חלוקת הארץ לנחלות השבטים מקבלת הד ותרגום לימינו כשאנו מבקשים למצוא מקום וביטוי לכל "שבט" ופלג שקיים בנו כיום, כעם השב לארצו מגלויות רבות, וכחברה רב תרבותית, מרובת עולמות ערכים, צורות חיים, מפלגות, תפיסות עולם ועוד, וגם ברובד הפרטי, בתחושה שכל אחד מאיתנו כשהוא נתון בתוך קבוצה, כתה ומשפחה, ראוי ל"נחלה" ולמקום משלו, שיתאים למידותיו ולייחודיותו. בחינת הצורך כאז כהיום למצוא לכל "שבט" מקום ראוי והולם לגודלו ולצרכיו, היא העומדת בבסיס הלימוד שלנו היום.
שיעור זה מבקש להתמקד בנקודה אחת מתוך העושר הרב המציעים הפרקים המוגדרים כפרקי בקיאות בסוף ספר יהושע. אין כאן נסיון להקיף את החומר כולו או את רובו, אלא דווקא הטלת אלומת אור על סוגיה אחת מני רבות העולות כאן מתוך הפסוקים והשתלשלות האירועים.
נכנס לכתה עם שקית טופי, או כל דבר משמח אחר שניתן לחלק. נבקש מהתלמידים לא לאכול את מה שקבלו עד שנודיע שאפשר.
נעבור בין שולחנות התלמידים ונחלק, אך לא באופן שווה. לחלק מהתלמידים ניתן טופי אחד, לחלק שניים, לחלק חצי טופי וכו'.
יש להניח שישמעו קריאות מחאה ושמחה, בהתאמה.
נשאל את התלמידים, בחיוך, בסוף הסבב:
ולעומת זאת תלמיד שנראה נמרץ במיוחד קיבל רק חצי, או למשל, תלמיד שלא היה בשיעור שעבר קיבל שניים, כי הוא בטח עצוב שהחמיץ את כל הדברים הנפלאים שלמדנו יחד 😊 וכו' וכו'
נשאל:
בתום הדיון, נבקש מהתלמידים להחזיר את הטופי שקבלו, ונחלק לכל אחד טופי אחד, אותו יוכלו לאכול במהלך הצפייה בסרטון זה:
במהלך הצפייה, נבקש מהתלמידים לזהות לפחות שלוש טענות שונות שמעלים בני ישראל כנגד יהושע בעניין חלוקת הנחלות.
נאסוף את הדוגמאות יחד, ונשאל:
נסו לכוון את התלמידים לראות את התבונה העמוקה שבחלוקה שלפנינו, כל שבט על פי גודלו וייחודו.
כעת נבקש מהתלמידים, בחברותות, לעקוב אחרי הפסוקים ולנסות לתחום את נחלת כל שבט על גבי המפה ששכפלנו עבורם מבעוד מועד, מתוך אתר התנ"ך.
במהלך העיון בפסוקים, ננחה את התלמידים לתת את תשומת הלב להסברים לחלוקה שנעשתה, המופיעים בתוך הפסוקים.
נעבור יחד על מילוי המפה שעשו בחברותות, ונאסוף דוגמאות לנימוקים לחלוקה שמצאו בפסוקים. כדאי להדגים את החלוקה לנחלות בעזרת המפה האינטראקטיבית המופיעה באתר התנ"ך ומאפשרת תצוגה של שכבות שונות.
נשאל, האם אתם מרגישים שיש לשאלה הזאת נגיעה גם לימינו? לחיים שלנו במדינת ישראל כיום?
נקרין את המודעה על קיר הכתה, או לחילופין, נחלק אותה לתלמידים לעיון. אפשר גם לעשות שימוש במודעה זו.
נשאל:
האם אתם מוצאים קשר בין הטענות העולות כאן, והדברים שעלו על דעתכם כנגד החלוקה שערך יהושע, או במהלך הצפייה בסרטון ?
לאור העובדה שאנחנו כבר לא חיים יותר במבנים השבטיים המקוריים שלנו, האם זה מפתיע אתכם שקולות כאלה ותחושות כאלה עודן קיימות בנו?
האם החלוקה ל"שבטים" מודרניים מוצדקת, לדעתכם?
האם היא חיובית, או בעייתית בעיקרה, לדעתכם?
נאריך מעט וניתן רקע לאשר עומד מאחורי המודעה,בליחסי הכוחות שהתקיימו פה בראשית ימי המדינה, בין השלטון הסוציאליסטי-האשכנזי ברובו המוחלט,ובין חלקיו של הציבור יוצאי עדות המזרח. על כך ניתן למצוא הרחבה למשל כאן.
כעת נבקש מהתלמידים לשוב לחברותות, לעיין שוב במודעה שקיבלו, ולנסח מודעה בשם אחד מהשבטים בספר יהושע, לאחר קבלת הנחלות.עליהם לתת את הדעת, איזה שבט עשוי להרגיש ממורמר במידה כזו או אחרת,ומה הטיעונים המרכזיים שהוא עשוי לטעון כלפי החלוקה.עליהם לעצב את המודעה בהשראת המודעה בה עיינו,ובסיום המלאכה, להעניק אותה לחברותא אחרת.
אחרי שכל המודעות נוסחו והושלמו, וכל חברותא מסרה את מודעתה, וקבלה אחרת תמורתה, נבקש מהם להמחיז יחד את תשובת יהושע למודעה, כשיחה שהוא מקיים עם נציג השבט, או כנאום לעם, כרצונם.
בתשובתו עליו להסביר מדוע יש אמת וחכמה בחלוקה שנקבעה, ולהעלות עוד טיעונים, כמיטב הבנתם.
כאיסוף לחלק זה, נזמין חברותות המעוניינות בכך להציג את המודעה שקבלו, ואת תשובתו של יהושע לכתבי המודעה, כפי שהמחיזו אותה.
נשבח אותם יחד על יצירתם ונקדיש זמן לשאלות מהכתה (וגם שאלות שלנו) לגבי הטיעונים שהעלו.
שימו לב: חשוב מאד להדגיש בשלב זה לתלמידים כי אמנם יש בסיס להשוואה בין חלוקת הנחלות לבין חלוקת המשאבים או יחסי הכוח בין הקבוצות השונות בעם ישראל כיום, עם זאת, יש הבדל גדול בין חלוקה שנעשית "על פי ה'" בגורל ומתוך נבואה, לבין חלוקות "אנושיות" שבהן פעמים רבות ישנם אפליות ועוולות שיש למחות כנגדם ולפעול לתיקונם.
נזכיר את הטופי איתו פתחנו את השיעור.
נשאל את התלמידים:
נסו לבצע בבית את התרגיל שערכנו כעת ולערוך דיון ודברים בינכם ובין מי שהיה בתפקיד "יהושע" שלכם, כלומר, מי שהיה המחלק באותו מעמד.
לצורך כך, השתמשו בכלי זה, המאפשר המצאת שיחת וואטסאפ, כביכול.
נסו לנסח לעצמכם טיעונים שהייתם רוצים לשטוח בפני המחלק, ובאותה נשימה, נסו להבין מה עמד בבסיס ההחלטה שלו לחלק כך, ומה ישיב לכם לו תפנו אליו עם הטענות הללו. נסו לתפוס את התמונה על מורכבותה, ולהבין את שני הצדדים גם יחד.
האם, בסוף ה"התכתבות", אתם חשים כפי שחשתם בתחילתה?
האם משהו השתנה?
הביאו עמכם את השיחות שיצרתם לשיעור הבא (מודפסות) ונדון יחד בטיעונים העולים מתוכן, ובמורכבות הגדולה שעולה מתוך הצורך לחלק ולהתחלק, לעיתים.