ברכת על הניסים

פתיחה למורה: אפשר ללמד עפ"י זמן החג, חנוכה או פורים.

מטרות:

מטרת שפה:  

• הבנת הנושאים, הרעיונות והמסרים העולים מהקריאה בטקסטים, שהם חלק מהמורשת התרבותית היהודית.
• אוצר מילים. למוד ע"י הקשר ומילים נרדפות.

מטרת תוכן: הבנת משמעות המושג נס ומשמעות תפילת 'על הניסים'.

מטרה ערכית: אמירת התפילה מתוך אמונה "על ניסך בכל יום".

פתיחה והזמנה ללימוד

נקרין את השיר 'לא מפסיק להודות' של אודי דוידי. ונאזין לו יחד. 

נשאל את התלמידים שאלות מנחות לפני האזנה לשיר:

• על מה מודה המשורר?
• האם הדברים שעליהם מודה המשורר הם ניסים?

לא מפסיק להודות/ אודי דוידי

נכתוב על הלוח: שמש שזרחה, גשם בעיתו, נשימה, צחוק מבט, חיוך.

נערוך דיון בכיתה:

• מהו נס?
• אלו ניסים אתם מכירים?

נכתוב את הניסים שהתלמידים יעלו על הלוח ברשימה של ניסים שהם בגדר הטבע, ורשימה של ניסים שהם מחוץ לטבע. נמיין את הניסים כשהתלמידים מעלים אותם. (למשל- קריעת ים סוף, 10 המכות, שמש בגבעון, מתן תורה, הסנה ).

נבחין יחד עם התלמידים בין שתי הרשימות, נשאל אותם:

• למה כתבנו חלק מהניסים בצד ימין, וחלק שני בצד שמאל?
• מה מבדיל בין צד לצד?
• האם אפשר לקרוא לשני הצדדים בשם "נס", לדעתכם?
• מהו נס, אם כך? (אפשר להתייחס לדוגמאות שכתבנו בלוח ולדון בהן).

נראה עם התלמידים את ההגדרה המילונית לנס.  

אבן שושן: נס-דבר שמעל לטבע.

נוסיף לכך שיש הרואים כנס כל סוג של גילוי הנהגת הקב"ה בעולם, גם ללא שינוי חוקיותו של  הטבע.

נאמר לתלמידים שבשיעור נלמד את תפילת "על הניסים" הנאמרת בחנוכה ובפורים ונתבונן במשמעות שיש לנס בחגים הנ"ל.

מפגש ראשוני עם הטקסט

בכיתות שאין הכרות עם מבנה התפילה אפשר לחלק דף ובו שני הנוסחים של "על הניסים" כפי שהם מופיעים בסידור.

בכתות בהן ישנה הכרות עם מבנה התפילות, התלמידים ימצאו בסידוריהם האישיים את תפילת  "על הניסים"  בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון.

• באיזה חלק בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון מוסיפים את 'על הניסים'?
• מדוע?

(בסוף התפילה, בברכת מודים, בחלק השייך להודאה, ובברכת המזון, בברכת "נודה לך").

התבוננות והבנה

חלק זה מורכב משני חלקים, הראשון מתמקד בביאור לשוני, השני מתמקד בביאור תוכני. ניתן לדלג על החלק הראשון במידה ואינו מתאים לכיתתכם או יגזול זמן רב מדי מהשיעור.

חלק ראשון- עיון לשוני.

נקרין על הלוח את תפילת "על הניסים", את המילים הקשות נדגיש בצבע.

לפורים:

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיום אֶחָד. בִּשְׁלשָׁה עָשר לְחדֶשׁ שְׁנֵים עָשר. הוּא חדֶשׁ אֲדָר. וּשְׁלָלָם לָבוז:

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתו. וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּו. וַהֲשֵׁבותָ לּו גְּמוּלו בְראשׁו. וְתָלוּ אותו וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. (וְעָשיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:

וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרות וְעַל הַתְּשׁוּעות וְעַל הַנִפְלָאות וְעַל הַנֶּחָמות וְעַל הַמִּלְחָמות שֶׁעָשיתָ לַאֲבותֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:

לחנוכה:

בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּורָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונֶךָ:

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. וּלְךָ עָשיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשרָאֵל עָשיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה:

וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת (יָמִים אֵלוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה וְעָשיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה:) יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהודות וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדול:

בטקסט זה ניתן לנסות להבין את המילים מתוך הקשרם. או ע"י מילים נרדפות.

מילים נרדפות והקבלות- הבנת מילה קשה ע"י החלפתה במילה מוכרת:

• תשועות/ פרקן
• ניסים/ גבורות/ נפלאות
• להשכיחם תורתך/ להעבירם מחוקי רצונך
• להשמיד/להרוג/ לאבד
• הפרת את עצתו/ קלקלת את מחשבתו
• הלל/ הודאה
• דביר/ מקדש/ היכל

הפכים:

• גיבורים- חלשים
• מעטים- רבים
• טהורים- טמאים
• צדיקים- רשעים
• עוסקי תורתך- זדים

חשוב לארגן את המילים על הלוח ע"פ קטגוריות על הלוח כדי שניתן יהיה להיעזר בהן. לדוגמה – מילות תואר, פעילויות, רגשות.

מומלץ לתת לתלמידים לשבץ את המילים הקשות במשפט אחר, כך נוודא שהמילים הובנו. למשל: 

• בית המקדש נקרא גם דביר.
• בזמן מלחמת ששת הימים הייתה תשועה גדולה. נסו להחליף את המילה תשועה במילה אחרת.

(למורה: חנוכה: זו הזדמנות פז להסביר לתלמידים שמלחמות המכבים לא היו כולם בשמונת ימי חנוכה, אלא זו הייתה תקופה ארוכה של קרבות שבחלקם ניצחנו. עיקר הנס היה טיהור המקדש והדלקת המנורה.

פורים: סיפור המגילה נמשך על פני כתשע שנים. בדיקת לוח הזמנים במגילה, מראה את משך הזמן שעבר בין שלב לשלב מסייע לתלמידים להבין שהנס אכן היה נסתר בהנהגה הטבעית.)

 
חלק שני- עיון תוכני
נקרין על הלוח את תפילת על הניסים.

סמנו בטקסט את החלקים הבאים, את הסימון כדאי לעשות על הלוח:

1. תקופה- בימי מי זה קרה? סמנו בצבע כחול.
2. בעיה- מה הייתה הבעיה? סמנו בצבע צהוב.
3. פתרון –לבעיה, הנס שקרה- סמנו בירוק.

נראה יחד עם התלמידים שמבנה התפילה חוזר על עצמו בחנוכה ובפורים. נבחין יחד איתם מהם ההבדלים הבולטים בין הנוסח של פורים לנוסח של חנוכה. ההבדלים מתמקדים בשוני בין התקופות ובין המאבקים.

• חנוכה הבעיה קצרה וממוקדת: לשיפור המצב הרוחני. המאבק מתקיים בארץ ישראל, מאבק של עם מול עם, המאבק בארץ ישראל נעשה ע"י חיזוק יכולותינו כעם. בסיפור המאבק בחנוכה מוזכר חלקם של החשמונאים בנס.
• פורים הבעיה מפורטת והפתרון מהיר. המאבק בפורים הוא בגלות. בגלות עם ישראל מתפקד כאוסף של יחידים והמן- כיחיד המייצג שלטון, מאיים עליהם, ולכן ע"ע יחידים- מרדכי ואסתר מפירים את עצתו. בסיפור ההצלה מרדכי ואסתר לא מופיעים, הכל נעשה ע"י הקב"ה.

לתלמידים חזקים:

• מה לא מוזכר בנס חנוכה?
• למה לדעתכם? (קישור להקדמה - התפילה היא על הנס בדרכי הטבע, נס פח השמן הוא מעל הטבע).

הפנמה

נסתכל על רשימת הניסים שערכנו בתחילת השיעור, ועל החלוקה ביניהם: ניסים "מחוץ לטבע" לניסים "בתוך הטבע".

נורה לתלמידים לבחור נס מסוים שהוא נס בטבע ולכתוב עליו  "על הניסים" חדש, עפ"י התבנית  של תפילת על הניסים :

הפתיחה של התפילה: " וְעַל הַנִּסִּים"... ולחתום ב "וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול".

אפשר להיעזר ב"מחסן המלים" שיצרנו במשימת ההתמודדות עם המלים הקשות (חלק א' בהתבוננות) נזמין תלמידים שמעוניינים לקרוא בפני הכיתה.

סגירה שהיא פתיחה

• מה למדנו היום?
• על מה אנחנו נודה מרגע זה?

לתלמידים חזקים: קישור לדבריו  של הרב קלישר המתארים את האופן בו הוא דמיין את שיבת ציון המתרחשת בימינו:

"גאולת ישראל אשר אנו חוכים (מחכים) לה: אל יחשוב כי פתאום ירד ה' יתברך שמו, משמים (אל ה)ארץ לאמר לעמו: צאו! או ישלח משיחו כרגע (=פתאום) מן שמים... ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש, ומקדש אל ממרומים ירד ---

לא בחפזון (תוך) יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה ---

ונשכילה (=ונדע) גם זה מדרך השכל , מדוע תחל הישועה מטבע אנוש, ולא שלח ה' יתברך מיד משיחו.. על ידי נס נגלה (=גלוי) ---"

(הרב צבי הירש קלישר "דרישת ציון")

נציין שהר' קלישר היה ממבשרי הציונות, כלומר, חי הרבה לפני קום המדינה ולא ראה את הדברים שתיאר מתממשים בעיני רוחו. (ניתן להרחיב עוד על דמותו, אם ע"י שימוש ברקע לדמותו הנמצא תוספות למורה).

• האם אתם מרגישים שאתם חיים בתוך נס?
• איזה נס אתם מעדיפים: גלוי השובר את חוקי הטבע, או כמו זה שמתאר כאן הרב קלישר?
• מדוע?

הרחבות

לקריאה נוספת על הרב צבי הירש קלישר.