שיר העמק/ נ.אלתרמן

רקע למורה:

שיר העמק הוא שיר שנכתב 'בהזמנה' עבור סרט תעמולה עברי בשנות השלושים של המאה העשרים ['לחיים חדשים'] ע"י אחד מגדולי המשוררים העבריים של המאה העשרים, נתן אלתרמן.

שיר העמק, המוכר כשיר שבח והלל לעמק ולעבודת הכפיים של אנשי העלייה השלישית, מספר מבעד לשורותיו דווקא על הקושי וחוסר הוודאות של אנשי העמק בתקופה זו (1935). השיר מתואר מנקודת מבטו של האיש החזק בהתיישבות, השומר,  המזמר לעמק יזרעאל 'שיר ערש' ('נומה עמק') ומבקש להרגיע אותו לקראת שנת הלילה, כאשר למעשה עליו להתמודד בו זמנית עם חששותיו הוא. שיר זה, אשר רקעו הוא הלילה הדומם, מתאר את חוסר הוודאות בו נמצא העמק, השומר, והמפעל הציוני בכללו, ומתכתב עם אחת מנבואותיו הסתומות והחתומות של ישעיהו הנביא "שומר מה מלילה, שומר מה מליל". התנפצות דממת העמק בבית השלישי של השיר, בית אשר הושמט בגרסא הקולנועית, חושף את השבריריות של הביטחון אותו משדר השומר, כמו של כל אדם באשר הוא.

מהלך ההפנמה יבקש לנגוע, ולו במעט בנקודות בהם אנו מבקשים לעטות ארשת של ביטחון מדומה, על היתרונות והחסרונות שבדבר.

מטרות השיעור:

1. עמידה על שבריריותו של הקיום האנושי, וחוסר היכולת של האדם להחזיק באופן מוחלט את מה שברשותו.
2. לשוחח על המקום של העמדת פנים של עצמה ושליטה, כאשר אתה חש חולשה וחוסר וודאות. האם זה רק זיוף? האם יש בזה חשיבות?

מטרות משנה:

1. להכיר את מורכבות שירתו של נתן אלתרמן: גלו וסמוי, היכרותו המעמיקה עם המקורות היהודיים.
2. לעמוד על מצבו השברירי של היישוב היהודי טרם קום המדינה.

מהלך השיעור:

חשוב לא לגלות לתלמידים את שם היצירה לפני תרגיל זה.

אציג בפניכם שורת פתיחה של שיר עברי שנכתב לפני שנים, ונסו לזהות מהו נושא השיר: [את התשובה שלנו נשאיר עד אחרי שמיעת השיר].

"באה מנוחה ליגע, ומרגוע לעמל"

• שיר  לחופש הגדול.
• שיר ליום השבת.
• שיר ערש לפני השינה.
• פרסומת לבית מלון.

כאשר הטקסט יהיה מונח בפני התלמידים, נשמיע ביצוע של השיר "שיר העמק" [יש ביצועים רבים לשיר זה, אך אלה הקולעים למטרת שיעור זה הנם הביצועים של הזמרת עפרה חזה או של 'הפרברים'- מופיעים ביוטיוב].

שיר העמק

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, 
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?...

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?...

בטרם נעמיק בשיר, נבקש מן התלמידים לכתוב שיר קצר בן ארבע- חמש שורות, המתמצת את הרעיון המרכזי שבשיר אשר זה עתה שמעו [באמצעות הפעלה זו יעמדו התלמידים בהמשך על ההבדל בין קליטה ראשונית לבין העמקה בתוכן].

מטרה: להביא את התלמידים להכיר בכך כי למרות שהשיר הם מילותיו של שומר/י העמק האמיצים, הם מבטאים בו זמנית חשש מחוסר הוודאות הסובב אותם, חוסר וודאות אשר הלילה הוא נציגו המובהק.

המתודה: נאפשר לתלמידים ללבוש את כובע הבלש או החוקר ונציג בפניהם מספר שאלות, כאשר יידרשו להביא ראיות מתוך השיר: [התשובות בסוגריים].

• מהו הזמן בו אותו מזמר אנונימי שר את שירו? [מה לילה מליל, לילה חיוור משתרע].
• באיזה סוג שיר מדובר? שיר לריקודים, שירה בציבור, שיר ערש? מנין לנו זאת? ['לילה'  'נומה עמק'... ניתן לדבר על האמצעי הספרותי של 'האנשה'- ייחוס תכונות אנושיות לעמק].
• מה פירוש הפזמון: מה, מה לילה מליל? [מה שונה לילה זה מכל לילה אחר], איזו אווירה נוצרת ע"י הכפלת השאלה "מה"? [חוסר וודאות]. מה מבטאת ה'דממה ביזרעאל'? [לכאורה, רוגע, אולם היא תתחלף עד מהרה ב'קול זעקה', ומכאן שהדממה היא השקט שלפני הסערה, וגם היא מעוררת חשד].
• מיהו השר את השיר, ומה הן תחושותיו? לצורך כך יש לחפש רמזים בשיר: [ להלן הרמזים: א. אנו לך משמרת. ב. 'זוהי ארצי ושדותיה' – כמובן שארץ ישראל של אותה התקופה כללה הרבה יותר מזה, אך היא מבטאת את המרחב הצר של שומרי העמק. ב. מיהו השואל את עצמו 'מי ירה ומי זה שם נפל?' ג. יש לשלוח את התלמידים לחפש במקור הפזמון: ספר ישעיה פרק כא: (יא) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל: (יב) אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ: פסוקים אלו הם מן הסתומים במקרא, אולם ניתן לזהות בבירור מיהי הדמות המסתתרת בהם: השומר. לדעת המפרשים כולם מדובר בפסוקים שמסתתרת בהם חרדה: מה יש בלילה הזה? 'דומה' מתהפך אצל אלתרמן ל'דממה'].
• כיצד הבית השלישי מחזק את תחושת חוסר הוודאות של שומע השיר? [אופל, צל אל צל, זעקה, מי? ומי?].

לאחר ניתוח זה, נבקש מן התלמידים פעם נוספת לכתוב שיר קצר בארבע חמש שורות המתמצת את השיר כולו [כדאי להשתמש בתודה זו כהשוואה לשיר הקצר שנכתב לפני הלימוד].

נבקש ממספר תלמידים לקרוא את השיר הראשון והשני שכתבו, ונבקש מחבריהם לציין את ההבדלים הבולטים בין השניים.

• מדוע השומר איננו מביע את חששותיו בגלוי, ואנו נאלצים להבין אותן 'מבין השורות'? [העמידה על המשמר יש בה אחריות כבידה, וכמו הורה המרגיע את ילדו 'נומה עמק', הוא נוטה להסתיר מילדו ולעתים גם מעצמו את המצב השברירי בו הוא באמת מצוי].
• איך אתה היית כותב- אילו היה עליך לכתוב שיר שבח לעמק יזרעאל, איזו שעה ביום הייתה לדעתך היפה ביותר לעשות זאת? מדוע בחר המשורר לשיר אודות עמק יזרעאל  דווקא מן הזווית האפילה של השומר בלילה?
• [אלתרמן מתאר את המצב של חוסר ביטחון ששרר לפני קום המדינה. השלטון העיקרי מצוי בידיו של המנדט הבריטי, והיוזמה- בידיהם של הפורעים הערבים. אמנם עמק יזרעאל זוכה לתחייה ע"י בני הקיבוצים, אולם המצב רחוק מלהיות מרגיע ומניח את הדעת].

נראה קטע קצר מתוך הסרט 'לחיים חדשים' המתאר את בני הקיבוץ בחדר האוכל מזמרים חלק מן השיר [כשלוש וחצי דקות]:

כאן באופן מודע הוסר הבית השלישי מן השיר והאווירה בחדר האוכל אופטימית ועליזה, כמו גם הקטעים הקצרים שאחריו המתארים את אנשי העמל מפזמים לעצמם את השיר במהלך עבודתם.

הסרט אשר מתוכו נלקח הקטע הנו סרט תעמולה שנעשה ע"י אנשי היישוב היהודי במטרה לעודד עלייה בשנות השלושים.

נשאל את התלמידים:

1. מדוע הוסר הבית השלישי מן השיר, ואיזה רושם הדבר אמור לתת לצופה? [ברגע שמוסר החלק ה'קשה' של השיר,  מתקבל שיר שיש בו עליזות וטשטוש של הקושי המסתתר.
2. מדוע הבמאית בחרה להסתיר את המרכיב הקשה שבשיר? [המטרה היא לעודד עלייה, ואף אחד לא רוצה להיפגש עם הקושי. צריך להציג חזות של 'הכל בסדר'].
3. מתי גם אני באופן אישי נוטה להציג מצג שווא של מצבי האמיתי? [פייסבוק  וכו'].

נניח בפני התלמידים ציורים של מספר אימוג'ים [מצורף]. נבקש מכל תלמיד לבחור אימוג'י אחד בו הוא השתמש בעבר ולצייר אותו, כאשר זה עמד בניגוד למה שהרגיש באותו הרגע. [ניתן לעמוד על כך שאימוג'ים רבים משקפים חוסר מורכבות, אלא רגש אחד בלבד שממילא לא מעביר את התמונה השלמה]. נכתוב מתחת לאימוג'י שתי שורות: שורה אחת תתאר את הטקסט שאני שולח, ושנייה את ההרגשה האמיתית שלי באותו הרגע. 

מדוע העדפתי להעמיד פנים? האם יש מצבים בהם הדבר משרת אותי והדבר ראוי? האם יש זמנים שדווקא חוסר היכולת שלי לבטא חולשה עשוי גם לפגוע בי?

הרחבה:

מנוחת העמל החילונית לעומת מנוחת השבת הדתית.

נראה כי אלתרמן מבקש לעמת בין מנוחת העמל המתבטאת בסוף יומו של עבודה מפרכת בעמק, לבין מנוחת השבת המזוהה עם המן היורד משמים [כך בשמות טז', כח'-לו'].

'באה מנוחה ליגע', אינה אלא לשונו של רש"י בבראשית ב' ב': באה שבת, באה מנוחה [אין זו לשון המדרש שלפנינו...].

'טל מלמטה ולבנה מעל'- כך בשירו של אלתרמן נעטפים שדות התבואה של עמק יזרעאל, לעומת המן [הלבן]: "כתיב ותעל שכבת הטל וכתיב וברדת הטל טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בקופסא" (ילקוט שמעוני שמות - פרק טז - רמז רס).

אנו לך משמרת - בשונה מן המן היורד משמים  ומושם בצנצנת ל'משמרת' [שמות סוף פרק טז'], אנו אלה השומרים בגופינו על מזון הארץ.

דא עקא, השומר האנושי, בשונה מישראל במדבר הנתונים לשמירה האלקית, מצוי בחשש מתמיד, ואינו זוכה למנוחה הקלאסית המאפיינת את שומרי השבת.

הויכוח בנוגע לבית השלישי של השיר

יש הטוענים באתרים שונים [ראה הפורום לשירת אלתרמן] שהבית השלישי הוא תוספת מאוחרת, ונוסף ע"י אלתרמן בתגובה להירצחו של השומר משה רוזנפלד סמוך להר הגלבוע בקיץ 1935. תיאוריה זו נראית מופרכת שכן ביצועים של השיר על כל שלושת בתיו הושמעו בחו"ל במהלך 1935 [נראה שעוד לפני נפילתו של משה רוזנפלד]. עדויות יש מפי שחקנים בסרט שהבית השלישי הושמט מן השיר.

מעבר לכך, השיר הופך דו-ממדי עד מאד ללא הבית השלישי, דבר שאינו מאפיין את שירת אלתרמן.

לעיון נוסף ראה מאמר בעיתון מקור ראשון: דממה ביזרעאל, סיפורו של זמר-עברי.