כל הכבוד לאבא - פרץ בנאי

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

מערך השיעור:

·         המורה יכתוב על הלוח: כל הכבוד לאבא ויבקש מהתלמידים לכתוב רשימה של דברים עליהם הם מודים לאבא שלהם. מי שירצה ישתף את כולם. משימה זו נועדה לחבר את השיר לחייהם של התלמידים, וכן לפתח אצלם מידה של הכרת הטוב לאבא שלהם, שלפעמים בחיי היומיום, ובמתחים הנוצרים בגיל ההתבגרות, אינם זוכרים כל מה שהוא עושה למענם.

·         קריאת השיר:

כל הכבוד לאבא / פרץ בנאי

כָּל הַכָּבוֹד לְאַבָּא
שֶׁלֹּא חָסַךְ סֵפֶר
בְּמַחְסוֹר וְרָעָב

לָבוּשׁ בְּלוֹאִים בְּיַלְדוּתִי
יָשַׁבְתִּי בִּשְׂפַת הַשּׁוּרוֹת
וְכָל הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב

כְּמוֹ אַבָּא אָז וְסֵפֶר בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו
אָמַר:
פֹּה טָמוּן כָּל הַסֻּכָּר שֶׁבָּעוֹלָם

לימוד השיר:

סוג השיר : לירי / אישי

נושא השיר : שיר הערכה ותודה לאב, חשיבות הקריאה, וההשכלה.

השיר כתוב מנקודת  ראותו של הבן , הוא מביע באמצעותו הערכה ותודה לאב על הקשר העז שהצליח ליצור בינו לבין הספרים ועל אהבת המילה שמן הסתם גרמה לו לרצות להיות משורר.

תוכן השיר:

בית 1 -  האב  ,שייחס  חשיבות רבה לקריאה וללימוד , העמיד את רכישת הספרים בראש סולם העדיפויות של המשפחה . גם בעתות  רעב  ומחסור דאג לרכוש ספרים לבניו, וכך פתח בפני ילדיו את העולם הקסום של קריאת ספרים, וכן את עולם ההשכלה, שבעזרתו יוכלו ילדיו לפרוץ את מעגל העוני.

הפתיחה של השיר היא הצהרתית :

" כל הכבוד לאבא / שלא חסך ספר / במחסור ורעב ".

בית 2 - בבית זה עובר הדובר השר  לתאר את עצמו כילד לבוש בגדים בלואים. הלבוש שלו מייצג את המצוקה הכלכלית הקשה , שבני  המשפחה היו שרויים בה .

המצוקה הכלכלית הייתה חסרת חשיבות בעיני הילד , כיוון שהקריאה מילאה  אז את כל עולמו. "כל השאר לא חשוב..."

בית 3- בבית זה  מופיעה דמות האב , כשהוא אוחז  בספר  בין אצבעותיו  ומדבר בשבח הספר.

הספר עבור הילד הוא מפלט  מפני מצוקות  החיים ופיצוי באמצעות בריחה אל עולם הדמיון .

אמצעים אומנותיים:

מטאפורות:

1.      מטאפורה דו משמעית: "ישבתי בשפת השורות " , השורות המייצגות את הספרות  החילונית  ו / או הדתית , השורות דומות  לים -  ים הידיעה – והילד יושב על שפתו .

2.      " פה  טמון כל הסוכר  שבעולם " , כלומר הספרות  היא דבר מתוק המספק אנרגיה  לגוף.

סמלים:

1.ספר – מסמל עולם רוחני, השכלה .

2.סוכר – מסמל הנאה חומרית. מסמל גם את ההנאה שבקריאה.

ניגודים:

ניגוד בין עוני גשמי – לבוש בלואים. לבין עושר רוחני. בין חסכון בבגדים ואוכל ולבין " בזבוז" (לא חסך) באמצעי חינוך והשכלה.

·         בשלב זה יש צורך לערוך דיון: האם צדק האבא שקנה ספרים במקום לקנות אוכל ובגדים?

מצד אחד הדאגה לאוכל ובגדים היא דאגה הכרחית שאב צריך לדאוג לילדיו, מצד שני רכישת האהבה לספרים יוצרת מפלט מחיי היומיום הקשים, גורמת לרצון לרכוש השכלה ולפריצת מעגל העוני, ויוצרת אהבה למילה הכתובה, שבעזרתה הגיע המשורר לשירה.

 במקום דיון רגיל נעשה תרגיל "פלייבק":

המורה תקרא לשני תלמידים. התלמידים משלבים ידיים כאשר הם עומדים גב אל גב. אחד מהם פונה  לכיתה וצריך להגיד משפט אחד שיצדיק את האבא, שהעדיף את קניית הספרים על קניית אוכל ובגדים.

הם מסתובבים ואז השני פונה לכיתה  וצריך להגיד נימוק אחד  נגד האבא שעשה כך. סיבוב זה אפשר לעשות כמה פעמים עד שיגמרו הנימוקים.

דרך זו משעשעת ומעניינת יותר מאשר דיון רגיל בדילמה.

·         לסיום, יתבקשו התלמידים לצייר על דף חלק בצבעים דימוי, מטאפורה או סמל משלהם לספר.

הציור צריך להביע את משמעות הספר בשבילם.

מי שירצה ישתף את המליאה.