הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהמר"ח אלול ועד יו"כ עלה משה רבינו להר סיני לבקש רחמים על עמ"י ונסלח. מאז נקבעו ימים אלו לדורי דורות כזמן מסוגל לבקשת רחמים וסליחה ולהתקרבות להקב"ה.
נפתח בסיפור:
מסופר על רב מפורסם שהיה רגיל מדי שנה בחודש אלול לתת שיחה כללית לכל תלמידי הישיבה. כל שנה המחזה חזר על עצמו - בית המדרש היה מלא מפה לפה בתלמידים. הרב היה נכנס לבית המדרש, נעמד ליד הסטנדר וחוזר שוב ושוב על מילה אחת "אלול!, אלול! אלול!" וזהו. זו הייתה השיחה החשובה שלו.
נשאל את התלמידים- שיחה קצת מוזרה.. מה אתם חושבים?
נראה מהסיפור שמספיק היה לומר "אלול" והתלמידים שם היו מבינים את גודלו ומשמעותו של הזמן בלי שהיה צריך להסביר מעבר. הכל היה גלום במילה הזו ובדרך שנאמרה.
בשיעור ננסה להבין מה זה חודש אלול ומה כל כך מיוחד בחודש הזה.
נכתוב את המילה "אלול" בתוך שמש אסוציאציות ונבקש מהתלמדים להגיד לנו מה זה בשבילם אלול. את התשובות נכתוב על הלוח, בשמש.
נחלק לתלמידים דף עם שלושה סעיפים מקצוש"ע.
נבקש מהתלמידים להסתכל בסעיפים ב ו- ג ולסמן עם מרקר את המשפט העיקרי שמלמד אותנו מה עושים האשכנזים מר"ח אלול והלאה ומה עושים הספרדים מר"ח אלול והלאה. (רצוי שיאמרו קודם מה הם חושבים או יודעים, או נוהגים בבית, ואז יסמנו).
הספרדים מתחילים לומר סליחות (ויש שתוקעים גם בשופר) והאשכנזים תוקעים בשופר (בדיון בכיתה אנו מנסים לראות מה כולם עושים ולא נכנסים להבדלים ולמה הם קימים וכו').
נדון ביחד עם התלמידים:
בשביל לענות על שאלה זו נצטרך ללכת אחורה בזמן לזמן מעמד הר סיני: ביחד עם התלמידים באמצעות שאלות מנחות נשחזר מה קרה באותו המעמד. שאלות לדוגמא:
כדי לשכך את הכעס על ישראל בעקבות חטא העגל, משה עלה להר סיני. בעלייתו הוא ביקש סליחה על עמ"י, התפלל והתחנן עד שהקב"ה הסכים לסלוח להם ולתת להם שוב לוחות חדשים.
נקרא יחד עם התלמידים את סעיף א' בקיצור שולחן ערוך שמסכם את הדברים:
אנחנו רואים שארבעים הימים האלו מר"ח אלול עד יו"כ היו ימים של תפילה ובקשת רחמים של משה ועמ"י. ויותר מכך שבימים אלו תגובת ה' היא סליחה- אלו ימי רצון.
גם היום בימים אלו אנו מבקשים מהקב"ה ומחברינו סליחה על מעשינו, תוקעים בשופר להיזכר שאלו ימים מיוחדים, עושים יותר מעשים טובים, משתדלים להשתפר והקב"ה מקשיב לתפילתנו. החטאים שלנו הרחיקו אותנו מה' ובקשת הסליחה מקרבת אותנו אליו. אלו ימים של סליחה וקרבה לה'.
בכיתות מתאימות, אפשר להוסיף כאן את ההרחבה שתופיע בהמשך "כל זמן מאיר בתכונתו".
נלמד את השיר "המלך בשדה" ואחר כך נספר את הסיפור ונבין מה הקשר של השיר לחודש אלול .
סיפור- המלך בשדה:
יש מלך גדול ומכובד שבמשך כל השנה נמצא בארמון, לא כל מי שרוצה לראותו יכול להיכנס, צריך להשיג אישורים מיוחדים וזה לוקח הרבה זמן, יש קשיים, צריך לעשות הכנות מיוחדות. ואז כשזוכים סוף סוף לפגוש אותו זה מוגבל לזמן קצר מאוד.
והנה פעם בשנה מגיע זמן שהמלך בכבודו ובעצמו יוצא אל השדה. אז כל אחד יכול לגשת אליו. לא משנה מי אתה, מה אתה לובש, אין צורך באישור מיוחד. כולם יכולים לבקש ולשאול והמלך מראה לכולם פנים שוחקות . כולם כמובן מחכים לזמן הזה.
נשאל את התלמידים:
הנמשל הוא שבחודש אלול הקב"ה קרוב אלינו יותר מאשר בכל ימות השנה. רק צריך לגשת אליו ולבקש מחילה, לבקש כל מה שרוצים- הצלחה בלימודים, בריאות . זה אלול, המלך בשדה.
(חשוב להדגיש- תמיד אפשר לעשות תשובה אבל בימים האלה הרבה יותר קל ופשוט).
נאמר לתלמידים - אתם עולים במעלית ופוגשים את ראש הממשלה . יש לכם חמש עשרה שניות - מה הייתם רוצים לומר לו בשניות האלו? זו הזדמנות חייכם! רשמו שלושה משפטים.
לאחר שהתלמידים יכתבו, נדון עם התלמידים:
נראה שהיו סוגים שונים של אמירות- בקשות, סליחות, שבח ותודות (יכול להיות שהיו עוד). יש לנו הזדמנות פעם בשנה שהקב"ה קרוב אלינו יותר מבשאר השנה- ואנו יכולים לגשת אליו עם בקשות, סליחות, תודות, שבח- כל אחד לפי מה שהוא מרגיש.
נזמין את התלמידים לבחור מה הם היו רוצים לומר להקב"ה בחודש הזה ולרשום את זה על פתק. נכוון את התלמידים לשמור את הפתק היטב ולהוסיף את הכתוב בו לתפילות שלנו.
באם יש זמן נסיים בקריאת המקור על המלך בשדה:
בכיתות מתקדמות ניתן להביא את המושג "כל זמן מאיר בתכונתו"
לכתוב על הלוח : "כל זמן מאיר בתכונתו" - מה משמעות המילים?
לכל זמן יש תכונה- משהו שמיוחד בו, כוח מיוחד משלו ובגלל זה יש קשר בין מה שקורה בימינו בחודש מסוים לבין מה שקרה בעבר באותו החודש.
לכיתות מתקדמות במיוחד אפשר לקרוא גם את המקור הבא
אילו דוגמאות אנחנו מכירים לכך?
דוגמאות: פסח- עמ"י יצא ממצרים והשתחרר מכל הצרות ולכן אנחנו קוראים לחודש ניסן "זמן חרותינו"- זהו זמן של חירות לא רק בגלל מה שקרה בעבר אלא בגלל שלזמן הזה, חודש ניסן, יש כוח כל שנה מחדש ובו האדם יכול לצאת לחירות ביתר קלות. (חירות מהרגלים לא טובים, שיעבוד נפשי וכו'). אנחנו גם אומרים ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל"
ימי בין המצרים- אלו ימים שבהם קרו לעם ישראל צרות והיה חורבן. וגם היום אלו ימים שמועדים לפורענות אנחנו נזהרים בהם יותר מכל השנה .
אותו הדבר לגבי הימים שלנו מאלול עד יו"כ- ימי תשובה וסליחה. יש סגולה מיוחדת לסליחה ולהתקרבות להקב"ה בימים האלו. לא סתם קבעו דווקא את הימים האלו.
במסגרת הדיון על המלך בשדה ניתן לדון עם התלמידים בשאלה- - איך מרגיש אדם שהתעצל ולא הספיק והגיע רגע אחרי שהמלך כבר הלך? לדבר על חשיבות ניצול ההזדמנות שיש לנו בחודש הזה.
שיתוף
הדפסה
ייצוא