תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > שיעור לעשרה בטבת

שיעור לעשרה בטבת

רחל פרידמן סעדה, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ג' - ד'
נושא: עשרה בטבת

בשיעור זה נעסוק במושג מצור (במשמעותו הפשוטה והסמלית), בהשלכותיו על תושבי ירושלים באותה העת ובפתח שהמצור והצום פותחים לבנייה ולתיקון.

  • האם נתקלתם פעם בבעיה שהציקה לכם שלא ידעתם איך לפתור אותה? או בקושי שלא ידעתם איך לצאת ממנו?
  • יש לכם דוגמאות לבעיות כאלו? (שאלה במבחן שאני לא יודע איך לפתור, אח קטן שכל הזמן רוצה לבוא איתי לחברים שלי וזה לא מתאים לי, חבר שרבתי איתו ואני לא יודע איך להשלים וכד').
  • איך הרגשתם באותו הרגע?

כשיש לנו בעיה שאנחנו לא מבינים איך לפתור אותה זה לרוב מעורר בנו תחושות לא טובות של חשש ולחץ אולי אפילו פחד, או כעס. הרבה פעמים זה מטריד אותנו ויושב לנו בראש ולא מרפה עד שנמצא פתרון, תחושה חונקת ומלחיצה.

 

נכתוב על הלוח, ונסביר במילים שלנו:

עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן.

(מדברי השולחן ערוך קכ"א, מתוך סעיפים א'-ג')

נדגיש את המילה מצור בתוך המשפט, ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברות שלהם מילים שמתחבאות בתוך המילה "מצור" (מילים שאפשר ליצור מתוך אותיות המילה מצור - בלי להפוך את סדר האותיות, אך ניתן להשמיט חלק מהאותיות).

נאסוף ללוח את המילים שהם כתבו ונעמוד יחד על משמעותה של כל מילה. את המילים הלא מובנות נשלח אותם לחפש במילון (לחלקן יש יותר ממשמעות אחת רלוונטית).

[המילים: צר - מקום צר וקטן, צפוף. או צר במשמעות של אויב. מצר - מצטער ומצר - מעבר צר, או מצוקה (מן המצר קראתי יה), או גבול וקצה של משהו. צור - אבן צור שממנה מדליקים אש.]

למורה: אפשר לשבץ את המילים בתוך משפט / ביטוי וכך התלמידים יוכלו לגלות את המשמעות של מילים שהם אינם מכירים היטב.

 

  1. האם יש קשר בין המילים שמצאנו לבין המשמעות של המילה מצור?
  2. איזה בעיות יוצר מצור?  - מחסור באוכל ובמים, צפיפות, מריבות...
  3. תושבי ירושלים היו בבעיה מאוד רצינית שהם לא ידעו כיצד יצליחו  לפתור אותה – הם היו במצור וחסר להם אוכל ומים, האויבים הקיפו את עירם והם לא יכלו להיכנס או לצאת. כיצד אתם חושבים שהם הרגישו? [ איך אתם חושבים שהם התנהגו?].
  4. מה אפשר לעשות במצב כזה?  - אפשר להתפלל לה', אפשר לנסות להילחם באויבים, או לשתף איתם פעולה ועוד רעיונות יצירתיים רבים...

מצב כזה של משבר ומצוקה יכול פעמים רבות לעורר חילוקי דעות ומריבות  - מה צריך לעשות ואיך צריך לנהוג? מי יקבל את מעט האוכל והמים שיש? ובכלל לחץ רב ומתח שמוביל לא פעם להתפרצויות וקושי זה עם זה.

מדרשים רבים מספרים לנו שבירושלים באותה תקופה היו הרבה מריבות בתוך העם ושאנשים לא התייחסו יפה אחד לשני – הם זלזלו, פגעו והעליבו זה את זה.

אבל מצב של משבר ומצוקה יכול להיות גם הזדמנות. הזדמנות לתקן, הזדמנות להתקרב - לעזור ולתמוך אחד בשני, הזדמנות לגדול ולגלות דרכים חדשות לפתרונות, כפי שניתן לראות במדרש הבא:

 

את המדרש הבא נלמד בחברותות (לימוד של עד 10 דק'):

כשבא נבוכדנצר הרשע עם המלכים לירושלים דימו ללכדה (= ללכוד אותה) בזמן מועט, והקב"ה היה מחזק את אנשי ירושלים (שיצליחו להחזיק מעמד במצור שלא יפרצו חומות העיר) עד השנה השלישית אולי יחזרו בתשובה.

  1. מה מתאר המדרש? מה תיכנן נבוכדנצר שיקרה? ומה קרה בפועל
  2. מדוע לפי המדרש הקב"ה חיזק את אנשי ירושלים שיצליחו לעמוד במצור 3 שנים לפני שנבקעה הע
  3. איך אתם חושבים שהרגישו אנשי ירושלים להיות במצור זמן כה רב?
  4. איך אנשי ירושלים היו יכולים להתנהג בזמן המצור? ואיך הם התנהגו?
  5. מה ניתן להסיק מהמדרש לגבי הסיבה לחורבן המקדש? מה יכול היה למנוע את החורבן? הסיבה האמיתית לחורבן הייתה חטאי ישראל, ולא האויבים שצרו על ירושלים.

כתיבה אישית/ זוגית: (עדיין נשארים ישובים בחברותות)

כתבו תרחיש דמיוני בו אנשי ירושלים בוחרים במצור להתמקד בתיקון מעשיהם ולא בקושי הרב במצור: תארו מה הם עושים, כיצד הם מרגישים ומה קורה בעקבות כך... (מומלץ לכתוב מנקודת המבט של אחת הדמויות מירושלים- ילד/ה, אמא, אבא, מנהיג, קבצן  או כל רעיון יצירתי אחר).

 

נתאסף חזרה למליאה הכיתתית ונסכם את החברותות: נאסוף בקצרה את התשובות שלהם לשאלות, ונבקש מתלמיד או שניים שמעוניינים בכך להקריא את מה שכתבו (במידה וישנה אפשרות להקשבה כזו בכיתה, אם לא, ניתן לוותר על ההקראה).                                              

נשרטט על הלוח תרשים פשוט בעזרת התלמידים: נכתוב את הכותרת על הלוח ("מצור - מצב של קושי ומשבר") נשאל את התלמידים, לאור מה שלמדו, מהן שתי דרכי ההתמודדות העיקריות במצב של משבר (דרך אחת: התחפרות בקושי ובעצב, דרך המובילה למריבות והאשמות. דרך שנייה: נקיטת פעולה למען תיקון ושיפור המצב). ?

 

נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק תיאור של סיטואציה אחת של קושי או מריבה בצורה כמה שיותר מידעית (מעבירה מידע ולא רגשות, תחושות או שיפוטיות).

למשל:

  • חיים ואבי רצו מאוד שניהם לשחק בכדור הכתום הקופצני שהביא אבנר לכיתה. הם רבו מי ישחק בו ראשון...
  • מבחן בחשבון שלא הצלחתי בו, וכד'.

נאסוף את כל הפתקים לתוך כובע או כל מיכל איסוף אחר ונערבב.

נשחק משחק:

בכל פעם נזמין שני תלמידים שיציגו את הסיטואציה שנשלוף מהכובע. נבקש מהתלמידים להציע דרכי פעולה שונות לפתרון המריבה, אותן יציגו השחקנים. נבקש מהתלמידים להתייחס בהצעות שלהם לדרכי ההתמודדות שכתבנו על הלוח ולהציג גם את התוצאות שאליהן מובילה כל הצעה. נציג כך מספר סיטואציות של מריבות ופתרונות שונים.

לאחר מכן נשאל:

  • מה עזר לילדים להצליח לפתור את המריבות או הקשיים?
  • לאן מובילה כל אחת מהדרכים שכתובה על הלוח? נוסיף את מה שהם אומרים לתרשים עם חיצים נוספים.
  • כיצד קל יותר לנהוג? כיצד קשה יותר?  
  • מה יכול לעזור לנו להצליח לבחור בדרך ההתמודדות שטובה עבורנו?

השולחן ערוך מתייחס למה שדיברנו פה בהקשר לצום של עשרה בטבת, ולכלל הצומות.

נכתוב על הלוח ונחלק לתלמידים את המשך דבריו של השולחן ערוך: (בלי למחוק את התרשים).

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.

נשאל:

  • איזה קשיים מזכיר השולחן ערוך בדבריו? נסמן בצבע אחד את הקושי.
  • מה אומר השולחן ערוך שעלינו לעשות היום בעקבות הקשיים - הצרות שהיו לאבותינו?  מהי מטרת הצום? נסמן אותה בצבע נוסף, ונתעכב על משמעותה
  • לאיזה אחת מדרכי ההתמודדות שהצענו מתאימים דבריו של השולחן ערוך?

 

  • מה הקשר שלנו כיום לחטאים שהתרחשו לפני אלפי שנים? מדוע עלינו לחזור בתשובה ולפעול לתיקון שלהם בכל דור?
  • האם החטאים שבהם חטאו פעם אנשי ירושלים הם זרים לנו כיום? או אולי דווקא מוכרים? (מריבות והלבנת פנים...).

 

אנחנו רואים שבכל הדורות עם ישראל התמודד עם קשיים ועם מריבות וחטאים, ואפילו אנחנו לפעמים "חוטאים" במריבות או אפילו מעליבים חברים... אבל השולחן ערוך מספר דבר משמח: יש לנו הזדמנות לתקן. בתוך ההתמודדות עם הקושי או המריבה יש לנו בחירה כיצד לפעול: האם אנחנו שוקעים בתוך הקושי שלנו, מאשימים אחרים ורבים, או שאנחנו בוחרים בהזדמנות להשתפר ולתקן את המצב.

צום עשרה בטבת מזכיר לנו את האפשרות לתיקון ולהשתפרות, דווקא מתוך הקושי. על ידי כך שנרבה במעשים טובים ובאהבה אחד כלפי השני נוכל להפוך את היום יום שלנו לטוב יותר, וגם לקחת חלק בתיקון של כלל העם ולקרב את ביאת הגאולה ובניין בית המקדש.

 

נחלק לכל תלמיד חתיכת בריסטול קטנה לבנה (רבע של שמינית בריסטול). נבקש מהתלמידים למרוח על כל הבריסטול פלסטלינה שחורה, ולחשוב תוך כדי על קושי מסוים שהם מתמודדים איתו בחיים שלהם. (או התמודדו בעבר).

לאחר שיסיימו, נבקש מהם לחרוט בפלסטלינה  (בעזרת עיפרון או קיסם) דבר אחד קטן שהם בוחרים לעשות על מנת לשפר ולתקן את המצב. נראה כיצד על ידי הפעולה של החריטה מתגלה החלק הלבן של הבריסטול שמאיר את התיקון בתוך הקושי.

חדש באתר

מורים עושים רוח
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו- מורים עושים רוח- לקבל השראה, למצוא רעיונות, להתייעץ, לשתף ולשאול שאלות.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן