מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
מערך זה מתפרס על פני שלושה שיעורים:
שיעור 1 – פתיחה לנושא, ומפגש עם סיפור המגילה.
שיעור 2 – התבוננות בפסוקי המגילה, והפנמה ע"י תרגיל בדרמה.
שיעור 3 – לימוד בחברותות של הלכות פורים, וסיכום.
במידה ויש הפרדה בין השיעורים, מומלץ להתחיל בתזכורת קצרה לשיעור הקודם.
נקדים ונאמר, שלזכר הנס הגדול שקרה במגילה, מרדכי החליט שהיהודים יחגגו את חג הפורים בתאריך שבו היה הניצחון, ויעשו מעשים שיזכירו לכולם את הנס, במשך כל הדורות. במגילה עצמה כתוב לנו איך עלינו לקיים את חג פורים בכל דור ודור, ועד היום אנחנו מקיימים את אותם דברים שקיימו אז.
לאחר הקדמה זו נקריא את הפסוקים, מתוך פרק ט' :
נבקש מהתלמידים לסמן בעיגול את המילים :
ניתן לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לחפש בפסוקים את הדברים שאנחנו נוהגים היום, לצבוע אותם ולהסביר אותם במילים שלהם.
נכתוב על הלוח את המילה 'שמחה', ונשאל את התלמידים- מה ההפך משמחה? (מן הסתם, רוב התלמידים יגידו 'עצב'). נכתוב בצד השני של הלוח את המילה המופיעה במגילה 'יגון' ונסביר אותה. יגון זו מילה שדומה למשמעות של עצב. על פי הגדרת המילון (אבן שושן) צער רב עצב עמוק. במגילה כתוב שבשושן הבירה- חודש אדר נהפך להם מיגון לשמחה.
תרגיל קצר בדרמה:
שלב א: נבקש מהתלמידים לעשות "פרצוף של יגון", ולאחר מכן לעשות "קול של יגון".
שלב ב: נבקש מכל התלמידים להציג שוב מצב של יגון ולעבור ממנו בחדות ובפתאומיות למצב של שמחה. שני המצבים יכולים להתאפיין על ידי פרצופים, קולות ועוד.
שלב ג: נבקש מכל התלמידים לעשות שוב את המעבר מיגון לשמחה, ולהוסיף לו שלב באמצע. שלב של תפילה.
לאחר תרגיל קצר זה נשאל את התלמידים:
בפורים חוו היהודיים במלכות אחשוורוש נס גדול, מהפך בין יגון לבין שמחה, בין איום גדול להצלה. המעבר הזה לווה בתפילה גדולה להצלה.