים כעת בבוץ או אוהדים שאוכלים להם את הלב. הקושי שבו מצוי גם המשורר מעורר אותו לחשוב על היבטים חיוביים אחרים המצויים בחייו, כמו בית חם ואשה אהובה המחכה אי שם (גם מחשבותיו של המשורר קשורות לתופעות המתגלות במהלך הנסיעה, אך באופן עקיף יותר). הוא מעוניין 'לקחת את הזמן', לשהות בו. הדבר משתנה בסוף השיר. ראוי לציין כי בדרך כלל 'אני חושב' ו'צבי אומר'. המשורר מצוי בעולמו הפנימי וצבי עסוק בדיבור כלפי חוץ. סביר להניח כי צבי כלל אינו יודע מה מתרחש בעולמו של המשורר].
6. מהו המסר העיקרי שלדעתכם עולה מהשיר, באמצעות הדו- שיח בינו לבין צבי? [הנסיעה ברכב, כמו התנהלותנו השוטפת בעולם מפגישה אותנו עם מכלול תופעות שונות שיש בהם מן החיובי והשלילי, אך פעמים רבות גם עם הסתמי והמעורפל, כמו באווירת שיר זה. במצבים אפורים אלו, ניתן להתבונן על החיים מצדם השלילי, התבוננות העשויה להביא אותנו 'לנסוע מהר' ולא לשהות במה שהרגע מזמן כגישתו של צבי. לחלופין נוכל לאמץ גישה מעט חיובית יותר כלפי החיים שתאפשר לנו להסכים לקבל את המצב כפי שהוא ולזהות דרכו היבטים חיוביים. המעניין הוא כי גם צבי המעוניין לסיים את הנסיעה מהר ככל שניתן נאלץ לחוות אותה בעל כרחו, אך בשונה מן המשורר זו מסבה לו תסכול וסבל רוב הזמן].
7. מסר מעט מורכב יותר: תמונת העולם השלמה כוללת את שני המבטים: נשמיע בפני התלמידים את השיר פעם נוספת, והפעם נבקש מהם לעקוב גם על השינויים המוזיקליים המתרחשים בו. מי יכול לעמוד על מהפך המתרחש במהלך השיר, והיכן הוא מצוי? [ההיזכרות באילת החמימה שוברת את מהלך השיר, וגורמת להחלפת נקודת המבט של צבי ושל המחבר. צבי לפתע הופך אופטימי ונזכר בפלנטות אחרות שיש בהם חיים (בדומה לאילת עצמה), אצל המשורר מתעוררת דווקא חרדה מן ההווה הקרוב. תמונת העולם מורכבת בסופו של דבר משני המבטים. לעתים כאשר אחד הצדדים מודגש – חש האדם השני להדגיש את הצורך להדגיש את הקול שלא נשמע. עם זאת , גם כאן הפזמון החוזר קובע 'סע לאט', 'תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים'. למרות שצריך לשמוע את שני הקולות, קיימת בחירה לאיזה צד להעניק משקל מכריע].
8. למתקדמים: השפעת מלחמת יום הכיפורים: השיר התפרסם בשנת 1974, זמן לא רב אחרי מלחמת יום הכיפורים, בה על אף הניצחון הישראלי, נפלו מעל 2000 חיילים, ונפצעו מעל 7000 [צבאות ערב באותה מלחמה אבדו מעל 19,000 לוחמים]. האם תוכלו למצוא הד או משל למצבה של החברה הישראלית בתוך השיר, כמו גם למסר של מחבר השיר כפי שהוצג לעיל? [המצב של החברה הישראלית בתקופה זו מאופיין בהתמודדות עם תוצאות המלחמה ובחוסר וודאות מסוים הקשור בעתיד. במובן זה החברה הישראלית על קולותיה השונים היא הלוקחת חלק בנסיעה 'לתוך הלילה הרטוב' שבו 'לא רואים ממטר']. הצעה להרחבה- ניתן לראות במקורות להעמקה קטע קצר של ד"ר אריאל הירשפלד הקושר בין השיר לבין מצב החברה.
הפנמה:
ניתן לבחור בין שלוש האפשרויות המופיעות להלן. כל אפשרות שמה דגש מעט שונה על נושאים שעלו בשיעור.
אפשרות ראשונה- צפייה בסרט.
נצפה בסרטון קצר של נסיעת אופנוע במהירות מופרזת
נבקש מן התלמידים לכתוב:
אלו מחשבות חולפות בראשו של הרוכב?
מה הוא חושב על הנוף, למשל?
לאחר מכן נקרין קטע קצר מתוך הסרט 'סיפור פשוט' המתאר מסע של קשיש על גבי מכסחת דשא לרחבה של אמריקה
[כדאי להתחיל מסוף הדקה הראשונה. כדאי להשמיע את מנגינת הרקע הרגועה, המתאימה לקצב הפנימי של הנסיעה].
גם כאן נבקש מן התלמידים לכתוב:
מה חולף לדעתכם בראשו של הנהג במהלך הנסיעה?
נאסוף את תשובות התלמידים. לאחר מכן נשאל את התלמידים באופן כללי:
באיזה מן הסרטונים הצליחו להיות מודעים יותר למחשבות החולפות בראשם שלהם, האם בסרטון האופנוע או מכסחת הדשא?
אפשרות שניה- הצגת סיטואציות.
הבחירה באיזה קצב לחוות את החיים, והאם לאפשר לעצמנו להשתהות כדי לחוות את המתרחש בהם, קשורה פעמים רבות בשאלה האם אנו בוחרים לעצמנו עמדה נפשית חיובית או שלילית ביחס למציאות השגרתית והיום-יומית:
הצגה: סיטואציה בה מישהו מדגיש דווקא את החיובי, והשני את השלילי. תחילה נבקש מכל שני תלמידים היושבים בסמיכות לבחור נושא לוויכוח כאשר האתגר הוא להציג מצב הכולל היבטים חיובים ושליליים. כל תלמיד צריך להציג את המצב מזווית אופטימית או פסימית. לאחר מכן, נבחר זוג שיסכים להציג בפני הכתה:
סיטואציות אפשריות:
1. החליטו לקצר את החופש הגדול ובמקום זה לפזר ימי חופש בודדים על פני השנה כולה.
2. חלית לפתע, ועקב כך הפסדת טיול כיתתי.
3. ירד גשם כבד, ועקב כך היו הצפות בכל האזור.
שלב א': תחילה נציע בפני התלמידים מעין ויכוח, בו כל אחד מציג את דעתו כאמת בלעדית, תוך שהוא שולל לחלוטין את גישתו של השני. נשאל את הצופים האם אכן גישה אחת מציגה תמונה נכונה יותר של המציאות, או שמא מדובר רק בנקודת מוצא נפשית? [אף שייתכן וצד אחד יהיה משכנע יותר מן השני, ייתכן ויחושו התלמידים בחלקיות המבט, המתעלם לחלוטין מן הצדדיים שאינם קיימים בגישתו].
שלב ב': נבקש מכל צד במהלך הויכוח לאשר ולתת מקום לנקודת המבט הנגדית, ועם זאת לתת עדיפות לזווית האישית. האם הצופים חשו בהבדל בין שני צורות הויכוח? [סביר להניח כי נקודת המבט הדומיננטית תהיה משכנעת יותר כאשר היא מוכנה להתבונן במציאות מכל צדדיה].
שלב ג': דיון כיתתי- בעקבות הפעילות, נעלה את השאלה האם משנה הדבר אם מבטנו אופטימי או פסימי על המציאות, כאשר אין בידינו בהכרח דרך להשפיע עליה באופן ממשי. [אף שהמציאות לא בהכרח תשתנה בעקבות מבטנו, הרי שמצבנו הנפשי עשוי להשתנות במידה ואנו בוחרים, על אף ההכרה בשלילה, לאמץ מבט חיובי. הדבר אף עשוי לייצר מוטיבציה שתשפיע על המציאות באופן חיובי בעתיד].
אפשרות שלישית- חקר.
נפנה את התלמידים לעיון בכתבה הלקוחה מתוך אוסף העיתונות המופיע באתר 'הספרייה הלאומית'.
בדומה למתרחש בשיר, מפציר אדם בחברו דרך העיתון שייסע לאט יותר. הוא מנסה להיעזר בעובדה שחברו הוא מעריץ של אריק איינשטיין, אז שלכל הפחות יקבל את עצתו בעניין הנהיגה.
באמצעות הקטע ניתן לעמוד על הבדלי האופי בין שתי הדמויות שהוויכוח ביניהן מוצג בעיתון.
1.מהו הדומה בין הויכוח הסמוי על אופי הנהיגה המצוי בשיר לבין ויכוח החברים המופיע בעיתון, ובאיזו מידה הוא שונה?
2. בקטע העיתונאי מתגלות שתי דמויות שונות מאד באופיין. נסו לתאר קווי אופי כלליים של כל אחת בנפרד, ואת היחס השורר בין השניים. חוו דעתכם, האם מדובר באותו היחס המופיע בין שתי הדמויות בשיר של אריק איינשטיין?
3. נסו לכתוב דו שיח/ שיר שמתאר דו שיח, ביניכם לבין חבר שאתם מרגישים שאופיו וגישתו לעולם שונים משלכם.
נספחים להעמקת הלימוד
1. קטע מתוך מאמר עיתונאי על מכלול יצירתו של אריק איינשטיין- "ב"סע לאט" (איינשטיין, גבריאלוב) הוא הפך את סצינת הנסיעה במכונית ברחבי הארץ למעין סמל-על למציאות הפנימית המתוחה בארץ: ה"אנחנו" שבמכונית נמצאים בין המלחמה והגשמים לבין הבית החם. מאזינים לחדשות. המציאות חודרת ועמה הדאגה לחיילים, ובאותה הנשימה - "הפועל שוב הפסידה". אבל החשוב הוא מצבם של הנוסעים, כלומר של החברה שהם מסמלים: "הגשם שוב נהיה כבד ולא רואים ממטר... אצלי הלך הווישר..." התנועה בעולם היא מסוכנת ובלתי ידועה וגם בלתי מודעת. הקריאה "סע לאט" היא לכן קריאה משמעותית יותר מקריאה לנהג בגשם. היא ניסיון להאט את מהלך המציאות ולהחזיר משהו מן הקליטה המושכלת שלה." (ד"ר אריאל הירשפלד, אריק אינשטיין: מין גיל כזה, באתר עכבר העיר, 19 דצמבר, 2008).
2.'סע לאט' ב':
ייתכן ונרצה להשוות בין 'סע לאט' לבין גרסא חדשה של השיר שנכתבה על ידי איינשטיין כעשרים שנה אחר כך. כיון שמדובר בשיר ארוך, יהיה מתאים להקצות לו שיעור משלו בסיום 'סע לאט א'.
3.'כביש החוף'/ השוואה ל'שיר נסיעה' פופולארי בן זמננו
השוואה לשיר נסיעה עדכני. מקום להשוואה בין התרבות הנוכחית לתרבות הישראלית שלפני למעלה מארבעים שנה. מובאים כאן הבתים הראשונים (שיקול חינוכי באיזו מידה כדאי להביא את השיר במלואו בלי להפר את המרחב הלימודי): ניתן להשוות בנוגע לאופי האופטימיות הנובעת מן השיר ['מכבה ת'בעיות שלי כמו סיגריות' ] היחס למחשבות ['כמה טוב . . . לא לחשוב'], והיחס לשפה העברית בכלל.
שיתוף
הדפסה
ייצוא