עץ הכוכבים/לייב מורגנטוי

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

 

שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים, ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד, ד"ר טלי יניב.

 

רקע למורה:

בדומה לשיר 'ניגונים' של פניה ברגשטיין, עוסק גם שיר זה בניגוד בין הדור הצעיר לדור המבוגר שהאמין ב'כוכבים', ברעיונות נשגבים העומדים למעלה מן העולם החולף והמשתנה, אשר לעתים נדמה לדור הצעיר שאינם שייכים אליו. השיר מתואר מזווית ראיה של נכדה המתבוננת בסבה הממעיט בערכם של הנכסים החומריים [תפוחים] אשר סופם כלייה, ותחתם מדגיש את חשיבותו של עולם הרוח. בעיני הסבא, הכוכבים אינם מצויים בשמים הרחוקים כי אם צומחים אצלו בחצר, מצויים בהישג יד ואף בעלי שווי ממשי בחיי היום יום. הסבא מעומת בשיר עם ההמון הסובב בשוק ה'חוטף' רק מזון גשמי, ומתייחס בזלזול לסב המוכר נכסים חסרי ממשות ש'אין בהם צורך'.

אף שלעתים קרובות עשוי המבט החברתי השלילי להשפיע על האופן בו רואה האדם את הסחורה שברשותו, הסבא בעל 'עץ הכוכבים' כלל אינו מושפע ממנו, ולעיניו נגלה רק הפסדן של הבריות הנשארות בסופו של דבר עם כסף גשמי בלבד. ייתכן ואף שמחה יש בו על שלא נאלץ 'למסחר' את עולמו הערכי על מנת שימצא חן בעיני באי השוק.

בעיני הילדה כמו גם בעיני הקורא, נותרת שאלת קיומו של הסבא בגדר חידה. כיצד מתקיים אדם זה שאין איש קונה את סחורתו. אף שהמשורר אינו מציע כל פתרון לשאלה, ניתן להבין כי רעיונותיו הנשגבים של האיש מעניקים לו משמעות ומרץ, בעוד את רווחיו החומריים המועטים מרוויח הוא ככל הנראה בדרך אחרת.  

יש לציין כי השיר מתורגם מפולנית ולכן אין מקום להתעכב על דיוקי לשון כאלה ואחרים, שאינם מצויים בשפה המקורית.

פרשנות זו של השיר שמה את עיקר המשקל בלימוד על המתח בין מטריאליזם ורוח, אך יש לתת מקום גם לפרשנויות נוספות של תלמידים במידה ויעלו.

 

מטרת השיעור:

עמידה על המתח הקיים בין מטריאליזם ורוחניות, תוך עמידה על מקומו של הפער הבין דורי בהקשר זה.

מטרות משנה:

• עמידה על המונח הספרותי 'אוקסימורון'
• עמידה על התקיימותן של מספר נקודות מבט שונות בתוך שיר אחד.

 

מהלך השיעור:

 

בטרם נציג את שם השיר, נפגיש את התלמידים עם מושג האוקסימורון'.

לרוב מדובר בצירוף שני מילים שהנן הפכיות, או שהנן לקוחות מתחומים שונים.

ניתן להם דוגמאות:

עיניים סגורות לרווחה, כ"ט בנובמבר, עצב מתוק, שתיקה רועמת.

[אף שניתן להבחין בין סוגים שונים של אוקסימורונים, לא ניכנס לכך בשיעור זה].  

נבקש מן התלמידים להציע אוקסימורונים משלהם.

איזו משמעות חדשה נוצרת מצירוף זה? [מתקבלת משמעות עמוקה יותר מן המשמעות הסתמית הראשונה ויש בה אלמנט של הפתעה. לעתים מסר: למשל, כ"ט בנובמבר- אף שמדובר בתאריך לועזי של ה29 בנובמבר, עבור היהודים הוא נושא ערך היסטורי יהודי, עיניים סוגרות לרווחה- אדם המנסה להתעלם מן המציאות אך באותה עת דרוך מאוד לנעשה סביבו, שתיקה רועמת- אדם שבשתיקתו מבטא תגובה חזקה ממילים ועוד].

נציג בפני התלמידים את שם השיר: עץ הכוכבים. באיזה מובן מדובר באוקסימורון?[מובן שמדובר בשתי ישויות הפוכות. אחת נטועה היטב בקרקע המציאות והשנייה מרוחקת מאוד].

במה לדעתכם יעסוק השיר? [ניתן להם להעלות השערות, אך בשלב זה לא נשיב].

 

כאשר השיר מוקרן על הלוח או מצולם לעיניהם, נשמיע את השיר מתוך האתר "בית לזמר העברי" של הספריה הלאומית, בביצועה של חווה אלברשטיין:

 

עץ הכוכבים

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא

לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא

הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה?

 

זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים

שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים

כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא,

הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו.

 

הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה

ביריד למכור אותם עשרה בלירה

בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר

כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר.

 

וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח

סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח?

וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז

אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך.

 

מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת

עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת

הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב

האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף.

 

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא.

 

נשאל כעת את התלמידים באופן ראשוני, במה לדעתם עוסק השיר, ונכתוב על הלוח כיווני מחשבה שהם מציעים בלי להעמיק בהם בשלב זה.

 

בטרם נעמיק בתכנו של השיר, נבקש ממספר זוגות תלמידים להמחיז באופן ספונטני את היחס בין באי השוק לבין הסבא. נבקש מתלמיד/ה להציג את הסבא ואת הכוכבים שהוא מוכר ולעומתו להציג מישהו מבאי השוק המתווכח עמו. ניתן להמיר את מושג הכוכבים בשלב זה בכל דבר אחר שנראה לא מציאותי במידה שווה [לעתים באמצעות פעילות תיאטרלית ספונטנית, מועלות טענות עומק שיש בהם לאפשר הצצה לרעיון המרכזי שבשיר].

 

• 'עץ הכוכבים' ככתיבה אלגורית: האם השיר 'עץ הכוכבים' מתאר התרחשות מציאותית, או שהוא משל? הביאו ראיות [כמובן שאין כל עץ המצמיח כוכבים, וממילא מובן שלא ניתן לקטוף כוכבים או לסחור בהם בשוק].

כדי לנסות ולהבין את הנמשל שבשיר, נצטרך לפרקו למרכיביו:

• עץ הכוכבים [בתים א ב]: תפיסת עולמו של הסבא: בשני בתים אלו מובאת השוואה בין שני סוגי פירות, מה הם? [בבית א' פירות באופן כללי, בבית ב' תפוחים גדולים. בבית הראשון הסבא הוא המתייחס לקיומם של פירות אחרים  ואילו בבית השני, אנשים אחרים הם המבקשים למשוך את תשומת לבו ליפים של הפירות. שניהם עומדים בהשוואה לכוכבים הצומחים על העץ שלו].
• ייחודם של הכוכבים: מהו ייחודם של ה'כוכבים' על העץ של הסבא ומה יתרונם על פני הפירות האחרים לפי בתים אלו? [הכוכבים הנם 'מאירי עיניים' ובשונה מפירות רגילים, הם אינם נרקבים].
• מה מסמלים הכוכבים לפי הסבר זה? [רעיונות או ערכים נשגבים אשר יד הזמן אינה פוגעת בהם, והם מאירי עיניים, כלומר מכוונים להעשיר את נפשו של האדם ולהאיר את דרכו בחיים].
• עץ הכוכבים - רעיונות גבוהים בהישג יד : מה מסמלת לדעתכם צמיחת הכוכבים על עץ ומדוע דווקא בחצרו של סבא? כדי להשיב על שאלה זו נחדד אצל התלמידים את ההבנה של המושג הספרותי 'אקסימורון' בו פתחנו את השיעור [שני תיאורים מנוגדים, אשר באמצעות שילובם נוצרת משמעות חדשה, לעתים בעלת עומק רב יותר. יש בה גם מרכיב של הפתעה.כך גם בביטוי 'עץ הכוכבים'-  עץ פרי לרוב נטוע היטב בקרקע, כוכבים מצויים בשמים הרחוקים. השילוב של שני המרכיבים הללו מדגיש כי עבור הסבא, ה'כוכבים' הנם ישויות קרובות ונגישות, המחוברות היטב לחיים עצמם. הם צומחים על עצים, והם מצויים בהישג ידו. ניתן להשוות זאת בדרך ניגוד למשפט השגור 'כסף לא צומח על העצים'].
• הסבא כנציג הכוכבים: מדוע לדעתכם דווקא הסבא הוא בעל 'עץ הכוכבים', ולא האבא או האמא? [בעיני הילד, המייצג של העולם הרוחני הוא דווקא הסבא. הסבא מייצג מצד אחד את המבט על החיים מצדו של אדם עליו עברו מרבית שנותיו, אך לא פחות מכן את הקשר אל דורות קודמים בהם משמעותם של החיים הייתה רוחנית-דתית יותר].

משעה שעמדנו על המשמעות שמעניק המשורר לביטוי 'עץ הכוכבים' ניתן להבין בצורה ברורה יותר את המשכו של השיר:

השוּק:

• בית ג': ערכם הארצי של הכוכבים בעיני הסבא: כיצד ניתן להבין את הדימוי של המשורר לפיו הסב אוסף את הכוכבים ומביא אותם למכירה בשוק, הלא כפי שלמדנו, הכוכבים מסמלים עולמות רוחניים? [המשורר מבקש להדגיש כי בעיני הסבא, הערכים אותם הוא מייצג אינם רעיונות תלושים מן המציאות אלא תוצרת ממשית השווה כסף].
• בית ד': עולמו הרוחני של הסבא בעיני העולם: כיצד מתייחסים באי השוק אל הסבא? האם הם מתעלמים מקיומו? חוו דעתכם על האופי בו מתייחסים באי השוק אל הסב[נראה כי הסבא מהווה מוקד של תשומת לב. 'קהל גדול סביבו צוחק ומתבדח'. באופן מפתיע הסבא אכן מושך את תשומת לבם של הסובבים למרות שאינו קומיקאי מוצלח, איש מכירות ממולח או קוסם. יש משהו בסחורה שמציע הסב המאלץ את הסובבים להגיב בדרך כלשהי. ייתכן והוא דוקר אותם דקירה כלשהי].
• מהי הסיבה העיקרית עבורה דוחים הסובבים את סחורתו של הסבא? [אף שאין מענה מפורט בשיר לשאלה זו, נראה כי הטיעון המרכזי הוא 'אין צורך'].
• נשאל את התלמידים מדוע לדעתם אין אנשי השוק רואים צורך במה שמציע הסב? [תשובות אפשריות:. א. מה שחשוב בעיני אנשי השוק הוא הקיום החומרי בלבד. כיון שהכוכבים אינם ממלאים משאלה זו, הרי שאין בהם צורך. ב. לעתים אדם עשוי להרגיש כי עולם הרוח מצוי בפני כל אדם ואין צורך להשקיע כסף כדי לקבל ממנו. הכוכבים, כמו גם 'חצי ירח' אותו הם מזכירים בבדיחות הדעת, מאירים לכל אדם ללא צורך בתשלום. טעותם היא בכך שלמרות שהכוכבים אכן גלויים, עבור מרבית בני האדם הם עדיין רחוקים וחסרי השפעה ממשית על חייהם ומשום כך יש צורך באנשים ש'יקטפו' אותם ויורידו אותם אל השוק].

 

עולם השוק כביטוי אלגורי לעולם חומרני:

• נשוב אל המשל: מה מאפיין את השוק כפי שהוא מתבטא בשיר? התייחסו לסחורה הנמכרת שם, ולאופי האנשים המצויים בו [ מדובר בעיקר בגידולי שדה הצומחים ישירות מן הקרקע (גזר, צנון ואורז). אף שבשוק ישנם מוצרים נוספים, המשורר בחר באלה להדגיש את הקשר אל הארציות.האנשים המצויים בשוק לועגים לרעיונות נשגבים ומצויים בתחרות חומרית הקשורה ב'חטיפת' מוצרים].
• כיון שכבר ראינו כי שיר זה הנו משל, שהרי הסבא לא 'מוכר כוכבים' בשוק, מה מבטא הדימוי של הסבא הנמצא בשוק אך לא מצליח למכור דבר? מהו הרעיון המסתתר מאחורי תיאור זה? [השוק מבטא את העולם החומרני בו מצויים לדעת המשורר מרבית בני האדם. הם עסוקים במה שחשוב עיניהם ובה שיש לו ערך וצורך. הכוכבים אינם נמנים ברשימה זו].
• הצעה לפעילות בכתה: גם בשלב זה ניתן להציע פעילות תיאטראלית של דמות המייצגת את הסבא המבקש למכור אידיאלים לאנשי השוק. נבקש ממספר זוגות ל תלמידים להמחיז דו-שיח בעל אופי של מקח וממכר על אידיאלים בסגנון של 'דיבייט', אולם הפעם המטרה של כל אחד מן הצדדים תנסה להוכיח את צדקת טענתה מול הכתה. יש להקציב כשתי דקות לכל זוג.

 

בית ה - אנשי השוק בעיניו של הסבא:

• מהו יחסו של הסבא אל אנשי השוק? [בשונה מאנשי השוק המתבדחים על הסבא ועל סחורתו, הסב בוחן את אנשי השוק עצמם 'מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת'. למעשה הוא רואה אותם כבעלי מום 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת'. בשונה מאנשי השוק, נראה כי הסב לא רואה את מצבם כסיבה להתבדחות, אלא אולי לצער].
• מדוע אין הסבא מאוכזב על שלא הצליח למכור את סחורתו? [נראה כי הסב אינו מצטער משום ש'הכוכבים נשארו אצלו'. כיון שהכוכבים מסמלים את עולמו הרוחני של הסבא, הרי שתמיד יוכל להתנחם בכך שעולמו הרוחני נותר כשהיה. אם היה מדובר בסוחר רגיל המתקיים על משא ומתן של השוק, אכן היה מתעצב, אך סבא מחובר אל עולם הכוכבים, אל עולם של ערכים המעניקים לו תקווה ובטחון גם כאשר אין לו הצלחה חומרית. כמו כן ייתכן שהסבא שמח שלא צריך היה 'למסחר' את עולמו הרוחני כדי להתפרנס, כלומר להתאים את עולמו למה שמוצא חן ברגע זה לאנשי השוק].
• מהי לדעתכם דעתו של הילד ביחס לסבא? האם מזדהה הוא עם אנשי השוק או דווקא עם הסבא? [מתקבל הרושם כי הוא מתפעל מן הסבא, אך אינו מזדהה עמו לחלוטין. הכוכבים בשיר הנם בעלי ערך רק על פי מה עדותו של סבא, ולא מהתרשמותו האישית 'אין כמוהו בעולם, כך אומר לי סבא'. ייתכן וקיימת הבנה כי הבנת ערכם של הכוכבים לא תיתכן אלא מנקודת מבט מבוגרת הרבה יותר, ולכן הילד יכול רק להאזין לסבא. בנוסף, יש מקום להניח כי הוריו של הילד, הנפקדים מן השיר, נמנים דווקא על באי השוק, ולכן הילד אינו יכול לאמץ באופן מובהק את גישת סבו].

 

---

הצעה להרחבה:

קטע מתוך הספר 'ברכות סבי' בו מתארת הנכדה ממרחק הזמן את הקשר המיוחד שהיה לה עם הסבא שייצג את עולם הרוח היהודי (נקריא בפני התלמידים את הקטע הבא):

"סבי היה איש של ברכות. אלה נקבעו לפני דורות רבים על ידי רבנים גדולים וכל אחת מהן נחשבת לרגע של הכרה בקדושה הנכנסת לשגרת חיינו . . . סבי היה רב .. והוא אמר את כל הברכות פעמים רבות ביום, עם כל פעילות שגרתית ביותר...דומני שבצעירותי הייתי לכודה בין שתי השקפות עולם: זו של סבי המכירה בטבעו הקדוש של העולם, וזו של דודיי, דודותיי ובני דודייי שהייתה מבוססת רק על השכל והמדע … כיון שרציתי להצליח ולתרום לחברה, הדחקתי אותו ואת ילדותי אל קצה זכרוני. סבי נפטר כשהייתי בת שבע. עברו הרבה שנים עד שהצלחתי לקשר בין תפיסת העולם שלו לבין העבודה שלי כרופאה…"

[על פי 'ברכות סבי', רחל נעמי רמן עמ' 13].

נסו למצוא נקודות של דמיון בין תיאורה של רחל נעמי לבין התיאור המובא בשיר: נסו לזהות מהו עץ הכוכבים, מי הם האנשים הנראים כעומדים בניגוד לתפיסה של הסבא, וכן מהי העמדה של הנכדה ביחס לסבא כפי שעולה מקטע זה? [הכוכבים מזוהים עם הקדושה המצויה בתוך החיים, כך גם הברכות של הסב. העולם של הדודים ובני הדודים נראה כמנוגד לעולמו של הסבא, משום שהוא עוסק רק במוחשי ובניתן להשגה. בשלב מוקדם בחייה של הנכדה היא הדחיקה את זכרו של הסבא משום שגישתו נראתה לה בלתי נצרכת או מועילה. רק לאחר שנים הצליחה לחבר בין העולם המעשי שלה לבין 'עולם הכוכבים' שלו].

נשאל את התלמידים האם לדעתם קיים היום תחום עסקי בו נמכרים 'כוכבים', כלומר תכנים ערכיים [בוודאי: ישנם הרצאות ושיעורים בנושאים המצויים ברומו של עולם עבורם אנשים מוכנים לשלם כסף. כך גם ערבי שירה, סדנאות רוחניות ועוד.  מובן כי מצויים שם אנשים ספורים יותר ממספר האנשים בשוק. למעשה, גם המורה לספרות המלמד שיר זה משתייך לקבוצה המוכרת 'כוכבים'].

 

שאלת אתגר: מהי לדעתכם פרשנותו של מלחין השיר לתוכנו?

ניתן להשמיע את השיר מחדש והפעם לעמוד על טיבה של המנגינה שניתנה לשיר [למנגינה אופי קליל ומרחף, כך גם לקולה של אלברשטיין בשיר. במקום פזמון יש מין ניגון ללא מילים המעביר גם הוא תחושת שחרור ואף תלישות מסוימת. ייתכן וכך מבין המלחין את עולמו של הסבא- עולם משוחרר אך אולי גם תלוש במקצת].

---

 

כפי שראינו, מכירת 'כוכבים' אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה'סבא' ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.

אפשרות ראשונה:

מסחר בכוכבים:  נבקש מן התלמידים לשאול את הוריהם או לדלות מזכרונם רעיונות או משפטי חכמה שעברו מן הדור הקודם עשוי הדבר להיות פתגם, רעיון או דרך התנהגות. נבקש מן התלמידים ליצור פרסומת דרך שיר, ציור, סרטון קצר או כל דרך שיווקית אחרת המייצג קטע מחכמת החיים המצויה ב''עץ הכוכבים' של הסבא שלנו.

כדי לקבל מושג והשראה על 'רעיונות' מדור הסבא שאכן נמכרו בשוק, נחשוף את התלמידים לפרסומות רעיוניות מן הדורות שקדמו:

בכל אחת מן הפרסומות הללו, נעשה נסיון לשווק רעיון ['כוכב'] שאינו כלכלי בלבד.

1. אכילת לחם תוצרת הארץ בלבד.
2. עידוד השימוש בשפה העברית .
3. להתאמץ למען המדינה .
4. נחלק את הכתה לשלוש, כאשר כל חלק יעסוק בפרסומת אחרת.

כל קבוצה תצטרך להשיב:

• מהו הערך אותו מנסים לפרסם?
• מהם האמצעים הויזואלים האמורים לעורר את סקרנותו את הצרכן?
• מהי הנקודה המרכזית שאמורה לשכנע את ה'צרכנים' בכדאיות ה'מוצר'?

 

אפשרות נוספת/ חלופית:

התבוננות בעצי כוכבים מן הסביבה המוכרת.

נבקש מן התלמידים לחשוב על אנשים ממשפחתם [הורה, דוד, סבא], או אנשים שהם מכירים העוסקים לדעתם בעצי 'כוכבים': נבקש מן התלמידים לבחור דמות אחת ולצייר את עץ הכוכבים של דמות זו.

[ניתן לעשות שימוש בעיתונים וליצור קולאז'ים שונים של עצי כוכבים המורכבים מאותיות ואייקונים שונים במשולב].

בטרם יצירה נבקש מן התלמידים לברר לעצמם:

• ממה עשויים הכוכבים של הדמות?
• מה הם מבטאים?