הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהדרך שירו היפהפה של נתן יונתן, נביט יחד אחר פעימות הסוף וההתחלה המלוות אותנו בכל, ונתעכב על הדפוס המעגלי הזה שכולנו נתונים בו, ועל העומק שבביטוי "נתחיל מחדש" שמתאר את הנקודה המיוחדת שבה אנחנו עומדים כעת, בפתח השנה.
מהו הזמן?
נתחיל בתרגיל קצר. נחלק חוטים כלשהם לתלמידים, ניירות ודבק, ונשאל את התלמידים:
אם הייתם צריכים להמחיש איך נראה הזמן בעזרת החוט הזה, איך הייתם ממחישים אותו? נסו לדמיין שאתם מסבירים את המושג הזה לאדם שנתקל בו לראשונה.
נקדיש זמן למחשבה, ואז ליצירת ההדגמות השונות על גבי הניירות שקבלו.
נתבונן בהצעות שיצרו התלמידים ונתעכב על סוגים שונים של הבנת המושג זמן, מתוך מה שיצרו (לינארי, ספיראלי, מעגלי, וכן הלאה. הרחבה למורה על כך, בנספחים). נבקש הסברים מהתלמידים ליצירותיהם, ונתייחס גם להצעות חדשניות ומקוריות של תפיסת זמן, כמובן. נפתח את הנקודה ונאמר, שאפשר לחוות זמן באופנים רבים ומגוונים, וכל צורה כזאת נושאת משמעויות ותובנות אחרות על המציאות, ומשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו נעים בתוכה.
מפגש ראשון עם הטקסט:
נחלק לתלמידים את מילות השיר ונאזין לו בביצועו של צביקה פיק. ננחה את התלמידים לסמן בעיגול את כל הדברים שמונה המשורר כ"מתחילים מחדש".
נבקש מכל תלמיד המעוניין בכך למנות דבר אחד מתוך הדברים שסמנו בשיר, עד שנקיף את כל הדוגמאות. נרשום אותן על הלוח.
נוסיף ונדייק:
השיר עמוס ומלא דוגמאות לאותה התנועה. כשניסינו לתאר את הזמן באמצעות חוט, עלו פה, מצידכם, כל כך הרבה אופנים יפים להמחיש ולתפוס את המושג החמקמק הזה.
נתבונן בשיר שוב מקרוב ונבקש למפות:
חוץ מהחודשים, המשורר מונה גם את גלי הים ששבים וחוזרים, ותיבת נגינה שחוזרת שוב ושוב על אותו השיר, העלים הנושרים וצומחים, הטל, החקלאי (החורש ואוסף) והמשורר (שזאת אמירה מעניינת בעלת מבט כפול, על עצמו, בתוך השיר).
גם במבט על החודשים וגם במבט הכללי ובדוגמאות השונות שהוא מביא, יש מישור אנושי ומישור טבעי-כלל עולמי שעולה כאן.
נסו לערוך טבלה במחברת, במבנה כזה.
בתום המלאכה, נשאל את התלמידים:
אחרי שערכתם בדקדקנות רבה את הטבלה הזאת, מה דעתכם - האם החלוקה הזאת משנה משהו למשורר?
או שאולי הוא מבקש לומר בדיוק להיפך? שאין הבדל בין הדברים כלל ?
נעמיק:
השיר כולו עוסק בתנועה העולמית הזאת, של המציאות, כמו משהו שנגזר מתוך התנועה של הסיבוב של כדור הארץ, אנחנו כולנו נכללים בה.
הביטוי להתחיל מחדש מסכם אותה בניגודיות הפנימית שבו, שנקראת גם אוקסימורון.
נבהיר, שזהו אמנם לא אוקסימורון קלאסי, כי יש הגיון פשוט ב"להתחיל מחדש", אבל ננסה בכל זאת לפענח את העניין יחד: נפרק את הביטוי ונבחין בכך שהמלה "מחדש" מרמזת על משהו שחוזר על עצמו, ואילו "נתחיל" נוגעת ועוסקת באיזו ראשית, חדשה ונקיה.
נפתח את השאלה הבאה לדיון כיתתי:
איך מיישבים אוקסימורון כזה בלב?
המשורר כאילו מתבונן על המציאות כולה ומבקש לזהות בה את אותה התנועה. המעגל הוא התנועה שהוא מתבונן דרכה על הזמן, וההתחלה מחדש היא פועל יוצא של חזרה מתמדת אל נקודת ההתחלה, כל שנה מחדש.
כתרגיל יצירתי, נתחלק לזוגות, ונוסף על כל הדברים שמה המשורר בשיר, יתבקש כל אחד מבני הזוג לחשוב על עוד שלושה דברים שמתחילים מחדש אצלו, באופן פרטי, מדי שנה.
על הדברים האלה הוא יתבקש לספר לבן זוגו למשימה, ויחד, עליהם לכתוב עוד בית לשיר, שיכלול את האלמנטים האישיים הנוספים (לפחות ששה, סך הכל) שהם ספרו זה לזה.
זוגות המעוניינים לחלוק את הבית שכתבו יקראו (או ישירו!) את התוספת שלהם במליאת הכתה, בתום המלאכה.
נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולמשוך "קצה חוט" מהמקום שהיו בו בזמן הזה בדיוק בשנה שעברה. האם הם זוכרים אפילו מעט שבמעט?
עם מי היו? היכן? איך הרגישו? מה לבשו? ממה חששו? למה ציפו במיוחד?
כעת נזמין אותם לדמיין שמהנקודה שבה אחזו בזכרון מתחיל מעגל, ומתעקל עד לאותה הנקודה, שנה אחר כך, שהיא ההווה שלנו.
עם מי אנחנו כעת? היכן אנחנו? האם אנחנו פיזית באותו מקום? ונפשית? ממה אנחנו חוששים, למה אנחנו מצפים, מה השתנה מאז?
כעת נבקש מהם להמשיך ולדמיין את אותו עיגול, מתעקל והולך עד לאותה נקודת תחילת השנה, של השנה הבאה. האם יש לכם תחושה כלשהי לגבי היכן תמצאו?
ננחה את התלמידים להקדיש מחשבה לכך, לדמיין את המקום הזה במרחק של שנה מכאן.
ומתוך הדמיון הזה לחשוב על שלושה ענינים שהיו רוצים לברך את עצמם לגביהם, שישאו פרי בע"ה עד השנה הבאה.
נשלח אותם עם התרגיל המחשבתי הזה הביתה, ונזמין אותם לשלוח לעצמם מייל מתוזמן, שיגיע אליהם בדיוק באותו התאריך שאנחנו עומדים בו, רק בשנה הבאה, עם מיטב הברכות שהם ברכו את עצמם, בזכות היכולת והתקווה להתחיל מחדש.
שיתוף
הדפסה
ייצוא