ונתנה תוקף

מטרות:

מטרת שפה – הפיוטים התווספו לסידור התפילה כדי לרומם ולרגש את נפש המתפללים. בפיוט ונתנה תוקף נלמד מהם המאפיינים השונים של הפיוט ועד כמה רחבה השפעתו.  

מטרת תוכן- יום הכיפורים הוא יום קדוש היוצר הרגשה עילאית באשר הוא מחבר את מידת הדין ואת מידת הרחמים.

פתיחה והזמנה ללימוד

חלוקת הפיוט לתלמידים, השמעת הניגון של הפיוט. יש שני ביצועים שמומלץ לשמוע: החזן הראשי של צה"ל (יש לשים לב שיש בסרטון תמונות מלחמה), והגבעתרון. 

לאחר שמיעת הפיוט נשאל את התלמידים, (ניתן לשאול את השאלות לפני שמיעת הפיוט כמכוונות שמיעה ולאסוף את התשובות לאחר שמיעת הפיוט):

• אילו כלי נגינה שמעתם או ראיתם?
• איך הרגשתם כששמעתם את השורה: "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" ?
• איך הרגשתם כששמעתם את השורה: "ותשובה ותפילה וצדקה ומעבירין את רוע הגזירה" ?

נאסוף את תשובות התלמידים. ונכוון את תשובותיהם לחלוקה והבחנה ברורה בין דין, לרחמים. (כגון אילו נגינה משרים אוירה של דין ואילו של רחמים? מה ההבדל ביניהם? מהי אימת הדין ומתי באים הרחמים?).

התבוננות א

התלמידים יתבקשו לקרוא את הפיוט באופן עצמאי ולמיין בטבלה ביטויים המבטאים חסד או דין:

נעלה את השאלה המרכזית בשיעור:

• מהו טיבו של יום הכיפורים?
• יום דין או יום של רחמים?

ניתן להרחיב את העיון בפיוט בעזרת דף הרחבה על הביטויים המופיעים בו, מצורף בנספח.

סיכום והצעה להפנמה

בפיוט שלנו מופיע השילוב של יום הכיפורים כיום דין וכיום רחמים כמו שהוא אכן מופיע בענין המרכזי של היום .

נשמיע את הפיוט שוב תוך שימת לב למנגינה, נבקש מההתלמידים לשים לב היכן נמצא המעבר הדרמטי בפיוט.

"ותשובה ותפילה וצדקה"...

עד כאן ראינו את האדם בשיפלותו ובאובדנו ובשורה זו בפיוט השינוי מגיע במילים אלה שעל ידם בעצם האדם יכול לשנות את המציאות. זה המקום שגם יש שינוי במנגינה. אנחנו יכולים לשנות את עצמינו לאחר שבעצם הודנו בחולשותינו. המנגינה משתנה בין דין לרחמים.

סגירה שהיא פתיחה

התלמידים יתבקשו  להיכנס לרגע לרגלי שופט בשר ודם ולחשוב מתי יבחר שופט לדון במידת החסד ומתי במידת הרחמים? נפתח שאלה זו לדיון בין התלמידים. ונחשוב איתם יחד על ההשוואה בין שופט בשר ודם למשפט של הקב"ה. נסכם במילותיו של דוד המלך "ניפלה נא ה' כי רבים רחמיו ביד וביד אדם אל אפולה".

הרחבה לביטויים בשפה

בפיוט מתיחסים למשל "משול כחרס הנשבר" מתוארים בפיוט שמונה משלים המתארים את אפסות האדם אל מול הבורא כל משל פותח ב כ' הדמיון.

• נבקש מהתלמידים למיין את המשלים לשתי קבוצות ולתת כותרת לכל קבוצה  ולאחר מכן למצוא נמשל לכל קבוצה.

כל אחד מהמשלים בקבוצה ב' מתאר דבר שמצד אחד יכול להיות חסר תועלת ומצד שני יכול להביא ברכה , כיצד?

1. ענן – מצד אחד "כענן כלה" ומצד שני?______________
2. רוח מצד אחד "סובב הרוח ושב" ומצד שני?_____________
3. חלום מצד אחד –"חלומות שווא ידברו" ומצד שני?_____________

כיצד כל זה מחזק את המסר עליו דיברנו?