מגע הזהב של מידאס - איזהו עשיר?

הקדמה למורה: 

מטרת שיעור בספרות היא לגרום לתלמידים להנאה וחוויה מהיצירה. זו גם הזדמנות לשיח בכיתה על גילויים בסיפור ובמסרים המתגלים דרכו. עם זאת, לאחר קריאת הסיפור נשאל שאלות שמכוונות לגילוי המסר המופיע בסיפור. שאלות אלה חלקן דומות לשאלות "בהבנת הנקרא", וחלקן מעוררות את התלמידים לתגובות בעקבות הסיפור. כמו כן, מצורף למערך דף עם שאלות בהבנת הנקרא. אפשר להשתמש בו בשיעור המוקדש לתרגול כתיבת תשובות לשאלות בעקבות טקסט סיפורי.

מהלך השיעור:

נציג לתלמידים את התמונה, ונשאל - "תארו לעצמכם שיש לכם חדר בבית שכאשר אתם נכנסים אליו זה מה שאתם רואים.."

• מה אתם רואים?
• איזו מילה הייתם נותנים לתמונה הזאת? (זהב, עושר, יקר...).
• מה הייתם עושים עם כל העושר והזהב הזה?
• מה דעתכם, האם כסף זה דבר טוב? האם לרצות כסף זה דבר טוב?

נכוון לכך שאפשר להשיג בעזרת כסף דברים טובים: אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו למזון ולבגדים, לדאוג לילדים שלנו.. לעזור לאחרים. בדברים שעולים בכיתה נשתדל להדגיש דווקא את הדברים הטובים שאפשר לעשות את כסף וזהב.

נסכם את כל הרעיונות של התלמידים ונציג את הסיפור 'מידאס' בו נעסוק בשיעור. נספר שבסיפור שנקרא נכיר מלך בשם "מידאס", שם יווני כי הסיפור לקוח מתוך "המיתולוגיה היוונית".

נקרא את הסיפור :

מגע הזהב של מידאס/ עבדה: נירה הראל

מתוך: סוס הפלא המעופף – סיפורים מן המיתולוגיה היוונית.

המלך מידאס היה איש עשיר מאוד, אבל לא מאושר. לא די היה לו בכסף ובזהב שבארמונו, הוא רצה עוד ועוד, הרבה זהב; המון זהב; בלי סוף זהב. וככל שהיה לו יותר, כן גדל תאבונו. מידאס העשיר היה מבלה את כל זמנו במרתף האוצר שלו, מונה ומונה את מטבעות הזהב שבארגזים ומצטער על שאין לו יותר. "הלוואי והייתי עשיר מופלג", אמר לעצמו כל הזמן, "חבל שאינני עשיר ממש".

ראו האלים כמה מידאס אוהב זהב והחליטו לרפא אותו מאהבה זו. הם שלחו אליו שליח שהביא לו מתנה מיוחדת במינה - מגע זהב. "האלים החליטו לתת לך מתנה," אמר השליח למידאס, "כל דבר שידיך יגעו בו, יהיה לזהב."  איזו מתנה נפלאה! מידאס קיבל אותה בהתרגשות רבה. הוא התחיל לגעת בכל מה שהיה סביבו ובאמת, הכול היה לזהב, הכיסא, השולחן, המיטה, כל הרהיטים בחדרו היוּ בִן רגע לרהיטי זהב. מידאס יצא מגדרו משמחה ועבר בכל הארמון כולו, נגע בכל דבר, והפך את כל אשר בו לזהב. אחר כך יצא לגן והפך את הפרחים לפרחי זהב ואת העצים לעצי זהב. בכל מקום שפנה, ראה זהב. לאושרו לא היה גבול, הריהו האיש העשיר ביותר בעולם, כמו שחלם להיות. כמה טוב לו!

ואז החל מידאס לחוש רעב וצמא, אך כל מאכל שהגישו לו הפך מיד לזהב, וכל משקה שרצה לקרב לפיו הפך מיד לזהב, וכך התהלך מידאס רעב וצמא ולבו כבד עליו. לשם מה לו זהב אם אינו יכול לאכול ולשתות כמו כל אדם? מהי התועלת במגע הזהב שקיבל במתנה, אם בגללו הוא צמא ורעב? מיהר מידאס אל האלים וביקש שייקחו בחזרה את הכוח שהעניקו לו במתנה. "אינני רוצה זהב, אני רוצה לחיות", ביקש מידאס, "קחו את מגע הזהב ממני, קחו אותו!"

נענו האלים לבקשתו של מידאס וציוו עליו להתרחץ במי הנהר הקדוש פאקטֹולוס. מידאס רץ אל הנהר, רחץ את גופו וחזר להיות כמו כל האדם, ואהבת הזהב שלו נעלמה כאילו לא הייתה מעולם.

נשתמש בשאלות הבנה ע"מ שנוכל לקבל לקבל רשמים ראשוניים מהתלמידים.

1. מה דעתכם על הסיפור?
2. איזה חלק אהבתם בסיפור? למה?
3. היכן בסיפור מתואר עד כמה רצה ואהב מידאס זהב.
4. פעמיים פנה אל האלים בבקשה. מה הוא ביקש בכל פעם?
5. איך נקראת המתנה שהביאו האלים? מדוע הביאו לו מתנה זו?
6. מה הלקח שלמד מידאס? איפה מופיע בסיפור שהוא סוף סוף מבין מה חשוב?
7. מה אתם אומרים על המלך מידאס? מה הייתם אומרים לו, לו הייתם פוגשים אותו?

על מנת להבין יותר לעומק את ההתמודדות של מידאס שמוצגת בסיפור, נשחק משחק טריוויה קצר בכיתה.

נשאל את הכיתה שאלות (שאלות העוסקות בידע כללי כגון ערי בירה בעולם, פרטים על בעלי חיים וכדומה). בכל פעם שילד עונה תשובה נכונה הכיתה זוכה בפרס כיתתי.ההפרס יכול להיות אחד מהבאים: הפסקה ארוכה יותר, שיעור מחוץ לכיתה, הזמנת אורח להרצאה בכיתה וכו'. ניתן גם להציע פרסים - חפצים, ולהקדים ולומר שרשימת הפרסים היא רק לצורך המחשה ואלו ירשמו על הלוח.

לקראת סוף המשחק נציג לכיתה את השלב הבא במשחק:

השאלה הבאה היא שאלה קשה. אם תצליחו לענות עליה תזכו בפרס גדול נוסף. אם לא תענו נכון, תפסידו את כל הפרסים שהרווחתם, האם אתם רוצים להמשיך במשחק הטריוויה או לעצור כאן?

נשמע את התגובות השונות. נסכם את הצדדים שעלו ונמשיך בדיון על הסיפור  (לא נשאל את השאלה בכל מקרה).

הצעה נוספת:

נקרין קטע מתוך סדרה בשם "כלוב הזהב" (דקה 18:50 עד הסוף), בו הזוכים מקבלים פרסים ומציעים להם להמשיך ולזכות בפרסים נוספים על ידי מענה על שאלות וריצה אל תוך כלוב פרסים. אם יטעו - הם יפסידו את כל הפרסים שזכו בהם עד כה (כדאי להסביר בקצרה לתלמידים).מה אתם אומרים על ההחלטה שלהם?

 "כלוב זהב" -  מקום שנראה יפה ומפתה אך בעצם מגביל את החופש ולפעמים אי אפשר לצאת ממנו (מלכודת).

נחזור לסיפור ונבקש מהתלמידים לתאר את מידאס:

• איך מתואר מידאס בתחילת הסיפור?  (מלך, עשיר, לא שמח, רוצה עוד ועוד). [ייתכן שכבר בשלב זה התלמידים ייזכרו במשנה במסכת אבות, אם לא, נשאל שאלות מכוונות ונציג את המשנה בהמשך].
• מה עושה מידאס עם הזהב שלו? בסיפור כתוב שהאלים רצו לרפא את מידאס. לרפא אותו ממה? מה היתה הבעיה שלו? מדוע לרצות עוד ועוד זו בעיה?

בעזרת השאלות והתשובות נכוון למסקנה שכאשר אדם רוצה עוד ועוד הוא עסוק במה שאין לו, מרגיש כל הזמן שחסר לו, הוא לא נהנה ממה שיש לו ואף פעם לא שמח ומרוצה. כמו במשחק היו לנו הרבה דברים, אך רצינו עוד ועוד..

נציג את המשפט ממסכת אבות ד, משנה א (אפשר לתת רקע קצר ולהזכיר את איזהו גיבור, איזהו חכם, איזהו מכובד) :

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קכח, ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא.

נקשר לשיעור ולתחילתו, בשיעור ראינו את ההתמודדות עם השאלה - מיהו העשיר? האם העשיר הוא בעל הזהב הרבה ביותר, או שהעשירות נמדדת צורה אחרת. חכמים מלמדים אותנו אחרת. הם מכירים את נפש האדם, הם יודעים שהאדם רוצה עוד ועוד אבל מלמדים אותנו שהאדם העשיר באמת הוא זה שיודע לראות כמה טוב לו, כמה יש לו ושמח במה שיש 

כתיבה יצירתית בעקבות הסיפור:

שמעתם שהמלך מידאס רוצה עוד ועוד זהב, כתבו לו מכתב והסבירו לו מדוע כדאי לו "להחלים ממחלתו". תוכלו להציע במכתב רעיונות איך אפשר להרגיש שמח במה שיש.
כתבו סיפור על אדם ששמח בחלקו. הוא מעדיף לשמוח במה שיש לו ולא להמשיך ולרוץ אחר כסף, מתנות ופרסים. תוכלו לציין בסיפור כיצד הוא מרגיש שמחה במה שיש ומה הוא עושה כדי להרגיש כך.
כתבו את המילים: "איזהו עשיר, השמח בחלקו", הסבירו את המשפט וקשטו את המילים.

הרחבה

הצעות נוספות לפעילות בעקבות הסיפור:

עניינים לשוניים: 

1. צירופים עם המילה זהב - לב זהב, גיל זהב, שווה זהב, תפוח זהב, כלוב זהב, מכרה זהב, שביל הזהב, חתונת הזהב.
2. ביטויים עם המילה זהב - לא כל הנוצץ זהב הוא, ירושלים של זהב.
3. מילים נרדפות: פז. במקרא: חרוץ ("ואברותיה בירקרק חרוץ").
4. פירוש הביטוי: ידי זהב - משמעות הביטוי בלשוננו לעומת משמעותו בסיפור.