ביכורים, פרק ג' משנה א': הקדשת ביכורים

פתיחה והזמנה ללימוד

בפתיחת השיעור נציג את נושא המשנה בפני התלמידים:  

דרך המשנה, נלמד על חשיבות הדיבור. סביב נושא זה נלמד על החשיבות לשמור על קדושת הפה והדיבור, להשתמש ביכולות אלה לדברים יפים וטובים כמו תפילה,לימוד תורה ולהימנע מדברים שאינם טובים דוגמת לשון הרע.

נציג בפני התלמידים מספר דוגמאות הממחישות את כח הפה ונשאל מה המיוחד באמירות הללו:

1. הסופר אומר "לשם קדושת מזוזה" לפני הכתיבה.
2. בליל הסדר מחזיקים את המצה ביד ואומרים "מצה זו" וכן המרור , הזרוע (פסח).

נשאל את התלמידים- מה המיוחד או המשותף לאמירות הללו?

התלמידים יעלו בודאי השערות שונות כמו אלו מצוות הנעשות בפה ועוד.

נסביר שהדוגמאות הללו מלמדות על החשיבות של הדיבור והמשמעות של אמירות שיוצאות מפיו של אדם בעולמנו הדתי ובכלל. נקדים ונאמר שבמשנה שלפנינו נלמד על דוגמא נוספת לשימוש בדיבור וחשיבותו, הקשורה למצוות ביכורים.

מפגש ראשוני עם המקור

נבקש מאחד התלמידים לקרא את המשנה, עד השלב שבו יש דעה נוספת במשנה.

מסכת ביכורים פרק ג' משנה א':

כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים,

יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכֵּרָה,אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי  וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע:

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לומר מהי המילה המנחה במשנה, המילה המובילה את תוכן המשנה (ב.כ.ר). נקרא יחד עם התלמידים גם את פירושו של קהתי.

פירוש קהתי: "ואומר: הרי אלו ביכורים" וכך נעשים הפירות ביכורים, משקרא להם שם (על פי הירושלמי).

• הרחבה: ננחה את התלמידים לפתוח בתנ"ך את המקור בתורה לקריאת והבאת ביכורים (דברים כ"ו א-יא), יש לשים לב שהתלמידים עדיין לא למדו את חומש דברים וסביר להניח שהם אינם מכירים את המושג מקרא ביכורים.

התבוננות

שלב ראשון- התלמידים יתבקשו לצטט מהמשנה שתי תשובות לשאלה מתי האדם קורא,אומר על הפירות ביכורים:

1. ברגע שראה אותם בתחילת פריחתם-  וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים.
2. גם כאשר הוא קוטף אותם- אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.

שלב שני- התלמידים יתבקשו לצייר ציור אחד המתאר את האירועים במשנה, בציורם ישימו לב:

• מה החקלאי רואה ?
• באיזה שלב הוא קורא ומייחד את הפירות כביכורים?
• מה הוא אומר כדי לייחד אותם?

אפשר להוסיף את דברי הרמב"ם, ולבקש מהתלמידים לנסות להסבירם:

אם לא קרא להם שם בזמן שהם מחוברים לעץ– צריך להפריש שוב.

הפנמה

אפשרות א - דילמה:

מאחר וראינו שהאמירה יכולה להפריש את פירות הביכורים לשם מצווה, הרי שיתכן וגם אמירה או עשייה של כסף לצדקה יכולים להקדישם לצדקה.  בפתיחת שנה הודיע המורה על קופת צדקה כיתתית לצורך עזרה לנזקקים, על הקופה היה כתוב "לשם מצוות צדקה" והתלמידים ששמו את הכסף אמרו את המשפט לפני ששלשלו את הכסף לקופה. לקראת חנוכה הגיש ועד תלמידי הכיתה בקשה להשתמש בכסף היות שחסר כסף למסיבת חנוכה הכיתתית, 

נשאל את התלמידים: האם אפשר או לא? נבקש מהתלמידים להעלות טיעונים לכל אחד מהצדדים.

 (אפשרות לטיעונים ראשוניים: מצד אחד הכסף שנאסף הוקדש למטרה נעלה, מצד שני יש צורך מיידי להשתמש בו למסיבת חנוכה).

אפשרות ב:

לאחר שלמדנו על כוחה של האמירה שביכולה לייחד וליצור משמעות חדשה נבקש מהתלמידים להביא משפטים שיכולים ליצור משמעות חדשה במציאות, אפשר להביא לפני התלמידים את הדוגמאות הבאות:

• אני אהיה רב בעז"ה כשאהיה גדול
• אני מאמין שאוכל להשתנות ולהתשפר

נבקש מהתלמידים לנסח לעצמם משפטים שהיו רוצים שישקפו את מה שהיו רוצים שיקרה בחייהם, שישקפו את המשמעות שהם רוצים שתהיה בחייהם.                                    

סגירה שהיא פתיחה

בשיעור זה למדנו על כוחה של האמירה, עתה נוכל להבין יותר את ערך שימת הלב במה שאנו מוציאים מן הפה, כך למשל בשיחה עם אנשים, בתפילה במדויק מתוך הסידור. וכמובן את חשיבות דיבור דברים טובים ושמירת הפה והימנעות מדיבורי לשון הרע. נבין גם שהפה בכוחו לברא וליצור מציאות חדשה שלא היתה לפני כן , זוהי עוצמה אדירה האם נוכל לתרגם אותה לשפת המעשה בהתנהגות היום יומית שלנו?

סיכום 

נסכם עם התלמידים את התובנות השונות והמחשבות החדשות שעלו במהלך השיעור.