דיינו - תודה!

אופציה א':

נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולהיזכר בפעם האחרונה בה הם אמרו 'תודה'. נזמין אותם לחזור שוב לאותה הסיטואציה ולהיזכר בה ובפרטיה:

על מה נאמרה התודה? ולמי? מדוע אמרו זאת – האם זה היה מתוך תחושת הודיה או אולי נימוס, האם מתוך הכרח או ציפייה מהסביבה? באיזה דרך וטון נאמרה התודה? האם נאמרו עוד דברים לאחריה? כיצד הרגשתם באותה הסיטואציה?

נציע למספר תלמידים לשתף בכך, וננסה לחשוב יחד מתי ועל מה אנחנו אומרים תודה בחיינו, וכיצד אנחנו עושים זאת.

אופציה ב':

משחק מפגשים של 'תודה'– נזמין את התלמידים ללכת בכיתה בצורה חופשית (עדיף לפנות מרחב מסוים לשם כך), שנורה התלמידים יעשו עצירה קצרה למפגש עם מי שבדיוק הזדמן בדרכם (מי שעומד הכי קרוב אליהם) ויאמרו לו תודה בדרכים שונות, על פי הוראותינו:

• אמירת תודה עם העיניים בלבד.
• אמירת תודה עם השפתיים ללא קול.
• נפנוף של תודה מרחוק.
• תודה נימוסית ומאופקת
• תודה משתפכת
• תודה מבויישת... וכד'.

לאחר המשחק נשאל את התלמידים:

• כיצד הרגשתם כאשר אמרתם תודה?
• איזה תודה היה לכם הכי נוח להגיד, ואיזה הכי קשה?

נחשוב יחד מתי אנחנו אומרים תודה בחיינו ועל מה, וכיצד אנחנו עושים זאת.

היום נעסוק בפיוט של פסח, שעניינו כפי שנראה- תודה.

שאלה: מדוע אנחנו חוגגים את חג הפסח? איזה אירועים בהיסטוריה של העם קשורים בחג? נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח.

נספר שבהגדה ישנו פיוט עתיק, כנראה מימי בית המקדש השני, שמתאר את כל הניסים האלו. מהו?

נחלק לתלמידים את הפיוט "דיינו" שנמצא בהגדה, יחד עם פירושון קטן של מילים קשות.  (למשל: עשה בהם שפטים – העניש אותם, כלומר, הביא על מצריים את המכות. בחרבה – ביבשה. צרינו – אויבינו, בית הבחירה- בית המקדש וכו').

את פירוש הפיוט ורקע עליו ניתן למצוא באתר הזמנה לפיוט.

נבקש מהתלמידים לקרוא את הפיוט בשקט (אפשר בזוגות) ולסמן במרקר בתוכו את האירועים שהם מוצאים שכתבנו על הלוח.

• האם יש אירועים נוספים שמוזכרים בקטע שלא כתבנו אותם על הלוח לפני כן? מהם האירועים?
• מדוע  לדעתכם מוזכרים דווקא האירועים האלו בפיוט? מה המטרה של האזכור שלהם?

התלמידים ימלאו בדף העבודה המצורף אירועים מהפיוט ששייכים לכל כותרת או כותרת לאירועים המוזכרים, לפי הנדרש. [דף עבודה של התאמה בין  פרט וכלל, של האירועים המוזכרים בפיוט]

• מדוע לדעתכם הפייטן מקדיש לחלק מהאירועים יותר משורה אחת בשיר? מדוע הוא מפרט כך?

נחזור למליאה הכיתתית –

נסכם ונאמר שהפיוט מזכיר את הניסים והדברים הטובים שעשה הקב"ה לעם ישראל מיציאת מצריים ועד לבניית בית המקדש, כאשר על חלק מהאירועים מפרט הפייטן במספר שורות.

נאסוף מהתלמידים את רעיונותיהם לשאלה מדוע הפייטן  מפרט כך. [שימת לב לפרטים שמעצימה את הנס שעשה לנו הקב"ה].

כל שורה בפיוט מתחילה במילה 'אילו' ומסתיימת במילה 'דיינו'. נשאל את התלמידים: 

• מה זה אילו? ומה פירוש המילה דיינו בפיוט? (אם לא יודעים: איזה מלה מסתתרת בתוך מילה זו? די, ואפשר לקרוא את זה גם כ –'די לנו'. כלומר, מספיק לנו. )
• האם באמת כל דבר בפני עצמו היה 'מספיק לנו'? מהי לדעתכם כוונת המשורר בפיוט כשהוא כותב כך?
• איזה תחושה עוברת דרך הפיוט?
• האם הרגשתם פעם הכרת תודה שכזו? על מה? האם עשיתם משהו עם התחושה הזו או שהיא נשארה אצליכם בלב?
• האם זה קל להודות על הטוב? (לקב"ה או לאדם אחר) מדוע זה קל או קשה?
• האם זה חשוב להודות? האם לדעתכם אמירת המילה 'תודה' היא מספיקה כדי להודות?
• איזה דרכים קיימות להבעת תודה (להודיה על הטוב)? תפילה, אמירת המילה 'תודה', נתינת מתנה, כתיבת מכתב, שירה (כמו שירת הים), אמירת תודה משתפכת ומפורטת ועוד...
• האם אתם מכירים תפילות שעוסקות בהודיה לה'? איזה למשל?

נסכם בכמה מילים את דברי התלמידים לגבי הצורך והרצון להודות, החשיבות של כך והמעכבים שמעכבים אותנו מלהודות, וכן את הצורות שבהן ניתן להודות. נוסיף לכך שהגדת הפסח שאנו קוראים בליל הסדר עוסקת כולה בהודיה לקב"ה על שגאל אותנו והוציא אותנו ממצריים, ובפרט הפיוט שלמדנו כעת, שבו ראינו כיצד בוחר הפייטן להודות לקב"ה על כל פרט ועל כל שלב בגאולת עם ישראל. דרך הודיה זו מבטאת בעוצמה את הכרת הטוב שחש הפייטן ואת רצונו העז להודות לה' על כך.

גם אנחנו יכולים למצוא את החיבור שלנו להכרת הטוב על כל הניסים שנעשו לאבותינו ולנו, וללמוד מהפייטן את אחת הדרכים היפות שבה ניתן להודות לה'.

נזמין את התלמידים לכתוב כמה שורות נוספות לפיוט "דיינו" על אירוע לאומי או על משהו אישי בחייהם, עליהם הם היו רוצים להודות לה'.