הצלקת - יאנוש קורצ'אק

מטרות השיעור:

1.  מיומנות- התלמידה תחפש ותמצא מתוך הסיפור פרטים מקבילים בין האירועים, עובדה אשר מקדמת את הבנת מרכיבי העלילה.

2.   ידע- התלמידה תדע להגדיר את מבנה הסיפור כסיפור מסגרת, מתוך נקיטת הפרטים השווים והשונים בין שני האירועים.

3.  ידע- התלמידה תדע להסביר את ההבדל בין צלקת גופנית לצלקת נפשית.

4.  חשיבה- התלמידה תחשוב על הקשר בין פרטיו הביוגרפים של המחבר לתוכן הסיפור והלקח היוצא ממנו.

5.  חינוכית-התלמידה תזדהה עם אמרות חז"ל בעניין כבוד הזולת ותתחבר לתקופה בה מגדילים לעשות בכבוד אדם וערכו.

קשיים צפויים מצד המורה:

סיפור זה טומן בחובו רעיונות רבים אשר ניתן להתייחס אליהם ולתת עליהם את הדעת, כל תחום חשוב בפני עצמו ויכול לתרום למהלך הלמידה, מחד,מצד האמצעים האומנותיים ומאידך הנושאים הנלווים: שואה, בין אדם לחברו, שיטות חינוך ודוגמא אישית.

התמודדות:

לשיעור נבחרו נושאים עיקריים ספציפיים וממוקדים אשר ילמדו בחווית למדה פעילה, עם זיקה לנושאים נלווים עקרוניים כמו עמדת הסופר אשר ניתנים כנקודה למחשבה.

קשיים צפויים מצד התלמידות:

יתכן ויפריע לתלמידות שהמורה לא מקריאה את כל תשובותיהן בתחילת השיעור.

התמודדות:

המורה תתייחס למה שכתבו בסוף השיעור מנקודת הרעיון של ביעור הרע כסמל.

מראה לוח:

כותרת הסיפור, הקריטריונים להשוואה בין הסיפורים, מבנה הסיפור, פתגמים מלשון חז"ל, הסברים חשובים למהלך למידה.

פתיחה: המורה מחלקת לכל בת דף קטן עליו מתבקשת לכתוב תשובה במילה אחת: המילה צלקת מזכירה לי:_______.

המורה אוספת את דפי התשובות לכלי כלשהו, המורה קוראת בקול 2-3 תשובות מהפתקים שהבנות כתבו, המורה מספרת לבנות מה הצלקת מהווה  בעבורה.

כתיבת שם הסיפור והיוצר על הלוח.

המורה מספרת בקצרה על היוצר ועל חייו.

{שיתוף התלמידות, אסוציאציות מכניסות לנושא השיעור.} (7-5 דקות)

קריאת הסיפור ברהיטות ואטיות.

התלמידות מתבקשות לסמן בסיפור משפט שתוכנו מסר חשוב לחיים. משפט מפתח.

{הבנה מקסימלית וכניסה לעלילה בקריאה.} (7 דקות.)

המורה שואלת את הבנות אילו אירועים מרכזיים מתוארים בסיפור?

האירועים קרו בשתי תקופות שונות.

אירוע ראשון הוא בכיתה בזמן הווה בסיפור, הכיתה בה המורה מלמדת.

האירוע השני הוא בבית ספרה של המורה בהיותה קטנה.

המורה כותבת על הלוח את התיאור.

האם יש קשר בין הסיפורים? כן, הוכיחו מהסיפור, נעשה זאת בצורה מסודרת, אני אשאל שאלות מכוונות.

כעת נשווה בין האירועים בסיפור ונגדיר אותם מבחינה ספרותית.

מרכיבי ההשוואה: זמן, מספר, סביבה חברתית, סיטואציה, תוצאה.

הטבלה מושלמת על ידי תשובות התלמידות לשאלות המורה.

התלמידות משלימות את הטבלה בדף העבודה.

מהו הסיפור הנמצא בתוך סיפור? סיפור המורה ולכן נקרא סיפור פנימי, הסיפור החיצוני נקרא סיפור המסגרת, הסיפור הפנימי כלוא בתוך המסגרת.

סיפור חיצוני- בהווה, יאנוש קורצ'אק, בית ספר פולני, ילד יהודי בודד בכיתת יהודים פולנים, אלימות מילולית, צלקת בגוף ובנפש.

סיפור פנימי- עבר, המורה הפולנייה לתלמידיה, בית ספר גרמני, ילדה פולניה יתומה בכיתה של ילדים גרמנים, אלימות מילולית ופיזית, צלקת בגוף ובנפש.

מיהי הדמות המקשרת בין הסיפור הפנימי לסיפור החיצוני? המורה.

מכאן אנו רואות שיש הקבלות בין הסיפורים, עניין זה מוסיף למשמעות הסיפור הכולל.

התלמידות עונות על השאלה העוסקת במבנה הסיפור.

הבה נתייחס לתגובת הילדים בסיפור בסיטואציה בכיתה בה הילד היהודי נמצא, מי רוצה לנסות לסכם מהי התחושה אותה אנו חווים בזמן קריאת הדיאלוג, עם מי אנחנו מזדהים? עם הילד הפגוע, שלא רצו לשבת לידו.

{מבנה הסיפור מוביל את הסיפור. חשוב להכיר את המבנה, כדי להבין את המשמעות של הקשר אותו המורה עושה בסיפור הפנימי.

פיתוח מיומנות דליית פרטים מתוך הסיפור המוכיחים את הקשר בין הסיפורים. } (15-20 דקות)

מהי התוצאה בשתי האירועים? צלקת, בתחילת שיעור דיברנו על צלקת גופנית, איזו צלקת נוספת מוזכרת בסיפור? נחזור למשפט שנתבקשתם לסמן המהווה משפט חשוב לחיים.

צלקת על הראש אינה כואבת, אבל גם בלב נשארה צלקת מאותה אבן. והצלקת שבלב כואבת, הפגיעה נשארה.

המורה מבקשת משתי בנות להקריא את המשפט.

איזו צלקת קשה יותר? צלקת שבלב.

למי בסיפור יש צלקת? למורה ולילד היהודי, האם הצלקת מובילה את המורה לפעולה חיובית? תחשבו לפני שאתן עונות.

כן, הצלקת גרמה למורה להיות רגישה לזולת, המורה משתמשת בחוויה שלה כדי ללמד את התלמידים שיעור לחיים.

התלמידות עונות על השאלה בדף העבודה במליאת הכיתה, לפי הזמן העומד לרשות המורה.

{משוב ושאלת חשיבה המחזקת את הבנת מסר המורה בסיפור.}  (5 דקות.)

סיום- בתחילת השיעור דיברנו על צלקת גופנית וכעת התוודענו לצלקת נפשית, בלב האדם.

 האם על פי התורה, אנו לומדים להיזהר מלברוא צלקות? להיות רגישים לזולת?

כן, אילו פתגמים אתן מכירות?

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך(אבות)

מדוע לדעתכן הבאתי את הסיפור דווקא בתקופת הימים האלה? ימים שבהם נפטרו תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, כדי שנלמד את המסר לחיינו.

כיצד לדעתכם ניתן להימנע מצלקות וההשפעות הקשות שלהן מבחינה פיזית ונפשית? להיזהר שלא ליצור אותן כלל כמו שכתוב בהדרכה לפציעות וצלקות, הטיפול הטוב ביותר נגד צלקות היה ונשאר מניעת אותן צלקות.

המורה קוראת את הפתקים שנמצאים בכלי וקורעת אותן כדי לבטל את הצלקות ולמנוע אותן מבחינה סמלית.

{קישור הסיפור למקורות, אקטואליות הסיפור לתקופת ימי הפטירה של תלמידי רבי עקיבא וסגירת השיעור.}

ביבליוגרפיה:

אתר מט"ח.

מילון אבן שושן.

מילון מונחים בספרות.

סקאר, אתר מתקדם לטיפול בצלקות.

פתחו את השער, מקראה לכיתה ה מדריך למורה.

דף עבודה מצורף לשיעור.