לדוד ה'- חלק ב

פתיחה למורה- מזמור זה הוא מזמור תפילה ובקשה של אדם הבוטח בקב"ה. המזמור נאמר אצל הספרדים כל יום לפני תפילת ערבית. האשכנזים נוהגים לאומרו מראש חודש אלול עד הושענא רבה בסוף התפילה. מנהג זה נלמד ממדרש תהילים: "ה' אורי"-ר"ה ."ישעי"- יום הכיפורים. "יצפינני בסוכו"- חג סוכות.

מטרות:

מטרת שפה:  

• שימוש במילון ,אוצר מילים (שיעור מטרים)
• הכרת דימויים והבחנה בקשרי משמעות בין מילים נרדפות (המחשת המידע תעשה ע"י ארגון הטקסט) (שיעור ראשון ושני)
• הענקת חוויה אסטטית  מוזיקלית בעקבות  הבנת המזמור (שיעור שלישי)

מטרת תוכן:  

• לימוד משמעות המזמור המופיע בתפילה:
• האמונה בנוכחות ה' בכל מקום ובכל מצב יוצרת בטחון לאדם ומהווה משענת איתנה.

מטרה ערכית:  חיזוק הביטחון בה' ע"י אימון ועבודה עצמית.

פתיחה

נזכיר את השיעור הקודם, את העיסוק בפחד ואת הסיום במפגש עם פרק כז בתהילים. 

התבוננות והבנה

ניתן לערוך משימה מקדימה ללימוד המשותף של המזמור.

נחלק לכל התלמידים דף של המזמור מחולק כפי שיוקרן לאחר מכן על הלוח. נבקש מכל תלמיד לצבוע את ביטויי הפחד בצבע שלדעתו מסמל פחד ואת ביטויי הבטחון בצבע שלדעתו מסמל בטחון.

קריאת המזמור תחולק לשלושה חלקים על פי השלבים השונים במזמור:

חלק א:

נקרא את המזמור כשהוא מוקרן על הלוח (חלק ראשון בלבד א'- ג').

• העימוד ע"י המורה להבנת המזמור.
• העימוד מחולק לשלושה חלקים עפ"י נושאים: בטחון בה',בקשה ופירוט הבקשה.כמו כן מחולק עפ"י צלעות מקבילות להבנה חזותית של הטקסט.

א) לְדָוִד

ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא

ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:

ב) בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת-בְּשָׂרִי

צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ:

ג) אִם-תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא-יִירָא לִבִּי

אִם-תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזאת אֲנִי בוֹטֵחַ:

• מה הנושא העולה מתוך הפסוקים? (בטחון בה').
• באילו מצבי פחד היה מצוי דוד?
• מה המילים המתארות את הפחד של דוד? (נדגיש את המילים על הלוח).

יש כאן אפשרות לחזרה על המושג דימוי, הבלטה ע"י השוואה לדבר אחר שהוא  מוחשי וידוע יותר: "מרעים לאכול את בשרי"-אנשים רעים כמו חיות רעות המעוניינות לטרוף אדם ולאכול את בשרו, במלחמה.

דוד פותח את המזמור במילים "ה' אורי וישעי ממי אירא" - ה' הוא עבורו כמו אור, כמו פנס, שמוליכו בחושך. בהמשך הפסוק מתאר דוד את ה' כמעוז: "ה' מעוז חיי"- מעוז הוא מבצר  או מקום גבוה שבו אפשר להסתתר. האמונה בה'  הוא בבחינת מבצר שמגן על האדם.

החלק הראשון במזמור פותח במילים "ממי אירא" ומסיים במילים "אני בוטח".

חלק ב:

המשך קריאה ע"י המורה ( פסוקים ד'-ו').

ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ

שִׁבְתִּי בְּבֵית-ה' כָּל-יְמֵי חַיַּי

לַחֲזוֹת בְּנעַם- ה'

וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:

ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בסוכו בְּיוֹם רָעָה

יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ

בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:

ו) וְעַתָּה יָרוּם ראשִׁי עַל-איְבַי סְבִיבוֹתַי

וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה  אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'

מליאה: הנושא בפסוקים אלה הוא- הבקשה היחידה של דוד.

תלמידים חזקים:

• מדוע  העימוד שונה?
• מה לומדים מהעימוד? (מילים נרדפות בצלעות מקבילות שבעה שמות לבית המקדש בשבעה פעלים שונים).

תלמידים מתקשים:

• מה הבקשה היחידה  של דוד? (לחזות בנועם ה') "אחת שאלתי מאת ה'..שבתי בבית ה' כל ימי חיי"- דוד המלך מבקש להיות קרוב לה' כמה שיותר כביכול הוא יושב "בביתו".
• איזה שמות לבית המקדש מופעים במזמור?

התלמידים יכתבו במחברת את הפעלים השונים אל מול שמות בית המקדש שהפעלים מתייחסים אליהם.

חלק ג:

קריאה ע"י המורה (ז'- י"ד). פירוט הבקשה.

ז) שְׁמַע-ה' קוֹלִי

אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:

ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי

אֶת-פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ:

ט) אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי

אַל- תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ

עֶזְרָתִי הָיִיתָ

אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי:

י) כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי

וַיהוָה יַאַסְפֵנִי:

יא) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ

וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר

לְמַעַן שׁוֹרְרָי:

יב) אַל-תִּתְּנֵנִי

בְּנֶפֶשׁ צָרָי

כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר

וִיפֵחַ חָמָס:

יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי

לִרְאוֹת בְּטוּב-ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים:

יד) קַוֵּה אֶל-ה'

חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ

וְקַוֵּה אֶל-ה'

נבקש מן התלמידים למצוא את ביטויי השלילה בתוך המזמור-

• בפסוק ג' אנו מוצאים "לא יירא לבי"
• בפס ט' הפחד מסתתר בביטויים :"אל תט" "אל תטשני"  "אל תעזבני"
• בפס יב "אל תתנני בנפש צרי ".
• ישנה חזרה מרובה על ביטויי שלילה "אל " "לא " 6 מילים כאלה במזמור יחסית קצר.

דוד המלך פונה לעצמו וגם אלינו ומגדיר שיש להכיר בכך שיש מצבים של פחד ויש מצבים של תחושת נטישה. כולם עזבו אותי אפילו הורים שאמורים להגן על תינוקם.

שוב ניתן לשים לב לכך שיש חזרה על המושג דימוי-"..כי אבי ואימי נטשוני"-דוד ממשיל עצמו לתינוק שהוריו מתו או הפקירו אותו והוא זקוק לעזרה.

מרעים-פרוש -אנשים שעושים לי רע.(הזכירו את אופן מציאת השורש במילה וסמנו עם התלמידים את האותיות ר,ע בתוך המילה מרעים-מי יכול למצוא עוד מילים משורש זה? רוע, רעים, הרעו, וירעו...).

סיכום הקריאה:

נקרא את המזמור שנית  (על-ידי תלמיד שקורא היטב או קבוצות שקוראות בקול פסוק או שניים).

למורה-  סיכום הדגשי צבעים להבחנה חזותית:

• מילות פחד-צבע צהוב
• דימויים-צבע כחול
• מילות שלילה.לא-צבע טורקיז
• שמות בית המקדש-צבע סגול
• פעלים-צבע ירוק

מורה שבחר במשימת ההקדמה לפני הקריאה המשותפת יכול להורות לתלמידים לצבוע את המזמור בהתאם למה שלמדו בכיתה. להוסיף לסימון הצבעוני של הביטחון והפחד סימון בצבעים של שמות בית המקדש, דימויים, מילות שלילה, פעלים ובקשות.

הפנמה

אפשרות א:

נבקש מהתלמידים לספר סיפור שהם שמעו או שקרא להם, שבו ה' הציל אדם, או שאדם הרגיש שה' עוזר לו.

אפשרות ב:

• נבקש מהתלמידים שיספרו מקרה שבו ה' היה להם אור או מקרה שהם חושבים שה' יכול להיות להם אור בו.
• נבקש שכל אחד מהתלמידים יכתוב בקשה אישית להקב"ה שמבטאת רצון לקרבה אליו.