אבות, פרק ו' משנה א': לימוד תורה לשמה

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח בסיפור מתוך המשנה על רבי יוסי בן קסמא שויתר על אלפי דינרי זהב ובלבד שיחיה ויגור במקום תורה.

משנה מסכת אבות פרק ו,י

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד.

נשאל את התלמידים:

• מדוע ויתר ר' קסמא על ההצעה הנדיבה של העיר? 
• מה היו הסיבות להכריע לכל צד, וכיצד הכריע ר' יוסי בן קסמא?
• מה הדבר מלמד על מעלתה של התורה ועל גדולתו של ר' יוסי בן קיסמא?

נסביר את המושג תורה  לשמה: לימוד תורה לשמה הוא לימוד שבו הלומד אינו מצפה לשום גמול ושכר או פרס אלא ההבנה שהזכות ללמוד את תורת ה' היא השכר הגדול ביותר.

למרות שבמשנה יש דברים רבים שהלומד לשמה זוכה בהם, נסביר לתלמידים שאין הם בהכרח בבחינת שכר אלא תוצאה של הלימוד. אפשר להדגים לתלמידים שאדם אוכל נכון ובריא יהיה בריא ולא יחלה. גם דוגמא זו ממחישה לנו את ההבחנה בין שכר ולבין תוצאה טבעית.

מפגש ראשוני עם המקור

נקרא את המשנה ונסביר את המושגים במשנה, במה זוכה הלומד תורה לשמה.

שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנֶה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ,

נִקְרָא רֵעַ,

אָהוּב,

אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם,

אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת,

מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם,

מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת,

וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה,

וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן,

וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא,

וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת,

וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח' יד'

לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה"

ונוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין,

וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה,

ונַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק,

וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ,

וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ,

וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:

התבוננות

• נבקש מהתלמידים לראות האם ישנם דברים במשנה שנראים שחוזרים על עצמם (כגון אוהב את הבריות\משמח את הבריות). את הדברים הקרובים במשמעותם יצבעו התלמידים בצבעים זהים. 
• נסכם על הלוח מהן התוצאות הטבעיות ללימוד תורה לשמה (תוך הסבר המילים הקשות).
• נשאל את התלמידים מהן התכונות של אדם שלומד תורה לשמה? (מסירות, נתינה, אהבת תורה, רצון עז, חכמה וכו').
• נבקש מהתלמידים לחשוב מדוע מי שלומד תורה לשמה (ללא כל רצון לקבל שכר) מגיעות לו התוצאות האלו?

הפנמה

נבקש מהתלמידים דוגמאות ללימוד תורה לשמה ולימוד תורה שלא לשמה. ניתן לתת דוגמאות של סיפורים מחיי הילדים כגון שיעורי קודש בבית הספר, דבר תורה בסעודת שבת, קריאת ספרי קודש (על צדיקים או חגים) וכדו'.

במהלך הלימוד יש להדגיש שגם ללימוד שאינו לשמה יש חשיבות בפני עצמו כגון: מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, הציון משמש כתמריץ ללימוד איכותי יותר ומדוייק יותר.

נציג לתלמידים את המשנה הבאה:

מסכת אבות פרק א משנה ג:

אנטיגונוס אומר : אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס.

נסביר את המילים והרעיון ונשאל: כיצד המושג לימוד לשמה עולה מתוך המשנה?

סגירה שהיא פתיחה

בשיעור עסקנו במעלת לימוד התורה לשמה וההשלכות לחיינו, נבקש מהתלמידים לספר במחברת על דמויות בחייהם או בשכונה או בעיר שהם רואים אותם לומדים תורה (אם הם לא רואים, נבקש מהם לשאול את הוריהם). נזמין את התלמידים לנסות השבוע ללמוד תורה לשמה.