שתלתם ניגונים בי/ פניה ברגשטיין

 

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

רקע:

שיר זה נכתב ע"י המשוררת פניה ברגשטיין שעלתה לארץ בצעירותה מפולין והצטרפה לחלוצים שהקימו את קיבוץ גבת. שיר נכתב בשנת 1944 בשעה שבאירופה התחוללה השואה הנוראה, ובעוד חלק ממשפחתה נותר מאחור, ולבסוף אף נספה שם.

השיר מתאר געגועים להוויי המסורתי של הבית בו גדלה המשוררת, ותחושה של קרבה נפשית לתכנים אותם ספגה בילדותה. געגועים אלה מקבלים בשיר משמעות עמוקה ומורכבת דווקא על רקע הפער הנפשי והרעיוני שהיה קיים משך שנים בין הדור החלוצי הצעיר שעלה לארץ ישראל, לבין דור ההורים אשר נותרו מאחור ואשר דרך חייהם המסורתית נתפסה בעיני הדור הצעיר כגלותית ומיושנת. מאורעות השואה ועמן החרדה לגורל המשפחות שנותרו מאחור, הביאה במקרים רבים לתחושות אשם ולחשבון נפש בקרב החלוצים על עצם המרידה בהוריהם ובאורח החיים שלהם שעמדו כעת בפני סכנת הכחדה.

עולם הדימויים שבשיר זה מתייחד בשילוב בין הרקע החקלאי מתוכו יוצרת המשוררת לבין העולם המסורתי האירופאי אשר ה'ניגון' מהווה אחד ממאפייניו הבולטים. שילוב זה מוצא את ביטויו כבר בראשיתו של השיר בו מדמה המשוררת את הוריה כאנשים שעסקו בעבודת כפיים, בניגוד לדימוי השלילי שהיה מקובל כנגד  'היהודים הגלותיים', כאשר 'שתלו' בה ניגונים. במובן זה השיר מתאר מעין חשבון נפש כלפי הדור הקודם אשר במורשתו נטו לזלזל [1].

השורה החותמת את השיר מתארת את כמיהתה של המשוררת לשוב ולהתאחד עם משפחתה 'מעבר לחשכת התהום', תהום חשוכה המבטאת בו זמנית את מאורעותיה הקשים של התקופה כמו גם את התהום הנפשי שנפער בין הדורות.

המנגינה בעלת הגוון היהודי-גלותי-אירופאי שנוספה לשיר, נועדה אף היא להעצים את המסר הטמון במילים. ה'ניגון' אותו שתלו ההורים הופך למעשה להיות המנגינה של השיר עצמו.

לדברי חוקרי תרבות מסוימים הפך השיר משך הזמן "לתפילה ולווידוי , מוקד לביטוי של געגוע... שיר זה ביטא את מחויבות הבנים להוריהם והיווה הד לתחושת האשם שקיננה בלב הבנים"[2]

 

מטרות השיעור

1. להתבונן על  הערכים אותם אנו יונקים מהבית ומההורים, ללא שאנו לגמרי מודעים לכך.
2. לעמוד על מצבם הנפשי המורכב של הדור החלוצי בתקופת העליות הראשונות, והשפעת השואה על דור הבנים.
3. היכרות ראשונית עם המשוררת פניה ברגשטיין.

 

 

נפתח בשאלה לתלמידים, מהם 'ניגונים'? [סוג של מנגינה ללא מילים, בעלת אופי דתי. אופיינית ליצירה החסידית - אירופאית].

נשמיע בכיתה שני סוגי 'ניגונים': ניגון איטי ומשתפך [ניגון ארבע בבות] (מתוך האוסף האתנוגרפי של הספריה) וניגון שמח וצוהל [ניגון העגלה].

 

• מהו המשותף לשני הניגונים? [ללא מילים. כלי הנגינה העיקריים הנם קלרינט,חליל  וכינור, יש בו ביטוי של כמיהה וכיסופים, וממד של תפילה ללא תוכן מוגדר].
• איזו תחושה עולה בכם לנוכח מגינה ללא מילים? [נושאת אופי מופשט יותר. לעתים תחושה שלא ניתן להגשימה במילים. זו תעמוד בניגוד למגמת החלוצים לעסוק בהגשמה].
• שאלה פתוחה להמשך: בשיר שאנו עומדים להכיר ישנה התייחסות גם לשירים עם מילים, ולא רק לניגונים. חישבו לאורך לימוד השיר, מדוע הכינוי של השיר הוא בכל זאת 'ניגונים'? [הניגון הוא מופשט יותר, ונוגע לתוכן שמעבר למילים. להרגשות הפנימיות. הניגון גם עומד בניגוד חריף יותר למגמה החלוצית של הגשמה][3].

 

 

היכרות ראשונית עם השיר 'ניגונים'

נשמיע לתלמידים את השיר 'ניגונים' בעודו מונח לפניהם/ מוקרן על הלוח מתוך האתר 'בית לזמר העברי' של הספרייה הלאומית.

 

ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין

 לחן: דוד זהבי

 

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,

נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.

גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –

עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

 

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,

שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,

נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,

בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

 

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק

הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.

הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק

"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

 

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם

בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.

עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם

מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

 

 

בשלב ראשון, נתייחס יחד ללחן של השיר:

• לאיזו ניגון ששמענו בפתיחה יש לו דמיון רב יותר? [לשיר האיטי והנוגה, הנושא ופי של השתפכות הנפש וגעגוע].
• מדוע נבחרה מנגינה בעלת אופי אירופאי- דתי לשיר זה? [השיר עוסק בהשפעת הניגונים על עולמה של המשוררת, ולכן גם הלחן נושא סגנון דומה. בהמשך הלימוד נעמוד על הייחודי בבחירה זו].

 

נדון עם התלמידים על השיר, דרך שאלות מכוונות:

1. מה לדעתכם נושא השיר? [הכרה של המשוררת בכך שהמורשת שאפיינה את  בבית ('ניגונים') נספגה בתוכה בגיל מוקדם, וכעת, בבגרותה מתגלה כי הוא ממש חלק ממנה].
2. המשוררת מתארת זיכרונות ילדות נשכחים הקשורים בשירים מסוימים. באיזה סוג שירים מדובר? נסו לזהות את המנגינות והשירים מתוך מילות השיר. ['מדובר בשירים דתיים. ניגון' הוא כינוי למנגינה חסידית בעלת אופי דתי, אף אם אין בה מילים. בשיר מוזכרים גם מגילת 'איכה' המסמלת ניגונים בעלי אופי עצוב, ו'זמירות שבת' המסמלים ניגונים בעלי אופי אופטימי].
3. למה לדעתכם נמשלים השיר והניגון? [ השיר והניגון מסמלים את המסורת שהמשוררת גדלה עליה).
4. מה הדברים שלדתכם גדלים וצומחים במשוררת?
5. המשוררת מתארת מתוך געגוע את האופן בו הועברה אליה המסורת בהיותה ילדה. לפי השיר, מהי הדרך העיקרית בה עברה המורשת של הבית אל המשוררת? [ניגונים ושירים] מה לדעתכם עשוי להיות יתרונה של שיטה חינוכית זו? [נראה כי הדרך העיקרית לא הייתה זו שעברה בהטפה או בחינוך נוקשה, כי אם זו שעברה באופן רגשי של שירה, דמע וצחוק. כוחה הוא בכך שהילד לא מרגיש שהחינוך נכפה עליו מבחוץ, אלא הוא מתחבר באופן טבעי לחיים עצמם].
6. מהם הדימויים החקלאיים בהם משתמשת המשוררת לתאר את השפעת הבית? [שתילה, זריעת גרעינים].
7. מדוע היא משתמשת דווקא בדימויים אלו, מעולם החקלאות? [באופן זה מתארת המשוררת השפעה ההולכת ונובטת משך השנים. השפעה שבתחילה לא הייתה ניכרת, אך משך הזמן הולכת ומופיעה. אפשר לציין את העובדה שהמשוררת מתגוררת בהתיישבות חקלאית ומשתמשת בדימויים מאותו עולם].

 

העמקה: 'מעל חשכת התהום'/ השיר על רקע הפער בין הדורות ועל רקע השואה.

הפער בין הדורות: נסביר לתלמידים כי המשוררת, בדומה לרבים בתקופתה, עזבה בצעירותה את בית הוריה המסורתי בפולין, והצטרפה לקבוצה חלוצית, חילונית באופייה, שהקימה קיבוץ בעמק יזרעאל. פעמים רבות, עזיבת בית ההורים בחוץ לארץ סימלה עבור הדור הצעיר חלק ממרד רחב יותר כנגד אורח החיים הדתי, הישן וה'גלותי' אותו ייצג הדור הקודם. נבקש מן התלמידים למצוא רמזים בשיר למפנה זה בחייה של המשוררת: [מתייחסת לעבר הדתי כדבר שארע בילדות, ושנשכח משך הזמן:  "נִגּוּנִים, מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים" "נעורים ושבים" "צליל ערשי הרחוק" "קולכם הרחוק"].

 

נפגיש את התלמידים עם קטע מתוך שיר שכתבה המשוררת זמן לא רב אחר עלייתה ארצה [4]. נבקש מהם למצוא קשר בין אותו שיר לבין השיר 'ניגונים':

 

בלילה זה של חנוכה

הדלקתי לי הנר,

ולא ברך עליו אבא

ולא ענה גם איש 'אמן',

 

ולא נתן לי איש היום

את דמי החנוכה,

על כן ארעב, אלך לישון

ונשמתי ריקה...

 

מהבהב, דועך הנר.

הודלק הוא בלי ברכה...

 

1. מה ניתן ללמוד מתוך השיר על אופיו של חנוכה בקיבוץ?
2. מה ניתן ללמוד על אופיו של החג בהיותה בבית אביה בחוץ לארץ?
3. מהן רגשותיה של המשוררת ביחס למפנה זה?

 

הגעגוע לבית ההורים על רקע השואה:

נסביר לתלמידים כי שיר זה נכתב בתקופת השואה [1944]. נבקש מהם למצוא רמז לכך ['מעל לחשכת התהום']. כאן ניתן לפנות לתרגיל המדגיש את מודעותה החריפה של המשוררת לגורל הדור הקודם שנותר באירופה בתקופת השואה.

 

נפנה את התלמידים לשיר ילדים שכתבה פניה ברגשטיין סמוך לזמן שכתבה שיר זה [זו הזדמנות להזכיר כי פניה ברגשטיין התפרסמה בעיקר סביב שירי הילדים שלה]:

שיר זה הופיע בעיתון 'דבר' לילדים שנת 1944.

מספר שאלות הנוגעות לקטע זה:

1. נבקש מן התלמידים להתבונן בתאריך יציאת העיתון: מה ארע בתקופה זו מבחינת העם היהודי?
2. אלו רמזים ניתן למצוא בשיר כי מדובר בתקופת השואה? [בגטו של פולין אסור].
3. כיצד מתואר הסבא בשיר זה? [אדם הרגיל ללכת לבית הכנסת ומספר אגדות מופלאות, בציור הוא מופיע מעל נרות שבת].
4. מה ניתן ללמוד על המבנה של משפחות רבות באותה תקופה? [הדור הצעיר מצוי בארץ, ואילו הדור הקודם עודנו מצוי באירופה ונתון בסכנת השמדה].

ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:

• מדוע לדעתכם נכתב שיר זה דווקא באותה תקופה? [במהלך השואה נספו רבים מבני משפחותיהם של חברי קיבוץ, אשר נותרו לגור באירופה. מותם של בני המשפחה עורר תחושה של געגוע ולעתים צער על הפניית העורף למורשת ההורים. חשוב היה לדור החלוצי להדגיש כי מורשת הוריהם לא נעלמה מן העולם, וכי הם עדיין נושאים בתוכם את החינוך שספגו בילדותם].
• כעת שאנו יודעים על הרקע ההיסטורי של השיר, כיצד הוא מסייע לנו להבין טוב יותר את הגעגוע שיש בו למורשת ההורים?

 

נסכם ונאמר:

1. ההבנה ששיר זה נכתב על רקע קיומו של פער בין הדורות ועל רקע השואה, מחדד את הצורך של הדור החלוצי להדגיש כי מורשת הוריהם לא עברה מן העולם, וכי היא מוסיפה להתקיים בדמם וברוחם.  יש בכך מעין הודאה בחשיבותה הרבה במורשת זו, בה נטו לזלזל.
2. המנגינה של השיר עצמו נושאת במתכוון צליל של 'ניגון' יהודי אירופאי, על מנת להדגיש שמנגינות אלה לא נשכחו. בנוסף, האופי של הניגון יש בו געגוע והשתפכות הנפש, המלמדת על הגעגוע שנותר בלבם של בני הדור החלוצי כלפי הוריהם ומורשתם
3. הביטוי 'שתלתם ניגונים', מדגיש כי בעיני המשוררת גם ההורים שהעבירו 'ניגונים' מופשטים, עסקו למעשה בעבודה של זריעה ושתילה, בדומה לחלוצים עצמם. ההבדל הוא ששתילה זו התקיימה ברובד יותר עמוק ויש לה השפעה מרחיקת לכת.

 

הכרת טובה לדור הקודם:

פעמים רבות אנו מקבלים ערכים מן הבית, אך לא נוטים לייחס להם חשיבות רבה בצעירותנו, פעמים רבות מתוך חוסר מודעות, אך לעתים מתוך מאבק על עיצוב הזהות האישית והמובדלת שלנו.

בשלב ראשון נבקש מן התלמידים להכין רשימה ספונטנית ובה שלושה תחומים:

1. הערכים עליהם מקפידים אצלנו בבית במהלך היומיום ונחשבים בעלי ערך: (למשל: הכנת שיעורי בית, צחצוח שיניים, ארגון החדר, ביקור אצל חברים, הגבלת זמן מחשב, ביקור אצל הסבא והסבתא,מתן צדקה וכדו')
2. דברים שאני מתרשם שהם עקרוניים ביותר בעיני ההורים שלי. (רושם שמתקבל משיחות בעלי ערך, הדברים עליהם הם מקפידים במיוחד, ניתן לבחון דרך מעשה שאם אעשה ישבחו אותי במיוחד, או ציווי שאם אעבור עליו- מדובר יהיה בדבר המנוגד בתכלית לערכי הב
3. ה'ניגון' של הבית: מהם הערכים החשובים של הבית הבאים לידי ביטוי ללא אמירה מיוחדת או ציווי מיוחד. שהם 'המנגינה' של הבית. לצורך רשימה זו אפשר לשים לב מהם השירים שההורים אוהבים לשמוע ולהשמיע בבית. שירי שבת, או שירי חול.מקומות שהמשפחה בוחרת לטייל בהם, האופן בו המשפחה מציינת חגים, ימי הולדת וכדו', מנהגים שעברו במשפחה במשך דורות וכו'.

כשלב שני, לאחר כתיבה זו, נבקש מן התלמידים לבחור באחת מדרכי המבע הבאות כדי לסכם את הערכים והניגונים שקיבלו מן הבית:

1. מכתב - כתבו מכתב לנכדים שלכם בהיותכם בני שמונים, ותארו בו את הערכים העיקריים עליהם התחנכתם בבית הוריכם בהיותכם ילדים. במכתב נסו להתייחס לא רק לדברים אותם אמרו לכם לעשות, אלא לתוכן שהעבירו ללא כוונה מיוחדת. הדגישו להם מה בעיניכם חשוב שיישמר גם לדורות הבאים.
2. שיר, או קטע של פואטרי סלאם המתאר את עקרונות הבית ואת הניגון המיוחד שלו. אם זה שיר, ניתן להשתמש בשיר שנחשב פופולרי בבית בתור מנגינה.
3. עשרת הדברות של הבית - ניתן לנסח במושגים של עשה ולא תעשה [עשוי לאפיין משפחות מסוימות].
4. סרטון - יכול להיות חלק מעבודת שורשים- ליצור סרטון קצר בהשתתפות בני הבית המספרים על המורשת המיוחדת שלהם.

 

מקורות להרחבה והעמקה:

1. משמעותו של השיר בחברה הישראלית של אותה התקופה/ מוקי צור.

בשנת 1944 פרסמה פניה שיר בכתב העת דבר הפועלת , שלא נכנס לספר השירים שערכה . המלחין דויד זהבי חבר קיבוץ נען , 'צייד שירים ' אנין טעם גילה את השיר "ניגונים" והלחין אותו . השיר שהופץ מייד בכל רחבי הארץ , היה לאחד השירים החשובים והידועים ביותר בזמר העברי . הוא הפך לתפילה ולווידוי , מוקד לביטוי של געגוע ומחויבות לרצף הבין דורי . שיר זה ביטא את מחויבות הבנים להוריהם והיווה הד לתחושת האשם שקיננה בלב הבנים .. . . השיר התגלגל ועבר כמה וכמה עונות היסטוריות ונותר בהוויה הישראלית כתפילה מהדהדת . [בתוך הספר פניה ברגשטיין, סיפורה של משוררת וחלוצה עמ' 94].

 

2. אודות הלחן/ מתוך אתר 'זמרשת'.

מספר עמוס רודנר:

השיר נכתב, כאשר לפחות בתנועה הקיבוצית ידעו בדיוק מה קורה באירופה, כמחאה נגד "שלילת הגולה". דוד זהבי ברגישותו המופלאה לטקסטים, חיבר למילים מנגינה "גלותית" מאוד באופיה.

 

3. הדאגה של המשוררת לאביה בתקופת השואה/ קטע מתוך שיר של פניה ברשטיין.

אבי, תן רמז, הב אות!

...אין צליל והגה מעבר חומות.

 

אבי, ביני ובינך מרחקים גדולים,

גועשים הימים, זועקים הגלים.

מעבר גבולות סמורי-כידונים

נבלעת בצל בן מאות בשנים.

 

כסית בצל, צל חוזר לבלי סוף,

ושמש אחת בו- הטלאי הצהוב!

 

[בתוך הספר פניה ברגשטיין, סיפורה של משוררת וחלוצה עמ' 147].

---

[1] פניה התפרסמה בעיקר סביב שירי הילדים שפרסמה שעסקו ברובם ביופיו של הטבע ובהוויי היומיומי של חיי הקיבוץ. מהמפורסמים שבשירה "בא אליי פרפר נחמד" "האוטו שלנו גדול וירוק". השיר 'ניגונים' מהווה מבט עומק קצר למתחולל בנפשה.

[2] מוקי צור, בתוך הספר 'פניה ברגשטיין, סיפורה של משוררת וחלוצה', הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 94.

[3] בשיר זה הניגון מזוהה עם האבא והשיר עם האמא [ניגוניך אבי, ושיריך אמי]. אמה של המשוררת נפטרה שנים רבות לפני כתיבת השיר, ואילו אביה עדיין היה בחיים אך היה ספק בנוגע לגורלו. מדובר בדמות משפיעה מאוד בחייה של המשוררת.

[4] שם, עמ' 13.