הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל.
פתיחה למורה- הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל. באופן ממוקד יותר, נעקוב יחד אחרי שני החוטים הנמשכים בסיפור, דרך דמותו של האב, ודרך דמות הבן, וכך נעלה שאלות שונות על אופי הגאולה המצויר כאן, מי הוא הנגאל, ומי נותר מאחור, מה מבדיל ביניהם, ומה מבקש הסיפור ללמד אותנו על כך. בהתאמה, נעקוב אחרי אמצעים אמנותיים ולשוניים בסיפור (ארמזים, סימבוליקה, מילות מפתח, הנגדה) המחדדים ומסייעים לשאלות אלו להתעורר. (בהלימה להישג 6).
נתבונן יחד בתמונה (זאב רבן, ספור העז מאת ש"י עגנון, הוצאת "הגנה", ירושלים, תרפ"ה, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. האיור מתפרסם באתר הוירטואלי של מוזיאון גוטמן, "איורים עיבריים".):
נבקש מהתלמידים לספר מדעתם:
ההתבוננות בתמונה תאפשר כניסה איטית אל עלילת הסיפור, והפעלת הדמיון, לפני ההיכרות עם פרטיו הרבים. נאסוף את תשובות התלמידים, ונזמין אותם לקרוא יחד את הסיפור שעליו מתבסס הציור הזה.
הטקסט אמנם אינו ארוך, אבל משופע מילים עגנוניות, מקראיות ועוד, וכן, עלילתו מורכבת באופן יחסי, ולכן מומלץ מאד לחלק את הקריאה למערכות, כפי שמוצע כאן. במהלך קריאה של כל מערכה בנפרד, יתבקשו התלמידים לחשוב על תת-כותרת ההולמת ומתארת אותה היטב. נשאל: מי יוכל לספר לנו בקצרה מה קרה במערכה שקראנו? נשלים ונדייק את הדברים, ונמשיך למערכה הבאה.
בתום הקריאה:
נעקוב בעזרת התלמידים אחרי השתלשלות העלילה כולה, בקצרה, כדי לוודא שכולם עקבו אחרי ההתרחשויות. נאסוף את שמות הכותרות שהציעו התלמידים לכל מערכה ומערכה (אפשר כמובן להעמיק כאן, לשאול את התלמידים אלו כותרות מדויקות יותר, וכו' וכו') אם יש צורך ניתן גם להשתמש בשאלות הכלליות הללו, ליצירת תקציר עלילה בע"פ:
בסוף הדיון נשאל את התלמידים:
כדי לאפשר הבנה עמוקה יותר, וכדי לחדד את משמעויותיו של הסיפור, נעבור יחד על מלות מפתח בסיפור, ועל הסימבוליקה המתלווה להן:
כעת נפנה לקריאה נוספת, בזוגות, של הסיפור כולו. משימת הקריאה תהיה לסמן בחברותות מלים בסיפור שנשמעות להם תנ"כיות. בסוף הקריאה נבקש מהתלמידים לקרוא את המלים שסימנו, ונכתוב אותן על הלוח.
נפנה את תשומת לב התלמידים למלים הכתובות על הלוח. (אפשר לשבח את התלמידים על האבחנות והזיהוי, וגם לשאול: איך ידעתם להצביע דווקא על המלים האלה? מה הופך מילה לתנ"כית? )
נשאל שאלות מאתגרת חשיבה:
נוסף על דברי התלמידים, נעיר כי הסיפור עוסק בארץ ישראל, בהגעה הפלאית אליה, ובמי שנותר מאחור. כסיפור שעוסק בשיבה אל ארץ המקור, הולמת אותו מאד התנסחות בשברי פסוקים ובמילים מקראיות, כשיבה אל שפת המקור. כמו כן, נספר לתלמידים כי הרבה מהמלים התנכיות המובאות כאן מובאות כ"ארמזים". נרחיב על משמעותיו של הארמז המקראי נספר שההקשר המקורי של המלה/ הפסוק, מעניקים נפח נוסף לכתיבה, ומשמעויות עתיקות מצטרפות לדברים החדשים הנכתבים. (נדגיש כי ארמז הוא בהכרח מילולי, ולא עלילתי).
נחלק לתלמידים "מחסן פסוקים", ונבקש מהם לזהות היכן הם מופיעים בסיפור (ברשמה כאן הם מופיעים לפי הסדר העלילתי, מובן שכדאי לשנות את הסדר כשמעניקים את ה"מחסן" לתלמידים. בסטף השיעור מופיע הסבר קצר לחיבור בין הארמזים והשיבוצים להלן, ובין עלילת הסיפור):
בתום המשימה נבקש חברותות מתנדבות שיציגו את תשובותיהן.
נסכם ונאמר כי נוסף על העושר הגדול שמתווסף לסיפור כשנעשה שימוש כזה במקורות מקראיים לכל ארכו, הכותב גם נעזר, כאמור, בהקשר המקראי, כדי לשפוך עוד אור על העלילה שלו ועל היחסים בין הדמויות. נשאל את התלמידים אם יש להם רעיון לדוגמה אחת כזאת, בה הסיפור המקראי "מתלבש" על הסיפור שלנו ונותן לו עוד משמעות. נשלים את תשובותיהם ע"י הדגמה שלנו על הפסוקים (עיינו במצורף בחומר עזר למורה, כאמור).
מתוך המעקב אחרי מילות הסיפור אפשר לראות באופן מובהק איך הדמויות עצמן מעוצבות זו מול זו. כפי שראינו, מוקד מרכזי של הסיפור הוא לעסוק בשאלת ההזדמנות לגאולה והשיבה לארץ, והבן שזוכה לה, לעומת האב שנותר בצידה השני של המערה, בגלות ומעשיו גורמים לו שיחמיץ את ההזדמנות. כאן יש הזדמנות טובה לקשר את הסיפור להקשרו ההיסטורי, של ימי ראשית הציונות, ושל הויכוח סביב אופני הגאולה הראויים. (הרחבה על כך ניתן למצוא ב"חומר עזר למורה"). נשאל את התלמידים:
כעת נזכיר לתלמידים את הציור בו התבוננות בראשית השיעור. נחלק לכל תלמיד צילום של הציור הזה, בגודל ובפורמט של גלויה (כלומר, שמצידו השני יהיה מקום לכתובת של נמען, וכעשר שורות לכתיבת תוכן קצר.
ננחה את התלמידים לכתוב על גב הגלויה שורות קצרות בגוף ראשון, כאילו היו הנער הכותב מא"י גלויה לאביו.
נדגיש כי עליהם לשבץ בגלויה לפחות מילה אחת שנבחרה "לא סתם". כלומר, שיש בה איזשהו מטען נוסף: סמלי או מקראי , כפי שעושה עגנון פעמים רבות בסיפור, שעל חלקן עמדנו יחד. (הם יכולים להשתמש במילות הסיפור, והפסוקים מהמחסן, אך מוטב בהרבה, שימצאו דבר מה חדש להטעין בו את הדברים. וכמובן, אם עולות על דעתם יותר ממלה אחת, מה טוב).
בתום המשימה, נבקש מתלמידים המעוניינים, להדגים ולקרוא מגלויותיהם. נציע ליתר התלמידים להקשיב בקשב רב לדברים, ולנסות לזהות את המלים ששובצו בו במתכוון. כדאי, כמובן, לשלב בתהליך הגילוי גם דיון קצר בכל מלה טעונה כזאת (מה תפקידה כאן? במה היא הוטענה? וכו').
בשיעור התבוננו על העלילה ועל אמצעי העיצוב השונים שעגנון בוחר להשתמש בהם, כדי להעמיק את הדיבור על נושא הסיפור: השיבה לארץ ישראל והחשש מפני החמצת ההזדמנות הזאת. כפי שאמרנו , גם בהנגדה בין הדמויות עמן (האב מול הבן) עגנון נעזר כדי לחזק את התמונה שהוא מבקש לצייר.
נסו לצייר בבית תמונה מקבילה לתמונה איתה פתחנו את השיעור, אבל של האב, המחכה לבנו בגלות. נסו לחשוב על תחושת ההחמצה שלו, על הגעגועים, על האשמה, ובטאו את הדברים בציור שלכם. חישבו:
1. תפקיד הארמזים בסיפור:
2. רקע על פולמוס העליה בראשית הציונות.