הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ.
פתיחה למורה: שיעור זה הוא הראשון מתוך מערך של שני שיעורים על חג הסיגד. השיעור הראשון יעסוק בנושא העלייה לארץ, והשיעור השני יעסוק בעליה של יהודי אתיופיה.
בשיעורים ננסה לחוש 'כמו' עולה חדש המגיע למקום לא מוכר, נעמיק את הידע על העליות השונות ונתמקד בסיפור העלייה מאתיופיה. בדרך זו, ניצור אצל התלמידים תחושה של קשר לחג- מאחר וכולנו בני עולים במידה כזו או אחרת, בני משפחתנו עזבו את ארץ הולדתם ובאו לגור בארץ ישראל לעיתים תוך סיכון פיזי, ירידה במצב כלכלי, קשיי קליטה רבים, ועוד.
ההתגברות על הקשיים בעליות השונות ארצה היא מתוך אמונה שאפשר לקשרה למשפט המפורסם "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך".( במקורו של ניטשה, ואומץ על ידי ויקטור פרנקל).
מטרות:
מטרות שפה:
מטרת תוכן: הקשיים של העולים לא"י במשך הדורות, ובכללם העדה האתיופית, לצד הכמיהה העזה לעלות לארץ .
מטרה ערכית: א"י היא הבית של כולנו בעבר בהווה ובעתיד. הגיבוש שלנו יחד יועיל לכולנו.
נבקש מן התלמידים לספר מהיכן באה המשפחה שלהם לפני שעלו לארץ. נכתוב את שמות הארצות שהתלמידים יעלו על הלוח.
למורה: מטרת השאלה היא לעורר את הלב לעובדה שרק בארץ ישראל מתרחשת התופעה היחידאית הזו, שכמעט כל היהודים תושבי הארץ הגיעו לכאן במאה השנים האחרונות ממקומות רחוקים ואחרים. ואם לא הם, אז הוריהם או סבא וסבתא שלהם. למעשה, כולנו במידה זו או אחרת עלינו לכאן ממש לא מזמן.
כדאי לשים לב: אם יש בכיתה תלמידים שעלו בעצמם, כדאי להזכיר אותם באופן מעצים. תלמידים שיהיו מעוניינים ישתפו את הכיתה בחוויית העלייה שלהם. במידה וישנם עולים מאתיופיה או ילדי הארץ בני העדה האתיופית, נכון יהיה לחלוק להם כבוד מיוחד בשיעור, בתנאי שהוסכם איתם מראש. אפשר לבקש מהם גם להביא מהבית חפץ או תמונה כלשהם שקשורים למסע שלהם לארץ, ולספר דרכם על המסע בכיתה בתחילת או בסוף השיעור.
נקרין את "שיר השיירה" מאת עלי מוהר על הלוח ונשמיע את השיר.
נזכיר שוב את השאלה-
לתלמידים מתקשים:
עבודה בזוגות: נבקש מן התלמידים לצבוע את אנשי השיירה בצבע סגול. לאחר הצביעה לרשום ברשימה מי נמצא בשיירה.
נחלק את הכיתה לשניים. מחצית מהכיתה תסמן בשיר את המילים המבטאות קושי בצבע אודם והמחצית השניה יציינו מילים חיוביות בשיר בצבע כתום.
לאחר סימון במחברת נבקש מכמה תלמידים לסמן על הלוח את המילים שסימנו במחברת.
נדון עם התלמידים:
(השיר לא מתעלם מהקשיים שפגשנו גם בבואנו ארצה. הוא מציין אותם אבל כולל אותם בתוך איזו תקווה גדולה, ואהבה גדולה לארץ).
תלמידים חזקים:
עבודה בקבוצות:
המורה תחלק את הכתה לחמש קבוצות קריאה, כל קבוצה תקבל קטע מספר שונה העוסק בסיפור עליה בגוף ראשון. לאחר קריאתו יתבקשו לענות על השאלות המצורפות להלן:
כל קבוצה תשתף את הכיתה בקטע שקראה.
שלב א': עצמו את העיניים ותארו לעצמכם את השיירה.
נסו לדמיין:
היעזרו: במילים שכתבתם על השיירה.
(תלמידים שלמדו את הקטעים על העלייה מקריאה בסיפורי העלייה, כדאי להסתמך גם על ההיכרות שלהם עם הדמויות עליהן קראו).
שלב ב': נפזר במרכז הכיתה תחפושות. במקביל לתחפושות נפזר בכיתה תמונות של עולים שונים (כדאי שכל מורה יבחר לעצמו מתוך המאגר תמונות שמתאימות לתפוצות בכיתה, ומרחיבות גם לתפוצות אחרות. מכיוון שזה שיעור על חג הסיגד מומלץ מאוד שתהיה תמונה גם של עולים מאתיופיה).
(הצעות חלופיות: במידה וקשה למצוא מצבור תחפושות: לבקש מהתלמידים להביא לשיעור הזה אביזר אחד של תחפושת, או לחילופין, להביא אל-בד בכמות סבירה לכתה, כדי שהתלמידים יאלתרו לעצמם ממנו פריטי לבוש).
כל תלמיד יבחר בגד אחד, שמתאים לאחת הדמויות שתיאר בדמיונו.
שלב ג': מספר תלמידים ישתפו את בחירתם ויספרו על הדמות שבחרו.
שלב ד: התלמידים יסתדרו בשיירה עם התחפושות עפ"י הדמות שבחרו להיות וינסו לחקות אותה (איך הוא הולך- לאט או מהר? האם הוא שמח, עייף , עצוב, נרגש, מבולבל).
נאסוף רגשות מהשלב הקודם, נשאל את התלמידים:
בקש מהוריך/ סבא/ סבתא/ שכן/ מכר/ חבר שעלה ארצה, לספר את סיפור עלייתו ולתאר לך איך הרגיש.
עליך להקשיב למספר. תלמיד המעוניין לשחזר אחרי כן את סיפור העלייה מוזמן לכתוב.
תלמידים שיהיו מעוניינים לספר יהיו מוזמנים לספר בשיעור הבא.
כהכנה לשיעור הבא- נבקש מהתלמידים שינסו למצוא קווי דמיון ושוני בין סיפורי העליה ממקומות שונים. (למשל השוואה בין עליית יהודי מרוקו לעליית יהודי אתיופיה).
שיתוף
הדפסה
ייצוא