ארץ ישראל / אריק איינשטיין

רקע למורה:

שיר זה נושא קווי דמיון מובהקים ל'שיר העמק' של נתן אלתרמן, ונכתב ע"י זמר שהכיר היטב יצירה זו. יש מקום ללמד יצירה זו אחרי 'שיר העמק' ואף להשוות בין שתי היצירות, אף שאין הכרח לכך.

בשיר זה על שלושת חלקיו מתבהר באופן חד המעבר בין חלום, מציאות ואכזבה בהקשר למפעל הציוני בכללו. עם זאת, המשורר אינו מציין בדיוק מה מקור צערו, וניתן לעמוד דרך כך על הפער התמידי הקיים בין שאיפותיו וחלומותיו של האדם לבין התממשותם הארצית. התלמיד יעמוד על פער זה, ויבין כי האדם, מעצם מהותו נקרא להתקדם כל הזמן לעבר היעד הבא, ולא לקוות לנקודת זמן בה יוכל להרשות לעצמו לחדול מהתקדמות [1].

 

מטרות השיעור:

מטרות עיקריות:

1.  להפגיש את התלמידים עם הפער בין החלום והכיסופים לבין הצמצום של ההגשמה, כמו גם לרגש האכזבה העשוי להתלוות לכך.
2. לנסות להבין מצבים בהם אני תולה את יהבי ביעדים אשר יבטיחו לי אושר, ואת הבעייתיות בסימון יעד סופי, נשגב ככל שיהא, בו יתגשמו כל משאלותיי.
3. 'מוסיף והולך'- האדם מצד נשמתו הבלתי מוגבלת, אינו יכול להישאר על מצב אחד, גבוה ככל שיהיה, ומשום כך- כל יעד שיציב לעצמו, עתיד למצות את עצמו משך הזמן. מסיבה זו, האדם נקרא להוסיף יעדים נוספים וגבוהים יותר במהלך חייו.

מטרות משניות:

1. היכרות עם יצירתו של אריק איינשטיין.
2. [במידה ונלמד בזיקה עם 'שיר העמק']: לעמוד על השפעות גומלין בין יצירות בתרבות העברית.
3. היבט אקטואלי [במידה והכתה בשלה לכך]- לעמוד על הצורך בקביעת יעדים נוספים עבור העם היהודי משעה שהגשים את חזון ההיאחזות בארץ ישראל.

 

מהלך השיעור:

לפתוח בשאלה לתלמידים: האם למישהו הייתה חוויה, אפילו חוויית ילדות מוקדמת, בה הוא ממש קיווה שמשהו יקרה, אך משעה שהדבר התממש, הדבר הביא בסופו של דבר אכזבה? [דיון קצר].

נשמיע את השיר 'ארץ ישראל' של אריק איינשטיין לתלמידים כאשר בפניהם יהיה מונח השיר  ללא שתי שורותיו האחרונות , ונקפיד לעצור את השמעתו  שתי שורות לפני סופו [לא נשמיע את המילים 'למה זה אני עצוב כל כך ארץ ישראל'].

 

ארץ ישראל

מילים: אריק איינשטיין/ לחן: שמוליק קראוס

בית לך בניתי שם בחול

ארץ ישראל

שרתי שיר יפה על ים כחול

ארץ ישראל

מה מליל, הו, שומר מה מליל

מה מליל.

 

ערב שוב נוטה על הגולן

ארץ ישראל

שם חייל צעיר אורב דומם

ארץ ישראל

מה מליל, הו, שומר מה מליל

מה מליל.

 

כמה שאני אוהב אותך

ארץ ישראל

למה זה אני עצוב כל כך

ארץ ישראל

מה מליל, הו, שומר מה מליל

מה מליל.

 

נבקש מן התלמידים לכתוב את שתי השורות האחרונות של השיר כפי שנראה להם מתבקש ממהלך השיר כולו, ונאפשר למספר תלמידים להקריא את הצעותיהם.

לאחר מכן נשמיע את השיר פעם נוספת, ונבקש מהם להקשיב היטב לשורות החותמות את השיר.

 נבקש מן התלמידים לנסות ולהסביר את העצבות המלווה את חתימת השיר.

 

המטרה היא להוליך את התלמידים להבנה שמדובר בשיר אהבה לארץ ישראל, הנושא בתוכו גם כאב של אכזבה מכך שהגשמת חלום השיבה לארץ איננה ממלאת את כל הכיסופים והמאוויים.

עבודת בילוש של השיר [בשלב ראשון (4-1), ללא עיסוק בפזמון החוזר, שהנו סבוך יותר]:

1. למי מושר שיר זה? [ארץ ישראל, החלום של ארץ ישראל].
2. באיזה סוג שיר מדובר? [להציע אפשרויות: שיר אהבה, שיר געגועים, שיר ערש, קינה וכו'].
3. מדוע המחבר מזכיר את הערב היורד על הגולן ואת השומר האורב שם דומם? איזו אוירה הוא מבקש ליצור? [אוירה של קושי מסוים, ערב יורד, עדיין יש צורך בשמירה של אנשים צעירים].
4. מהו הקשר בין שלושת הבתים של השיר? [בית א- אידיאל, פנטזיה. בית ב- המציאות. שמירה על הגולן, עת ערב. ג- העצבות היורדת על המשורר].
5. א. מהו פשר הפזמון 'מה מליל, הו, שומר מה מליל'? [מתבסס על פסוקים בספר ישעיהו פרק כא' (יא) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל: שכוונתו לפי מרבית המפרשים פנייה של אנשים מודאגים אל השומר שיסביר מה צופן בתוכו הלילה]. ב. איזו אווירה מוסיף הלילה לשיר זה? [חשיכה וחוסר וודאות]. ג. לאיזה שומר פונה המשורר? [אפשר להציע שמדובר בחייל הצעיר השוכב דומם, המהווה לבו של השיר גם מבחינה טקסטואלית].
6. היכן לדעתך מצוי המשורר בשעת כתיבת שורות אלה? [אפשר להציע, לדעתי כי המשורר הוא השומר האורב דומם בגולן. אולי הוא אביו של החייל המצוי בביתו וחושב בדאגה על בנו].

 

במידה והשיר נלמד אחרי שיר העמק ובזיקה אליו, אפשר להמשיך לשאלות הבאות:

השוואה:

1. מי הוא מושא השיר ב'שיר העמק' ומי ב'ארץ ישראל'? [עמק יזרעאל, לעומת ארץ ישראל].
2. אלו נקודות דמיון ניתן למצוא בין שני השירים? [שומר, רקע לילי (לילה חיור משתרע/ ערב שוב יורד על הגולן. מה לילה מליל/ מה מליל?), דממה (דממה ביזרעאל/ אורב דומם), אהבה לארץ (תבורך ארצי ותהולל/ כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל), רגשות מעורבים].
3. שיר העמק נכתב בשנת 1934/5, 'ארץ ישראל' נכתב בשנת 1978. מהו ההבדל במצב הביטחוני של העם היהודי בארץ ישראל בין שני השירים, וכיצד הוא משתקף בשיר? ['שיר העמק' הוא שיר של איש ההגנה המגן על חבל ארץ בודד, תחת שלטון בריטי והתגרות ערבית. 'ארץ ישראל' נוגע לחייל צה"ל הנמצא בגבולותיה החדשים והרחבים של הארץ].
4. מהו ההבדל ברגש אותו מביעים המשוררים בשני השירים? [ב'שיר העמק' מדובר בדאגה ובחשש, ב'ארץ ישראל' מדובר בעצבות].

 

נביא את התלמידים להכיר בתהליך התקווה, ההגשמה והאכזבה מתוך חייהם האישיים ולהתמודדות עם מצב זה.

נקריא/ נספר  סיפור של אדם החי כיום אשר חווה תהליך זה בעצמה רבה: [הקטע מתוך הספר 'אושר ואושר' המתאר את התקווה לאושר מתוך זכייה באליפות הארץ בענף ספורט כלשהו. הקראת קטע זה עשויה להעשיר את שלב ההפנמה, אך במידה והזמן אינו מאפשר זאת ניתן חדלג ישירות להפעלה התיאטרלית].

שאלת האושר/ ד"ר טל בן שחר [מתוך באושר ובאושר פרק א']

כשהייתי בן שש־עשרה זכיתי באליפות הסקווש של ישראל. האירוע הזה מיקד וחידד את נושא האושר בחיי.

במשך שנים האמנתי שהזכייה בתואר תסב לי אושר ותפיג את תחושת הריקנות שליוותה אותי חלק ניכר מהזמן. במהלך חמש השנים שהתאמנתי לקראת האירוע הרגשתי שחסר בחיי משהו חשוב - משהו שכל הקילומטרים שרצתי, כל המשקולות שהרמתי, כל נאומי המוטיבציה העצמית שהשמעתי לעצמי שוב ושוב במוחי, לא סיפקו לי. אבל האמנתי שזו רק שאלה של זמן עד אשר ימצא ״המשהו החסר״ את דרכו אל חיי. בעיקרו של דבר נראה לי ברור שהמאמצים הנפשיים והגופניים נחוצים לזכייה באליפות. הזכייה באליפות הייתה נחוצה לי כדי שתהיה לי תחושה של הגשמה עצמית. ההגשמה העצמית נחוצה לאושר. לפי ההיגיון הזה פעלתי.

ולמען האמת, כשזכיתי באליפות ישראל, לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה, והייתי מאושר מעל ומעבר לכל דמיון. אחרי התחרות האחרונה יצאתי עם משפחתי ועם ידידים לחגוג בצוותא. הייתי בטוח שהאמונה שליוותה אותי במרוצת חמש שנות הכנה - שהזכייה בתואר תביא לי את האושר - היתה מוצדקת; שהמאמצים הקשים, הקושי הגופני והרגשי, השתלמו.

אחרי ליל חגיגת הניצחון הלכתי לחדרי. ישבתי על המיטה ורציתי להתענג עוד פעם אחת לפני שאני הולך לישון, על תחושת האושר העילאי. פתאום, בלי כל התראה, פגה השמחה שהסבה לי התגשמות פסגת מאוויי, ותחושת הריקנות שבה. הייתי מבולבל ונפחד. דמעות השמחה שהזלתי רק לפני כמה שעות התחלפו בדמעות של מצוקה ואוזלת יד. מפני שאם אני לא מאושר עכשיו, כשהכול לכאורה נפלא, איזה סיכוי יש לי להישאר מאושר לאורך זמן?

ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מרגיש את הירידה הזמנית אחרי השיא המדהים. אך גם בחלוף הימים והחודשים לא הרגשתי שאני מאושר יותר. למעשה נעשיתי נואש יותר, כי התחלתי להבין שהחלפת המטרה במטרה אחרת - זכייה באליפות העולם, נניח - היא כשלעצמה לא תביא לי אושר. לא ידעתי אילו צעדים הגיוניים עלי לנקוט מכאן ואילך.

 

נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה/ארבעה תלמידים ונבקש מהם להמחיז הצגה קצרה בשלוש מערכות המבוססת על סיפור שקרה לאחד מן התלמידים [מעשים שבכל יום - החל מרכישת טאבלט ועד ביקור בחו"ל], או המתארת את תחושותיו של כותב השיר, או זו המתוארת בקטע שזה עתה קראנו: [תלמיד אחד עשוי להיות מבקש המשאלה, השני  מגשים המשאלה, והשלישי – חבר המקשיב לתהליך העובר על בעל המשאלה. דמות נוספת עשויה להיות המשאלה עצמה].

• המשאלה שאני מקווה שתתגשם: 'אילו רק היה לי...'
• התגשמות המשאלה, 'יש!! יש לי.
• החסרון הנלווה למשאלה שהתגשמה והתסכול הנלווה לכך.

 

• לאחר ההפעלה נשאל את התלמידים מהו לדעתם הפתרון לתסכול הנלווה למשאלה שאינה ממלאת את כל השאיפות?
• האם הם חושבים שדווקא בגלל שמדובר במטרה ארצית כמו זכייה אולימפית אדם עשוי להגיע לתחושת מיצוי, או שמא גם אדם החותר ליעד ערכי כמו לימוד תורה, יישוב הארץ  או עשיית חסד יכול להוביל את האדם למקום דומה? [ייתכן ובתחומים רוחניים שאינם תחרותיים, קיימת הכרה בכך שאדם לא יכול לעצור במקום ולנוח על 'זרי הדפנה'- מושג הלקוח מתחום התחרות].
• נפגיש את התלמידים עם דברי השפת אמת העוסקים בעניין ההליכה לארץ ישראל [פרשת לך לך, תרנ"ו]: "לך לך מארצך. כי אדם נקרא מהלך וצריך לעולם לילך ממדריגה למדריגה ולצאת מן ההרגל והטבע ואפילו כשזוכין לאיזה מדריגה בעבודת הבורא ית' מ"מ גם בזה ההרגל נעשה טבע שני. ולכן צריכין בכל עת לחדש דרכים בעבודת ה' בנפשו . . .".
• נבקש מן התלמידים להסביר מדוע לדעת השפת אמת אדם מוכרח להתמיד בהליכה, גם כאשר הוא מגיע להישגים רוחניים, ומהי הסכנה בהתקבעות בהישג חד פעמי.
• למתקדמים - כיצד ניתן לתרגם תובנה זו להקשר הלאומי הרחב של ארץ ישראל, עכשיו שהיא בידינו.

 

אפשרויות העמקה והשוואה נוספות:

1. השוואה לשיר של שאול טשרניחובסקי בו מתבטא הפער בין החלום והתסכול מאופן מימושו.
2. השוואה לשירי שומרים אחרים מתקופה קרובה ורחוקה.

 

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ / שאול טשרניחובסקי

 

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ – – –

אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,

אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

 

אוֹמְרִים:

יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,

שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת

צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

 

אֶרֶץ –

בָּהּ יִתְקַיֵּם

כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה –

אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ?

אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?

 נִכְנַס

כָּל הַנִּכְנָס,

פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ,

פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם –

וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ.

 

אַיָּם:

אוֹתָהּ אֶרֶץ,

כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?

מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ

יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

 

כְּבָר

עָבַרְנוּ כַמָּה

מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים,

כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה,

כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים.

 

כֵּיצַד

זֶה תָעִינוּ?

טֶרֶם הוּנַח לָנוּ?

אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ,

אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ.

 

אוּלַי – – –

כְּבָר אֵינֶנָּהּ?

וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ!

דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ

אֲדֹ-נָי לֹא צִוָּה – – –

 

זוהי הגרסא הראשונה לשיר [הפחות אופטימית] ויש לה גם גרסא שניה שכתב המשורר באופן אופטימי יותר. מהו ההבדל בגישה הנפשית של המשוררים כלפי ארץ ישראל בשיר של איינשטיין לעומת גישתו של טשרניחובסקי?

 

השוואה לשירי שומרים אחרים:

 

שיר השומר/ 1938

מילים: עמנואל לין (לינקובסקי) כתיבה: 1938

לחן: בנימין עומר (חתולי) הלחנה: 1939

 

מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה,

עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים,

אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל,

הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

 

חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן

גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן,

מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?

רוּחַ מִיָּם הָמָה,

בֵּין שִׁבֳּלֵי קָמָה,

מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?

 

סַהַר עָלָה מִן הֶהָרִים

הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֶל

אֵי שָׁם נוּגוֹת הַתַּן מְיַלֵּל

הוֹ, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

 

חֲלִיל רוֹעִים...

 

הדמיון לשיר של איינשטיין ברור, ונראה שגם כאן קיימת התכתבות בין השירים:

גם כאן קיים הניגוד בין שקט ושלווה, לבין התן המיילל נוגות.

 

שיר נוסף:

 

שומר החומות/ 1977

מילים: דן אלמגור

לחן: בני נגרי

 

אני עומד על החומה

עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה

מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב

אני עולה לכאן תמיד סתם להביט

אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד

אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.

 

כן, כן, מי חלם אז בכיתה

כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים

הפקדתי שומרים

שיום אגיע ואהיה אחד מהם

שיום אגיע ואהיה אחד מהם

שיום אגיע ואהיה אחד מהם.

 

אני עומד על החומה

עומד מקשיב אל הקולות

קולות השוק והמהומה

קריאות רוכלים ועגלות

הנה הוא קול המואזין

הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין

אם אין שום נפץ של רימון

אם אין שום נפץ של רימון.

 

כן, כן, מי חלם...

 

אני עומד על החומה

רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה

שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו

שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו

לא נזדקק עוד לשומרים

לא נזדקק עוד לשומרים.

 

כן, כן, מי חלם...

 

מהו ההבדל בגישה של כותב שיר זה, לבין גישתו של איינשטיין?

---

[1] זהו הכיוון המוצע בשיעור זה, אם כי לחלופין ניתן ללמד את השיר בהקשר לעובדה שהאידיאל של 'הגעה אל המנוחה והנחלה' לה קיווה המשורר טרם התמשש, ומתוך כך לעסוק בטיבם של משאלות שלא נתגשמו עד תום.