מלכה לפורים אחד

נפתח בקריאת פסקה מתוך הסיפור. מטרתה לעורר בתלמידים עניין וסקרנות ולהוות גורם מזמן לעיסוק בתחפושות (בשלב זה מומלץ להקריא בלי שהטקסט מול עיני התלמידים):

היה זה שבוע לפני פורים. כולם דברו רק על למה יתחפשו בפורים... חגי רצה להיות להיות כבאי ושאל כל אחד אם יש לו תלבושת מתאימה להשאלה. דני השיג כבר כובע של שוטר ואמר שאת כל הבגדים תתפור לו אימו התופרת... וכך כל האחרים.

אני לא אמרתי כלום: רק חשבתי בליבי שכל התחפושות הללו לא שוות: ... שוטר? ליצן? חכו חכו, עד שתראו את התחפושת שלי!   "אני אהיה ________ אמיתית" לחשתי את סודי באזני רותי. פשוט לא יכולתי להתאפק. רותי הביטה בי באי אמון: "____ממש? מאין תקחי בגדים של _____ אמיתית?

דיון לקראת הסיפור המלא : למה גיבורת הסיפור מתכננת להתחפש?

האם גם אתם מתלבטים בבחירת תחפושת? מי עוזר/עזר לכם להחליט?

מה אתם חושבים על גיבורת הסיפור? איך היא מרגישה בתחילת הסיפור ועל מה היא חושבת? (לכוון לרצון הגדול שלה להיות מחופשת בתחפושת "הכי שווה").

נקרא את הסיפור המלא.

דיון בעקבות סיפור:

• מה קרה?
• איך הרגשתם בסוף הסיפור?
• בחרו משפט מתוך הסיפור, קראו אותו בקול והסבירו למה בחרתם בו.
• מה דעתכם, כיצד הרגישה הדמות בסוף הסיפור? האם מכירים תחושות כאלה?

נסכם: בסיפור גיבורת הסיפור רוצה להתחפש בתחפושת הכי מוצלחת ובסוף התחפושת המוצלחת גרמה לה להפסיד את כל השמחה. כשרוצים משהו מאוד ולבסוף לא מסתדר כמו שתכננו - מרגישים אכזבה  (לכתוב על הלוח), ויחד עם האכזבה מגיעים רגשות נוספים: עצב, צער, כעס.

סיעור מוחות בכיתה:

נשאל:

• מה יש בפורים? (תחפושות, מוזיקה, משלוחי מנות, ריקודים... מתנות, פרסים... לזרוק בחלל הכיתה ולגרום לריגוש והתלהבות).
• מה גורמים לכם כל הדברים שהעלינו? (ציפייה, התרגשות, רוצים שיגיע כבר פורים).

יש משהו בחג הצבעוני והשמח הזה שגורם הרבה פעמים לילדים וגם למבוגרים להרגיש קצת אכזבה: רצינו לקבל משלוח מנות מאד מסויים - ולא קיבלנו, רציתי לזכות בפרס - ולא זכיתי, היו לי הרבה תכניות בפורים - ובסוף לא הספקתי...

1. האם קרה לכם פעם, בפורים או ביום אחר בשנה, שתכננתם ורציתם משהו ובסוף זה נגמר אחרת לגמרי? התאכזבתם? ציירו וספרו בכיתה (או לספר בזוגות בפעילות האחרונה).
2. התמודדות - איזו עצה הייתם נותנים לגיבורת הסיפור? (התלמידים יחליטו אם להציע לה בתחילת הסיפור - "התחפושת הזו לא תהיה נוחה לך", באמצע - "לא נח לך, לכי להוריד את התפושת ובואי בלבוש נח", בסוף - "אל תהיי עצובה, את תהיי חכמה יותר בפורים הבא ותדעי מה יותר חשוב").

נדבר בכיתה על דרכים למנוע אכזבות, עלהתאמת ציפיות למציאות ועל גמישות (הרחבה למורים בסוף).

אפשרויות נוספות להפנמה:

התלמידים יתחלקו לזוגות. כל אחד מספר לחבר את האירוע בו היה מאוכזב ועל שניהם לחשוב איך אפשר להתמודד עם האכזבה או להימנע ממנה.
ניצור מאגר עצות כיתתי לקראת פורים. נשאל את התלמידים איך אפשר למנוע אכזבות ואיך אפשר לעזור לעצמי או לחבר בעת אכזבה. כל אחד יתרום עצה ונכתוב על גבי דף גדול את כל העצות שעלו.
נתאר סיטואציה שבה חבר מאוכזב ונבקש מהתלמידים לכתוב לו פתק שיעזור לו.

הרחבה:

צורות שונות להתייחסות לאכזבה:

בשיחה עם התלמידים אפשר להתמקד בחלק מהנקודות הבאות:

1. ציפיות - התאמתן למציאות: מה הסיכוי שילד אחד יזכה בפרס מתוך עשרות תלמידים? הגיוני שאהנה ואסתובב בחופשיות עם תחפושת לא נוחה? יש לקחת בחשבון שיש לנו הרבה תכניות אבל לא בטוח ילך כמו שרוצים.
2. גמישות - לא הכל ילך כמו שאני רוצה אבל אני אדע מה לעשות.
3. התמודדות - כיצד מתמודדים עם אכזבה?

• יש לנסות למצוא את הטוב באירוע.
• לנסות לחשוב איך לשמוח למרות שלא הסתדר כמו שרציתי.
• ללמוד ממה שקרה לפעם הבאה. 

נקודות למחשבה בבחירת תחפושת:

• שתהיה מקורית
• שתתאים לי (לאופי שלי? למבנה הגוף?)
• משהו שעוד לא התחפשתי
• משהו מצחיק, עליז
• שיהיה יפה, אסתטי
• שיהיה מכובד, צנוע
• שלא יפגע באף אחד
• שיהיה נח ויתאים למזג האויר
• שלא תהיה יקרה