שיעור לסוף השנה – טנא של זכרונות

נחלק לכל תלמיד דף אחד חלק. על הדף נבקש מהתלמידים לכתוב בשקט את הדברים הבאים (שורה אחת לכל זיכרון):

• הזיכרון הראשון שלי.
• זיכרון מגיל הגן.
• זיכרון מכיתה א'.
• זיכרון אחד מהשנה החולפת.

לאחר מכן נשאל את התלמידים:

1. למה אתם חושבים שדווקא הזיכרונות האלו עלו לכם? 
2. אנחנו זוכרים רגעים מסוימים מהחיים, אך לא את כל הרגעים שקרו לנו אי פעם.
3. מה לדעתכם גורם לאירוע אחד להיזכר אצלנו ולאחר להישכח?

נקרא את השיר 'טנא של זכרונות' שכתבה סמדר שיר. מילות השיר נמצאות להלן (וניתן גם להאזין לו).

טנא של זכרונות

מילים: סמדר שיר

את השקיעה בחוף אילת 
והשמיים שאדמו 
את החיוך והמבט 
והריסים שנעצמו 

את החרמון עטור לבן 
כמו כיפה על ראש הסב 
ואת משק גלי הים 
המבקשים עכשיו עכשיו 

פזמון: 
אני אוספת רגעים ותמונות 
לטנא של זכרונות 
שיילך איתי על הגב 
שאהבתי ושאוהב 

את הברושים שבחלון 
ואת ריחו של היורה 
אני רוקמת לחלום 
שלעולם בי לא ידהה 
מהנופים והצלילים 
ומידך האיתנה 
כתבתי שיר ללא מילים 
האם תוסיף לו מנגינה? 

פזמון...

• נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם או לסמן בשיר את הרגעים והתמונות אותם מזכירה הדוברת בשיר.
• מדוע מזכירה הדוברת את הדברים האלו? מה הם בשבילה?
• באיזה אופן מתארת הדוברת את הרגעים והתמונות בשיר? מדוע לדעתכם היא מתארת אותם כך?

[ניתן לדמיין את המראה, להרגיש, לשמוע ולהריח את זיכרונותיה, היא גם מוסיפה מחשבות ורגשות שלה לגבי כל זיכרון (כמו כיפה על ראש הסב, מבקשים עכשיו עכשיו וכו').   כך נשמרים הזכרונות גם אצלנו- מוחשיים, ומעורבבים ברגשות ובמחשבות.  זיכרון הוא תמיד סובייקטיבי].

• מה פירוש הביטוי "טנא של זכרונות"?
• הדוברת בשיר מתארת פעולה של "איסוף" הזיכרונות במכוון. לשם מה אוספת הדוברת את הזיכרונות האלו ולוקחת אותם איתה "על הגב"? (שימו לב גם למילים בבית האחרון – אני רוקמת לחלום).
• מדוע אנחנו "לוקחים" איתנו את הזיכרונות שלנו? איזה תפקיד / ערך יכול להיות לזיכרונות בחיים שלנו?

הזיכרונות שלנו הופכים להיות חלק ממי שאנחנו...

נפזר בכיתה כותרות של אירועים מרכזיים שחלפו עלינו ככיתה בשנה האחרונה.

(למורה: נכין מראש אירועים משמעותיים מהשנה החולפת, כאשר כל אירוע נכתוב על דף נפרד ככותרת, ונשאיר מקום לתלמידים להוסיף משלהם). 

נזמין את התלמידים להסתובב בין האירועים, ולכתוב ליד כל אירוע משהו שהם זוכרים מאותו האירוע. זה יכול להיות תחושה, רגש או מחשבה, רגע קטן עם חבר, משהו מעניין או מצחיק שקרה שם וכד'.
לאחר שכתבו משלהם, נמשיך לסבב בו יוכלו לקרוא מעט ממה שכתבו חבריהם לכיתה.

נחזור חזרה לישיבה, ונשאל את התלמידים:

• האם מה שכתבתם היה אותו הדבר כמו מה שכתבו התלמידים האחרים?
• האם כולם כתבו את אותו הדבר לגבי כל אירוע?
• מדוע היה שוני?

נשים לב לכך, שאת אותו האירוע ניתן לזכור בצורות שונות.

(כל אחד חווה מעט אחרת אתו אותו האירוע שבו כולנו היינו נוכחים, וכן כל אחד זכר אותו בצורה שונה לאחר מכן).

אמנם, לא תמיד אנחנו בוחרים מה נזכור ומה נשכח, ולפעמים איננו יודעים מדוע אנחנו זוכרים דווקא דבר מסוים על פני האחר, אך יש באפשרותנו לנסות ולאסוף לנו זכרונות מסוימים, באופן בו היינו רוצים לזכור אותם, כך שיהיו בעלי ערך חיובי עבורנו.

אם הבחירה הייתה בידיכם: באיזה אופן הייתם רוצים לזכור את האירועים שחלפו? האם יש דברים שאותם חשוב לכם במיוחד לזכור מהשנה החולפת (האם יש ערך גם לזכרונות של דברים לא טובים?)?

נכתוב על הלוח את המשפטים הבאים להשלמה: (ועוד לפי רצונכם...)

חבר מהכיתה ש'גיליתי' השנה...
 משהו מעניין שלמדתי...
 מראה או נוף מיוחד שארצה לזכור...
 משהו שמאוד הצלחתי בו...
משהו שלא הצלחתי בו ...
ידע חדש שרכשתי...
נושא אהוב שלמדתי או חקרתי...
 רגע מצחיק במיוחד...
 משהו שגיליתי על עצמי...
 משהו שאני מצטער שעשיתי...

נחלק לתלמידים שקיקים קטנים מבד וכן מספר רצועות נייר דקות* (נחתוך מראש דף A4 לרצועות).

• נזמין את התלמידים לכתוב על כל רצועת נייר רגע אחד שהם רוצים לאסוף ולקחת איתם הלאה... (אפשר כמובן להיעזר במשפטים שכתובים על הלוח).  
• נכניס את הפתקים לתוך שקיקים, נשחיל את השקיקים על חוט ונענוד אותם כשרשרת על הצוואר קרוב לליבנו. (אם רוצים...). [יש שקיקים מבד אורגנזה שקוף עם סרט בקצה שמיועדים בדרך כלל לסוכריות או תכשיטים , שאפשר לקנות בחנויות הסטוק למיניהן, ואפשר גם להשתמש במעטפה או נילונית לשם כך].
• עוד אופציה היא להכין שקיקי בד בעצמנו בעזרת דבק או מחט וחוט.