הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.
שיר זה מתאר זיכרון של תמימות ילדותית בנוגע לעולם. המשורר מעלה בזיכרונו את תפיסת המציאות שלו בתור ילד הגדל בארץ ישראל בשנותיה הראשונות, תפיסה שנבנתה אצלו בעיקר מתוך שיעורי המולדת בכתה העירונית [על הקיר תמונה, והמורה אומרת], ופחות מתוך מפגש עם העולם הממשי שבחוץ. הפשטות המאפיינת את תמונת העולם הילדית נאחזת בתמונה קונקרטית התלויה על קיר בית הספר, המסמלת בו זמנית את החזון הציוני כמו גם את תמונת המציאות של הילד.
המבט הילדותי-נאיבי בשיר מתאר את העולם של 'המבוגרים' העמלים, כעולם חקלאי פסטורלי, ללא אינטרסים צרים וללא תהליכים מורכבים.
מחבר השיר מתייחס בערגה לתקופה הילדותית בחייו 'שהייתה יפה', כאשר ברור לו שתמונת העולם שנוצרה באותם ימים אינה תואמת את המציאות הממשית מנקודת ראותו הבוגרת. את תמונת העולם העכשווית שלו אין המשורר מפרט.
התבוננות בשיר מלמדת כי המבט הנאיבי לא היה נחלתם של הילדים בלבד, אלא שותפים היו לו רבים גם בדור המייסד של המדינה. הביטוי 'כך זה הצטייר בילדותינו' עשוי להיות מבט לאחור של דור שלם.
בשיעור נבחן באיזו מידה תמונת העולם הילדית אכן שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.
מטרות השיעור:
נפגיש את התלמידים עם כרזה של הקק"ל של איכר החורש את האדמה [אשר ייתכן והייתה לעיניו של מחבר השיר בילדותו].
אפשר להקרין את הכרזה על הלוח, או לתת לתלמידים לחקור אותה בבית לקראת השיעור. את ההתבוננות בכרזה נעשה באמצעות דף העבודה של הספרייה הלאומית. יש לציין שלמרות שהכרזה איננה פרסומת במובן המקובל של המילה, היא מנסה, בדומה לפרסומת להעביר מסר האמור להניע אנשים.
נשוב לעסוק בכרזה ובמסר העולה ממנה אחרי השמעת השיר והתבוננות במסריו העיקריים.
נשמיע לתלמידים את השיר 'שיעור מולדת', כאשר המילים בפניהם. ניתן להאזין לשיר באתר 'בית לזמר עברי' של הספרייה הלאומית. נבקש מהם להתרשם באופן ראשוני מן המילים ומן הלחן:
בין הכרזה לשיר: בשלב ראשון נבקש מן התלמידים להצביע על דמיון בין תמונת העולם העולה מן השיר לבין זו העולה מן הכרזה שראינו בפתיחה. נעבור על השיר, בית אחר בית, ונבקש מהם למצוא מקבילות :
המשורר מדגיש: 'כך זה הצטייר בילדותינו'. נשאל את התלמידים:
ניתן להציג שאלה זו בשני שלבים:
[בשלב א - ניתן לרשום על הלוח את התשובות של התלמידים באופן כללי, ובשלב ב - למיין אותם לקטגוריות, כמו בדוגמא להלן:
אין תהליכים איטיים או מורכבות - יצמיח... לחם, שנהיה גדולים, היורה ירד עכשיו.
דמיון חלומי – ארץ של רועים, וילון פרוש על פני העמק.
אין קושי ממשי – פטישים נוגנים, מחרשות רנות.
אין אינטרסים פרטיים - האיכר יצמיח לנו.
ניתן להתייחס גם למנגינת השיר המשרה תחושה חלומית-ילדותית].
תפיסת העולם הילדית של בוני הארץ:
נמשיך ונשאל את התלמידים:
נחדד בפני התלמידים את התחושה שתפיסת העולם ה'ילדית' לא הייתה רק נחלתם של הילדים, אלא גם של המחנכים ורבים ממייסדי הארץ: מערכת החינוך של אותם ימים, מי שטרח לתלות את התמונה על הקיר, המסרים של המורה בשיעור מולדת, 'הפטישים המנגנים והמחרשות הרנות' הרומזים לשיר פופולרי של אלתרמן 'כחול ים המים' אשר שיאו "שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא, בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה, בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה" והיה פופולרי מאד בזמנו. שורה זו מככבת בשיר 'שיעור מולדת'.
בין חלום למציאות: יחסו של המשורר אל עולמו הילדי ממרחק הזמן: נבחן את יחסו של המשורר אל תפיסת העולם הילדית שלו, אשר בעיקרה נתפסת בעיניו כתלושה מן המציאות.
הבוגר אינו מתאר בשיר כיצד הוא רואה את המציאות כאדם מפוכח. נבקש מן התלמידים לתאר במילים את תמונת עולמו של המבוגר תוך שימוש באלמנטים שהוזכרו בשיר [התמונה, החצב, היורה, המורה וכו',שלב זה אמור להיות משעשע ומטרתו להציג את הפער בין חזון למציאות]: אפשר לעודד את התלמידים להשתמש במבנה השיר עצמו, ו'לעדכן' אותו לתמונת העולם של המבוגר למשל: שם בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה, הוא עובד קשה עכשיו, כואב לו כבר הגב, האיכר יצמיח חיטה, לטוחן ימכור אותה וכו', היורה יבוא עכשיו הכל ודאי נרטב וכדו'.
נבקש מן התלמידים להקריא את חיבוריהם.
המבט הנאיבי כמכוון אל החלום והאידיאל: אחרי שעמדנו על תפיסת העולם הילדותית ועל הפער בינה לבין המציאות, נשאל את התלמידים:
המבט הנאיבי של המשורר בהווה: כדי לחזק את המסר העולה מחלק זה, ניתן לבחון את היחס הנאיבי שמייחס המשורר בהווה לילדותו 'שהייתה יפה'. נשאל את התלמידים:
[לעתים המבט לאחור, ממרחק הזמן מאפשר מבט רחב יותר. מן הסתם בתור ילד הוא גם חווה סבל והתמודדויות שונות. התיאור הכולל 'שהייתה יפה' נוגע רק במהות. כך גם מבטו של הילד ממרחק כלפי העתיד מאפשר להצביע על תמונה כוללת ורחבה, הנוגעת בחלום, שאינו בהכרח שגוי- אם מבינים את ההקשר הראוי שלו].
תרגיל אפשרי: ניתן לשאול את התלמידים, האם גם הם מסוגלים היום להתבונן לאחור על תקופות מורכבות בילדותם המוקדמת יותר אשר ממרחק הזמן מצטיירות באופן חיובי יותר. נבקש מכל תלמיד לבחור חוויה שעונה לתיאור הנ"ל, לכתוב אותה במבט חיובי ממרחק הזמן, ולאחר מכן במבט מפוכח.
אני והחזון האוטופי של עבור מדינת ישראל:
כהשראה מן הכרזות של קק"ל בתקופת קום המדינה [מצ"ב], ניצור כרזה, בסגנון נאיבי אף היא המכוונת לאופייה של מדינת ישראל כפי שאנו מתארים אותה בחזיונותינו האופטימיים ביותר. נדגיש כי בימי קום המדינה, היה החזון בעיקרו חקלאי, תוך רצון לבסס את מעמדה החקלאי/כלכלי של המדינה. נשאל את התלמידים:
[רעיונות אפשריים: קליטת עלייה, המשך יישוב חלקיה השוממים של הארץ, סיוע לנזקקים בארץ ולמדינות אחרות, מקום של רוחניות, המשך הביסוס של ישראל כמעצמה כלכלית בתחום ההייטק, ועוד].
על מנת ליצור את הכרזה נאפשר לתלמידים להשתמש בכרזות שנעשו בימי קום המדינה, תוך עדכון שלהם למציאות ימינו [לבוש, רקע חיצוני, נוסח הכרזה]. הכרזה עשויה להיות פרסומת, גלויה מיוחדת לראש השנה, בול, או הכרזה על מאורע מיוחד אותו מציינים במדינת ישראל.
הכרזות בקישורים הבאים הן מעשה ידיו של הצייר צבי ברגר:
שיתוף
הדפסה
ייצוא