תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > גדולי ישראל > לפגוש את הרב גץ זצ"ל

לפגוש את הרב גץ זצ"ל

רוני אלדד, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: גדולי ישראל
כיתה: ג - ד
נושא: הרב גץ

בשיעור שלפנינו נבקש לקבל ולספוג מעט ממידותיו של רב הכותל, הרב גץ זצ"ל. מתוך מפגש עם דמותו החמה, המאירה ומלאת האהבה לעם ישראל, לארץ ישראל, ולירושלים, שעולה מתוך ארבעה סיפורים נפלאים על אודותיו.

 

הכנה לקראת השיעור: בנספחי השיעור מופיעים ארבעה סיפורים. נדפיס 4 עותקים מכל סיפור. נקפל את הסיפורים המצולמים, נכניס אותם לשקית סנדביצ'ים ונעטוף כל שקית היטב בניילון נצמד. כשכל סיפור עטוף היטב (סה"כ 16 סיפורים), נכניס כל אחד מהם לכוס חד פעמית מלאה מים, ונקפיא למשך הלילה. (אם ניתן להשתמש במקפיא שבחדר המורים בבית הספר - מה טוב 😊 ).

 

נספר לתלמידים שהיום אנחנו הולכים לפגוש דמות מופלאה ויקרה מאין כמוה.

נשאל: איך אפשר לפגוש מישהו, לדעתכם? צריך שנסע אליו, או שיבוא אלינו, או שישנן עוד דרכים?

נפתח את השיחה ונעלה כיווני מפגש אפשריים (שיחת טלפון, התכתבות, דמיון, ועוד ועוד. )

אם מדובר באדם מוכר ומפורסם, ניתן אולי לקרוא עליו בויקיפדיה או בספרים שנכתבו עליו, או שכתב בעצמו...

נספר לתלמידים שבלימוד שלנו היו נפגוש אדם מיוחד במינו, בשם הרב גץ זצ"ל.

ניתן רקע קצרצר לקורות חייו: 

הרב מאיר יהודה גץ, נולד בתוניס לפני (כמעט) מאה שנה. הוא הוסמך לרב בגיל 19, וכשעלה ארצה, היה רב, מחנך, דיין, ראש ישיבה ולימים שימש גם כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים.

נעיר: הפרטים האלה אמנם חשובים ומעניינים, אך את המהות של דמותו, ואת הייחודיות שלו, קשה להרגיש מתוכם.  

אז מה עוד אפשר לעשות כשרוצים לפגוש דמות כזאת?

אחת האפשרויות הנפלאות לפגוש דרכן מישהו, היא לשמוע סיפורים עליו. במיוחד אם האדם שאנחנו מבקשים לפגוש כבר נפטר, (כמו במקרה שלנו) ,אך לא רק - סיפורי חיים, מעשים, תקוות, אמונות ואמירות של אנשים גדולים ואהובים מלמדים אותנו המון עליהם, ואנחנו יכולים להתקרב אליהם כך, בזכות ההקשבה וההתבוננות בקורות חייהם, ובחירותיהם.

 

נזמין את התלמידים לשמוע סיפורים על הרב גץ, בחברותות, אך נספר להם שיש בעיה כלשהי, שמונעת מהם לקרוא את הסיפור מיד..

ה"בעיה" :

נחלק לכל חברותא (2-3 תלמידים) כוס ובה סיפור קפוא.  נבקש מהם למצוא דרכים יצירתיות להגיע לסיפור, שנמצא בתוך גוש הקרח.

נקדיש לטובת העניין כמה דקות, בהן כל חברותא תתמודד עם אתגר החציבה/המסה/ שבירה וכו' של הקרח בעצמה.

אחרי שיצליחו, ולפני שיפנו לקריאת הסיפור שקבלו בגוש הקרח שלהם, נערוך סבב בין החברותות, בו יספרו באיזו שיטה הצליחו להגיע עד הסיפור...

נשבח אותם על הדרכים השונות והיצירתיות בהן התגברו על מכשול,

ונשאל

  • מה בעולם יכול לגבור על קור, לדעתכם?
  • איזה כוחות שאנחנו מכירים יכולים לפעול כדי לייצר חום?
  • האם אהבה, למשל, יכולה לייצר תחושה של חום?
  • באיזה מובן?

נפתח את השיחה מעט, נגע במשמעות של קרבה ואהבה ככח אמיתי בעולם, ונזמין אותם לפגוש אדם שחום ליבו, והאהבה הגדולה שבו המסה קרחים רבים , נראים ושאינם נראים.

נבקש מהם, במהלך קריאת הסיפור שקבלו, לתת תשומת לב יתירה לנקודות שבהן האהבה באה לידי ביטוי, ולסמן אותם אצלם.

 

מפגש עם הסיפור (הסיפורים מצורפים בהמשך בנספח):

כל חברותא תקרא את הסיפור שנפל בחלקה ותסמן בו את החלקים הנוגעים לאהבה.

 

כדי להבין לעומק מה המידה המסוימת עמה הם נפגשים בסיפור, נבקש מהם, אחרי הקריאה, לחשוב בעצמם:

  • מה מיוחד במעשה שמסופר לנו כאן?
  • האם המעשה מפתיע אתכם ?
  • מדוע?   
  • על איזו תכונה או מידה הוא מאיר, אצל הרב ?

 

נאסוף יחד את הדברים ונבקש לצייר דמות עגולה יחסית בצירוף ארבעת הסיפורים, והתובנות שעלו בעקבותיהם :

נבקש מארבע חברותות מתנדבות לספר על הסיפורים שקבלו (כל חברותא על סיפור אחר, כדי שנוכל לשמוע את  כולם). אחרי כל סיפור נבקש לשמוע מהתלמידים, מה הסיור מעורר בהם, מה ניתן ללמוד ממנו על הרב גץ ודמותו.

נתעכב על כל סיפור במבט מושהה, ונשאל על כל אחד מהם שאלות הבנה ועומק:

  • מה מפתיע בכך שהרב גץ שיחק עם הילדים כדורגל?
  • מה מעשה כזה מלמד אותנו עליו?
  • האם אתם מסכימים עם הבחירה של הרב לתת לתייר 300 דולר?
  • איזו תכונה בולטת כאן במובהק?
  • איך הייתם מרגישים לו הייתם גדלים בבית בו בכל ערב מתארחים ילדים אחרים, זרים, והבית פתוח לרווחה לכל מי שזקוק לכך?מזה כיף ,לדעתכם?
  • מה הייתם לומדים מכזה אורח חיים?מה המשמעות של האמירה של הרב "אשריי לי שזכיתי, ואוי לי שזכיתי? ....". אלו מידות עולות מאמירה כה חזקה ומורכבת?

במהלך השיחה, נכתוב את המילים המשמעותיות שיאמרו התלמידים על הלוח.

נדגיש במיוחד את נוכחותה של האהבה: לעם ישראל, ארץ ישראל, ירושלים, ומקום המקדש, כגורם מכריע בדמותו.

 

 

אחרי שנשמע את ארבעת הסיפורים, ונצבור מבט קצת יותר מעמיק על כל אחד מהם בנפרד, נבקש מהתלמידים לחזור לחברותות, ולעבוד יחד על המשימה הבאה:

 

נניח במרכז הכתה חומרים שונים: (פלסטלינה, עפרונות, ניירות צבעוניים, גזרי עיתון, ועוד ועוד). נקרא יחד את המילים שכתבנו על הלוח אגב הדיון בסיפורים. נבקש מכל חברותא לנסות ליצור באיזשהו אופן, בעזרת החומרים שהנחנו במרכז הכתה, את הדמות שלדעתם עולה ומצטיירת מהמפגש עם הסיפורים.

זאת יכולה להיות דמות אנושית, או מופשטת, העיקר שתהיה משמעות לבחירות שלהם במהלך העבודה, וביטוי אמיתי לדמותו המיוחדת והנפלאה של הרב גץ .

 

בסוף השיעור, נערבב את כל הדמויות שנוצרו בחברותות, ונחלק לכל חברותא דמות שנוצרה בחברותא אחרת.

נבקש מתלמידים להתבונן ביצירה שקבלו, ולנסות להבין מה הם רואים בה.

כל חברותא תתבקש לספר מעט על היצירה שקבלה. לאחר מכן, החברותא שיצרה את הדמות הזו תתבקש לדייק ולהסביר מה היה בדעתם לעשות, ואיזה חלק מדמותו המופלאה של הרב גץ בחרו להדגיש במלאכה שלהם. 

 

נסכם את המסע שלנו בעקבות הרב גץ.

נאחל לתלמידים שכמו שהימסו את הקרח במסירות רבה, כך נשאב אהבה וחום והשראה מדמותו של הרב, ונזכה להמיס, לקרב ולפתוח לבבות ושערים בעזרתם.

 

נספחים:

סיפורים נבחרים מתוך הספר 'רב הכותל' בעריכת שמחה רז (הוצאת 'קול מבשר'):

 

סיפור 1:

בן 22 נתמנה  הרב גץ לכהן כרבה של העיירה סוק-אל-ארבע בתוניס.
עד הגיעו לאותה קהילה לא היה בה תלמוד תורה, וכשרצה להתחיל ללמד את הילדים, אמרו לו שאינם רוצים ללמוד.
שאלם הרב: אז מה אתם רוצים לעשות?
ענו לו: לשחק כדורגל.
"בסדר גמור" השיב הרב, "חכו לי מעט". רץ לביתו ושב לאחר כמה דקות כשהוא לבוש בגדי ספורט ואמר: "בואו נשחק יחדיו". הילדים התלהבו מהרב הצעיר, ולאחר המשחק הם כבר רצו ללמוד אתו תורה.

 

סיפור 2:

קשה לתאר את כל החסדים והטובות שעשה הרב גץ בהיותו רב הכותל. אל הכותל מגיעים כולם, והוא בעיניו הפיקחות היה רואה את סבלם ומסייע כמידת יכולתו. פעמים רבות הגיעו לכותל מסכנים ושבורי לב, והרב היה מעודדם ומדריכם, ופעמים רבות שהכניסם לביתו, והרבנית היתה מכינה להם מעדנים תוניסאיים.
הרב הקפיד על נקיון הכותל, וכשהיה רואה לכלוך, היה מתכופף להרימו. 
חשוב היה לו מאוד, שכל אדם שיבוא לכותל המערבי ירגיש התעלות וקרבת אלוקים. 
פעם נכנס אצל הרב תייר מצרפת, ועל ראשו כיפת קרטון, והוא בוכה. בצרפתית אמר לרב: גנבו לי בכותל שלוש מאות דולר ואין לי כסף לחזור לצרפת. הרגיעו הרב ואמר: יהודי יקר, לא ייתכן שבכותל יגנבו לך, אולי איבדת את הכסף במקום אחר. ותוך כדי דיבור הוציא ממגרת החסד שלו סכום של 300 דולר, הושיט לתייר והוסיף: "קח וה' יעזור לך, צאתך לשלום, ואל תשכח את הכותל".
לאחר מכן הסביר לתלמידיו, כי לא רצה שאותו תייר יצא בהרגשה רעה מהכותל, ויתרחק מתוך כך מהיהדות ומארץ ישראל.

 

סיפור 3:

אחד עשר ילדים היו למשפחת גץ. הרבנית אסתר הייתה עסוקה תמיד בבישול, אפייה וכביסה. למרות זאת ביתה היה פתוח לרווחה. מעדנים תוניסאיים מילאו את שולחנה, וכל הנכנס רעב לבית הרב יצא שבע. לכולם בישלה: לטרקטוריסטים שעבדו בשדות, לקציני צבא שאכלו על שולחנם, לתלמידים שהגיעו לאחר הלימודים ולחברי המושב שבאו להתיעץ  אם הרב. האנשים בצפון  ידעו שכל הזקוק לבית חם, לארוחה טובה ולאוזן קשבת, עליו לבוא לבית הרב.

בבית היו 11 ילדים וחדר לבנים וחדר לבנות. על פי מספר המיטות שהוצעו בלילה ידעו הילדים יגיעו ילדים לביתם וכמה. וסימן נוסף היה להם: על פי מספר הכריכים שהאם הכינה בלילה ליום המחרת, ידעו אם יתווספו באישון לילה עוד ילדים למשפחתם...

 

סיפור 4:

כששמע הרב שבנו נפל במלחמה לשחרור ירושלים  קרע קריעה בבגדיו ואמר בדמעות: "צריך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה."

בהגיעו הביתה ראו  את בגדו קרוע, והבינו שאבנר נפל. קולות בכי וזעקות פרצו  ומלאו את   הבית ואת  היישוב. בסתר בכה הרב וכאב, אך כלפי חוץ התאפק וחיזק את  המשפחה ואת המנחמים, ואמר להם כמה גדולה היא מצוות קידוש ה' שאבנר נפל על קידוש ה'..

על כך אמר הרב: "אשרי לי שזכיתי, ואוי לי שזכיתי, שבני נפל על שחרור ירושלים".

 

חדש באתר

מספרים בפיוט- הלל בארובה
סיפורו של הלל מזמן אותנו לשיח על התמדה, ועל לימוד תורה בימים של קור וחורף

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן